~לפני>>ואחרי~

עמוד חדש XD

בננוותת
מצטערת כ"כ שייבשתי אותכן שלושה ימים...
יש לי תירוצים,
אבל תירוצים לא יעזרו עכשיו נכווון??
רק המשך חדש יעזור,
אז הנה לכם המשךךךך !!!!
מקווה שתאהב,
ותגיבו 😉

מהפרק הקודם:
"טוב יאלה קחי מהר ותחזירי לי אח"כ! ואל תזהמי לי אותו." אמר עומר ושלח לעברי עט אדום.
"תודה" מלמלתי בשקט, ופתחתי את העט.
מיד עם פתיחת העט,נוזל אדום השפריץ על חולצתי וכל ידיי.
כל הכיתה צחקה עליי,
והנה,
הם לועגים לי,
וצוחקים עליי,
שוב,
ושוב,
ושוב

פרק 5 :
"עומר, מה זה צריך להיות? צא אל המנהל מיד, ויש לך הפרעה!" שמעתי את המורה צועקת עליו,
אבל לי?
זה לא היה אכפת.
"מה עשיתי?" שאל בתמימות, אוחח, מפגר.
"מה עשית? אתה עוד מעז לשאול מה עשית? חצוף! לך אל המנהל, מיד!" צרחה עליו בכל גרונה,
הרגשתי איך הדמעות מטפסות אט-אט אל עיניי,
אך לא רציתי להישבר,
לא יכולתי להישבר.
אני לא אראה להם שאני חלשה,
הדמעות דיגדגו את עיניי,
ניגשתי אל המורה, שעדיין צעקה על עומר.
כשכל עיניי הכיתה מביטים בי צוחקים.
ואמרתי לה, שתעזוב את עומר, שכבר לא אכפת לי, שלא מעניין אותי.
למרות שבלב,
בלב, כן היה אכפת לי,
כן רציתי לצעוק עליו,
להרביץ לוף
להרוג אותו.
אך לא יכולתי,
לא היה לי את האומץ,
את הכח.
"ועוד משהו" הוספתי לאחר רגע קצר,
"אני יכולה ללכת לשירותים?" שאלתי כאשר הרגשתי שאני לא עומדת בזה יותר,
שאני חייבת לבכות,
להשתחרר,
שהדמעות ינקו את כל פניי.
"אני פשוט רוצה לנקות את הדיו מהחולצה." תירצתי לה תירוץ שקרי לחלוטין,
מהחולצה? כבר לא היה אכפת לי.
מדיצי שתירקב.
המורה הנהנה בראשה, ואמרה ספק לי ספק לעומר, שזה עדיין לא הסוף,
והוא יקבל את העונש שלו.
צעדתי במהירות אל השירותים,
ורק כאשר סגרתי את הדלת,
הברזים בעיניי נפתחו,
והציאו איתם שטף של דמעות מלוחות.
דמעות שאומרות הכל.
נשענתי על הקיר בשירותים,
ובכיתי,
בכיתי ובכיתי, עד שכבר לא היה לי כח.
לפתע, דלת השירותים נפתחה,
ומתוחה הציץ ראשה של אוריאן,
הבטתי בה, כשהיא נכנסת אל השירותים,
מסדרת את שיערה היפה.
"מה את בוכה י'פוסטמה? זה הגיע לך." אמרה והביטה בי בזלזול.
שתקתי,
לא רציתי להתמודד עם זה יותר,
לא היה לי כח.
הדמעות הציפו את עיניי בשנית.
"פחח.. י'רגישי... מפגרת אחת, מה את חושבת שמישו בכלל ישים עלייך?" אמרה בכעס.
קמתי, ונכנסתי אל תא השירותים.
בכיתי שם בשקט.
למה הם מעליבים אותי?
למה עומר עשה את זה?
במה אני שונה ממנו?
במה אני שונה באוריאן?
במראה החיצוני? זה מה שחשוב להם?
השומן שלי?
בשביל זה כל העלבות וההצקות האלה?
אני לא מבינה.
למה?
למה?
למה?
מה עשיתי שזה מגיע לי אלוהים?
במה חטאתי? במה פשעתי?
בגלל שאני לא שומרת שבת?
אז מה,
אוריאן שומרת שבת? לא,
ובכל זאת החיים שלה מושלמים.
זה לא פייר.
זה פשוט לא פייר.
אני לא מבינה למה את עושה לי עוול.
אם אתה אוהב אותי,
אז בבקשה,
אני מתחננת,
תעזור לי לרזות,
תעזור לי להתקבל בחברה,
שלא יעליבו אותי יותר,
שלא ישנאו אותי יותר,
שלא יתרחקו ממני,
ירכלו עליי.
בבקשה!
יצאתי מן השירותים,
עיניי היו נפוחות ואדומות,
שטפתי אותם כ-2 דקות, עד שהנפיחות ירדה והם נראו בסדר.
נכנסתי אל הכיתה, המורה עדיין לימדה אותם.
כאשר הנחתי את כף רגלי את המשבצת הראשנה שבכיתה,
אוריאן צעקה "אווו, הנה הגיע השמנה המקומית, אז מה היום ריגשי? הלכת לבכות לשירותים?"
ואני הרגשתי עקצוץ בלב,
הכיתה צחקה, כרגיל.
לא כי זה היה מצחיק,
כי הם אהוב ללעוג לי,
אהבו לחשוב שהם יותר ממני,
שהם עולים עליי,
שאני אפס,כלום.
"שקט אוריאן, עוד פעם אחת ואת תלכי גם למנהל!" אמרה המורה לאוריאן והיא שתקה.
ראיתי שעומר לא יושב במקומו, וגם תיקו לא מונח על כיסאו,
שיערתי שהוא כרגע בפגישה עם המנהל.
ניסיתי להקשיב בשיעור,באמת שניסיתי,
אך לא הצלחתי,
לא עם כל המחשבות האלה.
לאחר 10 דקות של נסיונות להקשיב בשיעור, וכמובן, כישלונות,
דלת הכיתה נכנסה, ומתוחה הציץ ראשו של לתמיד לא מוכר.
"המורה המנהל רוצה את שני עמר." אמר אותו הילד.
הוא היה חמוד,
עניים יפות,
שיער מדהים עם קוצים על ראשו,
וגוף, מהמם.
אך הוא לא ישים עליי,
אני שמנה מדי,
מכוערת מדי,
בשביל שבנים יסתכלו עליי בכלל,
על מה אני חושבת.
"תצאי שני, ואל תחפי עליו, אל תרחמי עליו, הוא אשם." אמרה לי המורה וחייכה אליי.
פעם ראשונה שהיא הייתה נחמדה ומתחשבת.
טוב נו, בטח היא מרחמת עליי.
אספתי את תיקי וירדתי במדרגות אל המנהל, בעבקות הילד.
השתדלתי שלא להסתכל עליו,
ידעתי שאם אני יביט בו אז אני יפגע,
אני יראה מבט של גועל,
שאומר 'איכס איזה שמנה וואי'
"אז, מה קרה שהמנהל קורא לך למשרד?" שמעתי אותו אומר לפתע,
ולא האמנתי,
הוא,
הילד הזה,
דיבר,
אליי,
שני עמר,
הוא דיבר אליי.

