אני שונאת כשאני מספרת לאמא דברים והיא מסיתה את זה נגדי..
כאילו, סיפרתי לה שאני משועממת כל היום ושאני מרגישה שלא עשיתי כלום היום..
וגם שסבא וסבתא שהייתי אצלם, אז הם נותנים המון וזה, אבל תמיד ברגע האחרון הם חייבים להדגיש שהם ויתרו על מלא דברים בשביל להיות חמודים אלי והורסים הכל עם זה את הטעם הכיף של הפינוק.... (הם כזה עושים מצפון על זה שהם חמודים עלי- ואומרים שהם מותרים על דברים בשבילי..)
קיצר, היא קנתה חצאית, והיא רצתה לתת לי אותו.. כאילו, הוא שלה. אבל לא במידה שלה- גדול מידי (כן, התחת שלי גדול משלה..) ואני ממש לא אוהבת את החצאית.. והיא התעצבנה שאמרתי שאני לא רוצה למדוד כי אני לא אוהבת את הדוגמא שלה.. ואז היא כזה עושה: "יופי, על הורים שלי את יכולה להתלונן שכשהם עושים משו טוב הם הורסים הכל.. אבל את אפפעם לא מסתכלת על עצמך."
ואז אחרי שניה היא קראה לי לעזור והיא עושה "אם את חסרת מעש, תתחילי לעזור פה.." (בטון מגעיל כזה..)





