טוב אז ככה,
מור לא יכולה להיכנס לאתר ולעלות לכם אז היא ביקשה ממני ..
תהנו מהפרק ותגיבו לה מלא מלא (:
בנות תודה לכולן..
אין לי השראה בזמן האחרון..כתבתי כבר פעמיים חצי פרק ומחקתי =\
^תודה רבהה לשריניי שהעלתה את הפרק^
מהפרק הקודם:
התלבשתי מהר וסידרתי את השיער.
לפחות השיער השחור שלי חלק,לא עושה בעיות.
הבטתי במראה.
ראיתי ילדה שמנה,עם עיניים עצובות.
כי זה מה שאני..
הריי מראות א=ף פ-ע-ם לא משקרות !!
[בנות תיזכרו את המשפט האחרון טוב..חח]
אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 17
[דור]
'איך עד עכשיו לא שמתי לב לזה?'
חשבתי לעצמי בזמן שהתארגנתי.
'איך נהייתי כזה מגעיל?'
'איך לא שמתי לב שזה פוגע בה,שגם היא בן אדם,שגם לה יש רגשות'
המחשבות האלה פשוט אכלו אותי מבפנים.
ניזכרתי בשיחה שלי עם ניר,אחרי ההלווייה כשגל הלכה.
------
ניר:"דור בוא רגע"
הלכנו לחדר שלו,לא היה שם אף אחד.
אני:"מה רצית אחי?"
ניר:"רציתי להגיד לך תודה"
אני:"אין על מה" אמרתי וחיבקתי אותו
ניר:"תגיד,מי הביא את גל?"
אני:"אני,למה?"
ניר:"לא סתם,כי יום לפני זה רבתי איתה.תקשיב,חשבתי על זה מלא בתקופה האחרונה ואני חושב שזה לא בסדר מה שעשינו לה"
אני:"לא יודע" עניתי באדישות,אך מבפנים גם אני חשבתי על זה.
ניר:"אני בטוח,בסך הכל גם לה יש רגשות,כשרבתי איתה נפלט לה בטעות כמה שהיא סבלה מההצקות והירידות שלנו,ואז פתאום הבנתי שזה מזה לא בסדר"
אני:"וואלה אתה צודק" הודתי בזה.
ניר:"מסכנה,ראית איך היא התפרקה בבית קברות?"
אני:"כן,כל ההלוויה היא רעדה ובכתה"
ניר:"עכשיו אני מבין איך היא מרגישה"
אני:"הכי חשוב שעברנו את ההלוויה,וביחד נעבור גם את השיבעה וכל השאר"
ניר:"תודה על הכל"
אני:"אין על מה"
ניר:"עוד משהו בקשר לגל,אני חושב שצריך לשלב אותה יותר איתנו,אני לא הייתי רוצה בחיים להיות במקומה"
אני:"אתה צודק,בסך הכל היא מזה חמודה"
היו 2 דקות של שתיקה.
אני:"ניר?"
ניר:"אה?"
אני:"אפשר לשאול למה פתאום אתה כל כך דואג לה?" שאלתי אך הוא שתק.
ניר:"בוא חזרה לכולם,נדבר אחר כך" אמר בהתחמקות ואני עזבתי את הנושא.
-----
'כמה שהוא צודק' חשבתי לעצמי.
השעה הייתה 10 ל9 אז יצאתי מהבית.
כשהייתי ליד הבית של גל התקשרתי אליה.
[גל]
בחמישה ל9 הפלאפון צילצל.
אני:"הלו"
דור:"אני בחוץ כבר"
אני:"אני יורדת,ביי"
לקחתי כסף לכל מיקרה,פלאפון,מפתחות הודעתי לאמא ויצאתי.
ראיתי את דור למטה.
הקוצים שלו היו מסודרים כמו תמיד,הוא לבש גופיה שחורה צמודה וג'ינס.
דור:"היי.."
אני:"מה קורה?"
אני:"בסדר"
דור:"כן בטח"
אני:"מה?"
דור:"רואים שמשהו עובר עלייך"
אני:"אמ..בוא לא נדבר על זה"
דור:"טוב,בואי נלך"
הגענו לפארק וכבר היו שם מלא ילדים.
אמרתי שלום למור,יעל והדר והתיישבתי לידן.
אחרי כ10 דקות הגיעו עוד ילדים ביניהם גם ניר ועומר.
ישבנו בפארק,מדברים אחד עם השני.
דיברתי עם יעל,הדר ומור..וזהו.
ושוב,
הרגשתי לא שייכת.
וזה כאב,
ההרגשה הזאת,
של ה'לבד' הזה,שתמיד תוקפת אותי.
הדר:"הלווו?? גלל?"
אני:"מה?"
הדר:"אני מדברת איתך"
אני:"מצטערת חשבתי על משהו"
הדר:"שתהיי בריאה חח"
יעל:"אמן"
אני:"חח בדיוק"
מור:"מה עם הדיאטה?"
אני:"מתקדמת טוב" אמרתי ושוב שיקרתי.
אבל מה יכולתי להגיד?
שביומיים האחרונים כמעט ולא אכלתי?
שבקושי שתיתי מים?
שכל דבר קטן שהכנסתי לפה רציתי להקיא אותו?
הדר:"מתי את הולכת עוד פעם?" שוב העירה אותי מהמחשבות
אני:"יום חמישי"
הדר:"סבבה" אמרה והמשכנו לדבר.
אחרי כחצי שעה שישבנו שם החלטנו ללכת קצת לעיר.
[ניר]
למרות היום הנוראי שעברתי שמחתי קצת.