זה היה ארווך 😊

חחחחחחח מריב איז\ה חמודה=]]
לאביווווווווווווווווווווווווו

יואאאאאאאו כמה שאני אוהבת את הסיפור הזה !!!
מהמםםםםם מותק שלייי
תמשיכי

^^ כן כן


פרק מדהים נויקו'ש
איזה מירשעים הם יאללהה...מה הם מדברים אליה ככה
מי ישמע מה זה
כאילו האוריאן הזאת ממש מושלמת
גם כן סתומה
כיתה של סתומים
חחחחח מקווה שההוא שדיבר איתה נורמלי לפחות
עאללה יפתי המשך ומהר
לאב יהה

תודה 😊
עוד קצת??..

ממממדהההים!

אין את פשוט הורגת אותי ..את כותבת מדהים!

---

אה ו.. חח תתקני יש לך טעות אחת קטנה:

"המורה המנהל רוצה את שני עמר." אמר אותו הילד.
הוא היה חמודה,
עניים יפות.....


חח הוא היה חמודה...
תתקני מאמי

פרק מדהיםםםםםםםםםםםםםםם

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך😊

המשך 😊

QUOTE (-לירוני- @ 07/07/2007) ממממדהההים!

אין את פשוט הורגת אותי ..את כותבת מדהים!

---

אה ו.. חח תתקני יש לך טעות אחת קטנה:

"המורה המנהל רוצה את שני עמר." אמר אותו הילד.
הוא היה חמודה,
עניים יפות.....


חח הוא היה חמודה...
תתקני מאמי
אופסי 😁
תודה שאמרת לי...

ותודה לכל התגובוות..
היום ומחר לא יהיה המשך כי מחר אני נוסעת ללונה גל והיום אני עסוקה...
אני מקווה מחר שלפני שאני ייסע יהיה לי זמן ואני ימשיך 😊

וואי מדהים :]],
תהניי מאמי !
ותמשיכיי כשתוכלי
מווואה ענקיתת

תודה ;D

😮
הוא דיבר איתה ?
חח סתם 😛
ללמה שאל ידבר איתה ?! ;|

פרקק ארוך - ויפה (:
המשך,
אוהבת 3>

מקסיייים :]

דחוף הממשך 😛

אחחח נויקוששש .. איזה פרק מושלםם .. פרק א ח ד היפים ..
את רושמת כזה יפה..אין את משהו .
אוהבת אותך !!