ושוב מוצאת את עצמי כותבת לך מכתבים,
מכתבים בלי שום ערך עבורך אבל עם המון רגש עבורי ..
מתבוננת בתמונות ונזכרת ...
הלכת ולקחת איתך בדרך כלכך הרבה זכרונות ..
זכרונות שאני לא יודעת אם אי פעם ארצה לשכוח,
אך יודעת שאי שם .. יש מישהו ששומע אותי,
שומע את תפילותיי,רוצה שיהיה לי טוב.
תמיד חשבתי שאני חזקה,
שאף אחד לא יצליח לשבור אותי.
שאף אחד לא יגרום לי לשבת ופשוט לסבול !
פעם,שהייתי קטנה,הייתי רואה זוגות יושבים ביחד וצוחקים.
חשבתי שאהבה זה דבר טהור ומושלם,
נשארתי פה עם אותה השאלה ..
אם אפשר לבכות מאושר,
למה אי אפשר לצחוק .. מ א כ ז ב ה ?





