למרות שהתחיל החופש אני כ"כ מבואסת אני יודעת שעכשיו אני לא אראה את החברים שלי במשך חודשיים+
פאקקקקק איך אפשר לא לראות אותם חודשיים ?!?!?!? אני בטוחה אבל כל כך בטוחה שהם לא יתקשרו ,לא יחשבו ,לא יתגעגעו אני לא אהיה חסרה להם...
בנוסף .. אני באה לעזור במטרה להצחיק , להיות כשרע להם והם ?! מוציאים עליי את העצבים אני לא יודעת למה ..אבל לא תמיד ..אולי אני מציקה ? אולי אני משגעת אותם ? אולי אני יותר מדי שטותניקית ??? מה רע בי ??? הלוואי עליי חברה כמוני בלי להשוויץ אבל הכל אני יתן להם שיהיה להם טוב.... וזה כל כך עצוב שזה לא הדדי או לפחות סתם שירימו טלפון לפעמים לשאול מה קורה אפילו לא לצאת !!! להתקשר לראות אם אני שמחה עצובה ...אבל הודעהה הם לא ישלחו לי ! הודעה !!!!!!! 😢 אבל אני ? מתקשרת שמישהו חולה ,עצוב או סתם שהיה לו יום רע אולי לחברה אחת אני מתקשרת לפעמים בשביל סתם לדבר אבל גם זה כבר לא.. התרחקנו..
אבל ראבק עולם את החייייים שלי אני אתן להם ! את החיים שלי !!!! הכל אני יעשה בשבילהם עשיתי הרבה דברים בשביליהם אבל זה עוד כלום יש לי כל כך הרבה מה לתת להם .תמיכה , אהבה,חברה טובה ! אבל למה אני מרגישה מנוצלת?? למה אני מרגישה שלא אכפת להם ממני ?? למה אני מרגישה שכל פעם שהם צריכים משהו אז פתאום אני קיימת... אני לבד ! אין לי את החברה הזו שתמיד אצא איתה שתהיה כמו אחות בשבילי אין לי .. אבל בשבילי החברים שמה שאני מרגישה שהם מתנהגים או חושבים עליי ...הם הכל בשבילי 😢 הלוואי ולא הייתי כזו ילדה סתומה שחברים הם בעדיפות הראשונה בזמן שאני ? מי אני בכלל ...?? לא יזכרו אותי בכלל !
סליחה ..
כתבתי את זה במטרה לראות אם אני ירגיש יותר טוב





