עכשיו השלמתי את 2 ההמשכים שכתבת.
אהבתייי! :]
פרקים ממש ממש יפים, כתיבה מדהימה! (:
מחכה להמשך 3>
(= ווואייייי כ"כ יפהה.
תמשיכי במהרהה 😊
תודה[:
המשך יותר מאוחר 33>
נראלי אני אפסיק את הסיפור.
יש פה בקושי 4 קוראים 😢
------------------------
הדלת נפתחה,הרגשתי נוכחות חזקה בחדר.
"את רשאית ללכת" אמר בקול רגוע
"מה?"
"את יכולה ללכת" חזר על דבריו
"באמת?"
"כן" אמר ברוגע
"יא" אמרתי בשקט
הוא נשק על לחיי,הילד,תום- שמו היה.
התקדמתי לעבר הדלת, פותחת אותה, אותה החריקה המעצבנת נשמעה.
צועדת,כשאור חזק מסנוור את עיניה.
פרק 26
תאי זיכרון אפורים.
נשכחים,ננעלים, נמחקים עם הימים.
לא שוכחת לא סולחת,נקרעת מבפנים.
געגוע שלא עוזב.
צורב,שורף,הורס אותה מבפנים.
דמותו עלתה במוחה,כאב לה.
היא התעוררה מהסיוט הנורא, כשזיעה קרה נוטפת ממנה.
ועיניה דומעות, היא חלמה הכל.
כל מה שעבר עליה בחדרו של ה'.
היא קמה מהר, צועדת לעבר שולחן הכתיבה שלה.
לוקחת מחברת,ועט.
ומתחילה לכתוב, כל מה שחלמה,כל מילה,כל משפט,כל תיאור,כל הרגשה.
היא זכרה הכל,מהסוף להתחלה.
דפים מלאים. . בשורות. . בדמעות ..
ידה כאבה מהכתיבה הרבה, היא הניחה את המחברת והעט וחזרה למיטה.
דפיקה על הדלת.
אמא נכנה לחדר.
היא ניגשה אליי,וישבה על קצה המיטה.
ליטפה את פני.
"קומי, נוסעים לסבתא וסבא" אמרה ברוגע
ואני בתור תגובה,קמתי.
תוך כדי פיהוק קולי התקדמתי לעבר חדר האמבטיה.
ציחצחתי שיניים,שטפתי פנים ועשיתי את צרכיי.
הצצתי בשעון,השעה היתה 3 אחר הצהריים.
ירדתי במדרגות, על הספה ישבו ספיר ואבא.
התיישבתי לידם בשקט.
"בוקר טוב" אמר אבא ונשק לי במצח
"בוקר טוב כונפהה" צחקה ספיר
"סתמי ספיר אין לי כוח אלייך עכשיו"
"הווווווו המלכה קמה עם מצב רוח בריצפה" אמרה לאבא
"בואנה סתמי כברר את עושה לי חור בראש" אמרתי וקמתי למטבח
"אמא אני יכולה להישאר בבית?"
"לא" אמרה תוך שהיא חותכת מלפופונים ועגבניות.
"אני לא מרגישה טוב" אמרתי ואמא עצרה לרגע, הביטה בי.
היא פתחה את מגירת התרופות והוציאה משם 2 כדורי אקמול.
מיליתי מים בכוס זכוכית גדולה ובלעתי את הכדורים.
"תודה" אמרתי בשקט וחזרתי לחדרי
"את רעבה?" צעקה לי אמא מלמטה
"לא" צעקתי בחזרה.
התיישבתי על יד המחשב.
הדלקתי אותו,ונכנסתי לאייסי ולמסן.
כתבתי אווי:
= אני לא רוצה שתופיע לי בחלומות.
או במחשבות או בשירים.
או במילים או בשתיקות.
או בימים או בלילות.
כשאספור עד שלוש
אתה,
תצא לי מהראש.
אחת שתיים
שלוש.
איך זה שאתה עוד כאן?
לך כבר, נו,
אין לך לאן? =
ושוב דמותו עלתה במוחי.
דפיקה על הדלת.
"מה?" שאלתי,הדלת נפתחה וספיר נכנסה.
היא התיישבה על המיטה,ושתקה.
"מה קרה?" שאלה
"כלום" עניתי ביובש
"נו"
"'נו' תגידי לסוס שאין לך"
"חהחה" אמרה וחייכה.
הסתובבתי עם כיסא המחשב אליה.
"סתם .. נזכרתי בתום"
"עברו שנתיים" אמרה בשקט,מתסכלת עליי מקווה לא לפגוע בנקודה רגישה.
אך,הוא כבר נקודה רגישה אצלי.
"אני רוצה ללכת לבקר אותו" אמרתי לה והיא הביטה בריצפה
"רעיון טוב, לבוא איתך?"
"אמ לא יודעת אם את רוצה" אמרתי משחקת עם הגומיה שהיתה על ידי
"אוקי, את באה איתנו לסבתא וסבא?"
"אמ כן" אמרתי נאנחת "וכ"כ לא באלי, מתפוצץ לי הראש"
"אל תדאגי, אני כבר באה" אמרה ויצאה מהחדר
חזרתי אל המחשב.
קיבלתי 4 הודעות.
לירז:"בובי מה קרה?"
יותם:"אנחנו צריכים לדבר"
מאביטל סתם חברה מהשכבה:"מממממאיה מה זה האווי הזה? |:"
שני:"מאיה הכל בסדר?"
החלטתי לענות רק ללירז ולשני.
לירז:"בובי מה קרה?"
אני: "כלום"
לירז:"מה מסמל האווי?"
אני: "😢 "
לירז:"תום?"
אני:"כן"
לירז:"חשבתי שהפסקת לחשוב עליו"
אני:"איך אפשר?"
לירז:"אנשי מתים,זה טבעי"
אילו רק ידעה,מדוע הוא מת.
אילו רק ידעה,שהכל היה באשמתי.
אני:"נכון אבל.. 😢 אוף"
לירז:"אל תדאגי בובי יהיה בסדר 3> אוהבת אותך !"
אני:"גם אני אותך 3> תודה"
סגרתי את החלון ועניתי לשני.
שני:"מאיה הכל בסדר?"
אני:"לא 😢"
שני:"מאיה מה קרה?"
אני:"😢"
שני:"האוויי..."
אני:"אני מתגעגעת אליו"
שני:"לתום ?"
אני:"כן 😢"
שני:"אוי מאיה.."
אני:"אוי שני.."
שני:"רוצה אני אלך איתך לבקר אותו?"
אני:"אי אלך כבר עם ספיר"
שני"טוב בובי [: רק אל תיהי עצובה3>"
אני:"אני אנסה.."
שני:"333333333333>"
לחדר נכנס אבא.
"איך את מרגישה?"
"כואב לי הראש,נורא"
"תישארי בבית" אמר בחיוך ויצא מהחדר
"תודה" צעקתי, אך הוא לא שמע.
"אם אלה החיים, לאן כולם רצים
אמרת שחיפשת אושר ושילמת קצת ביוקר
אף-פעם לא תגדל
אתה ילד מבולבל
אני אוהבת את הזיפים שעל פניך
את החופש בעיניך" ...
נשמע צילצול הפלאפון.
מיהרתי לחפש אותו, הרמתי את הכרית.
על הצג היה רשום מספר לא מזוהה.
.........................
איכסה.
😕
וואווווווווווווווווו 😮
אין לי מילים..
כל כך יפה, כל כך עצוב, כל כך מוווווווושלם (:
זה אחד ה-סיפורים!
מצטערת שאני אומרת לך את זה כל כך הרבה וכל הזמן
אבל הסיפור שלך הוא אחד הטובים באמת!
שונה, מיוחד..
שפשוט..מתמכרים בשנייה!!
מחכה להמשך יפה שלייי
אוהבת 3>
ואווו נראה לי שקראתי לא נכווון..
בבקשה תגידי לי שאני הוזה
שאני לא רואה טוב
שאני צריכה משקפיים
מה זה מפסיקה את הסיפוווווווווווור?!?!?!
את השתגעת או מה?! התחלקת על השכל?!
אין מצב שאת סוגרת את הסיפור המושלם הזה!!!
אין מצב..
יש לך סיפור ממש יפה, וברור שיש יותר מ-4 קוראים..
פשוט יש כאלה שלא נמצאים בבית
את יודעת חופש והם נוסעים ולא מגיבים
יש את החמודים כמוני >> שמגיבים..חח
יש את אלה שגמאני לפעמיםבתוכם שלא רואים שאת שמה המשךך
שלא יודעים אז לא מגיבים..
ואז כשהם נכנסים קולטים פרק אחר
אז הולכים אחורה ומחפשים ואז מגיבים לך על כל הפרקים שפיספסווו
ויש את העצלנים!!
בכל מקום יש את העצלנים האלה שקוראים את הסיפור ולא מגיבים, אולי פעם אחת וזהו!
שתמיד את יכולה לראות אותם למטה, קוראים ואז יוצאים מהסיפור בלי תגובה..
אני יודעת שזה יכול לבאס שהם סתם קוראים ולא מגיבים
אבל.. אני לא יודעת מה להגידד
אני לא רוצה שסתגרי את הסיפוור
כי הוא ממש שונה ומיוחד מכל השאר
וכל מי שקורא פה יודע את זה!
וכל אלה שלא סתם מפסידים..
באמת..
אז תחשיבי מה תעשייי
אבל אני ממש ל=א רוצה שתסגריי!!!
מדהים,
תמשיכי.
התחברתי קצת לחלק האחרון [אל תדאגי אני לא רוצחת חח]
מה?!
לסגור את הסיפור למה?!
לא, זה סיפור כ"כ יפהה!!!!!!
אבל תעשי מה שאת רוצה, איך שאת מרגישה...
הפרק יצא ממש יפה =]
מה לסגור?
איך לסגור?
אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
יווווותם .
תקשיביי יוולייה. .
את סה"כ בעמ' 36. .את לא צריכה להתעצבן שאין לך תגובות .
אני עברתי ת-500 ועדיין קוראים לי.
וחוץ מזה, אם תכתבי בשביל אחרים במקום קודם כל בשביל עצצמך
את לא תגיעי להרבה בסיפור הזה..
את צריכה לכתוב בשביל עצמך קודם כל, לא בשביל לקבל תגובות .
מקווה שתמשייכי. .אם לא, חבבל .
QUOTE (פשוט-רותם @ 05/08/2007) מה?!
לסגור את הסיפור למה?!
לא, זה סיפור כ"כ יפהה!!!!!!
אבל תעשי מה שאת רוצה, איך שאת מרגישה...
הפרק יצא ממש יפה =]
!!!!!!!!
אתר האהבה הישראלי