שמחתי שגל באה איתנו,כל כך רציתי שהיא תשתלב איתנו,
שלא תהיה לבד.
המילים שלה הידהדו בראשי,לא עוזבות לרגע.
'אז מה שהשמנתיי?? זה לא שרצחתי מישהו או שעשיתי משהו כזה שכולם הפנו עליי את המבטים המזלזלים והפוגעים האלה,אתה יודע מה זה לספוג העלבות במשך שנתיים? לקום בבוקר עם הרגשה חרא,להיות בבצפר עם הרגשה מגעילה עוד יותר וללכת לישון בלילה בתיקווה לא להתעורר יותר?'
היא צודקת,חשבתי לעצמי.
אני לא יודע מה זה,וגם לא רוצה לדעת !
שוב הדחקתי את המחשבות האלה.
ראיתי אותה יושבת עם הדר,יעל ומור.
כל כך רציתי לדבר איתה,
להסתכל לה בעיניים,
להגיד לה שאני מצטער על השנתיים האלה למרות שזה לא יעזור.
כל כך רציתי שוב להיות קרוב אלייה,
לראות את עיניה החומות נוצצות,
אך לא מהדמעות,
אלא מאושר,משימחה.
ושוב,אותה מחשבה חזרה לי לראש,
'עם היא רק הייתה יודעת..'
[גל]
בדרך חזרה הלכנו כולם ביחד.
כל כך נהנתי הערב הזה,
סוף סוף הייתי עם כולם,
אפילו הרגשתי קצת שייכת.
כולם כבר התפזרו ונישארנו רק אני,הדר,דור וניר.
הגענו לבית של דור.
דור:"ביי,לילה טוב" אמר ונתן לי ולהדר נשיקה בלחי וחיבק את ניר.
אני:"תודה דור" אמרתי וחייכתי אליו.
דור:"אין לך על מה להודות לי,את צריכה להודות למישהו אחר" אמר ואני הבנתי את הכוונה שלו.
אני:"אוקיי.." אמרתי קצת בהיסוס.
אחרי כ2 דקות הגענו לבית של הדר.
הדר:"יאללה ביי מאמי,נדבר מחר" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי ולניר חיבוק.
אני:"סבבה" וחיבקתי אותה.
הדר:"תדברו כבר" לחשה לי באוזן תוך כדי חיבוק.
אני:"ניראה" החזרתי לחישה.
היא נכנסה ורק אני וניר נשארנו.
היינו במרחק של 5 דקות מהבית שלי ואולי דקה יותר מהבית של ניר.
ניר:"צדקת" אמר לי לפתע.
אני:"מה?"
ניר:"זוכרת שנפלט לך כמה שסבלת? ושאני בחיים לא יבין את זה? אז צדקת"
לא ידעתי מה להגיד.
הוא נעמד לפניי ונעצר.
הרגשתי את עיניו מטיילות על פניי,מנסות לתפוס את מבטי.
הרמתי את מבטי אליו,אל עיניו הכבויות.
ניר:"אני מצטער גל,על הכל" אמר בשקט.
ראיתי שהוא לא משקר,ידעתי שהוא באמת מצטער.
אבל !!
פתאום ה -אבל- הזה שוב חזר.
הוא כל כך פגע בי,שנתיים !
אני:"אני לא יכולה לסלוח בכזאת קלות ניר"
ניר:"אני יודע,אני מבין אותך. את יודעת? אני שמח שהיום באת איתנו."
אני:"אוקיי.."
ניר:"אממ אפשר לשאול משהו?"
אני:"תשאל" אמרתי מנסה להישאר אדישה,אך מבפנים לא נשארתי אדישה,לא יכולתי.
המבט שלו היה כל כך אמיתי,
כל כך עצוב.
'לא גל! זה לא בגללך! זה בגלל חן!!' אמר קול בראשי.
לא ידעתי מה לחשוב,
להאמין או לא?
ניר:"בעצם עזבי" הוא התחרט
אני:"איך שבא לך" אמרתי באדישות.
ניר:"טוב,שיהיה לך לילה טוב כבר מאוחר אני צריך ללכת"
אני:"טוב,לילה טוב גם לך"
הוא נתן לי נשיקה קצרה בלחי,ואני לא החזרתי.
הוא הסתובב והתחיל ללכת,
ואז שמעתי אותו ממלמל לעצמו,
'עם היא רק הייתה יודעת'
מקווה שאהבתן (:
אחרי שמחקתי פעמיים,סוף סוף יצא פרק חמוד,לא דיכאוני...
תגיבוווו 😛
3\>
מור
איזההההההה יפההההההההההההה!!!!!
אוףףף שיהיו ביחד כברר!! 😊
המשך המשךךךךךךךךך 😊
יאאאאאאא איזה חמוד נירר איך הוא עוזר לגל 😊
פרק מממש ממש ממש ממש ממש ממש יפההההה 😁
מחכה להמשך 😊
איזה חמוד ניר 😛
מחכה להמשך,
אובתך 😘
יפההההההההההה זה לא נראה כאילו אין לך השראה.. חחח =]
מחכה להמשך
תודהה בנותתת :]]
יששש חחח סוף סוף הצלחתי להתחבררר !!
תודה רבה רבה לבנות שהעלו לי עד עכשיו פרקים..
לנויקוש,לדניאלה,לשקד ולשריני..
מעכשיו אני יכולה להגיב לכן ולעלות את הפרקים בעצמי 😛
המשך מחר בבוקר\צהריים..
3> אותכןן
ואווו
איזה סיפר מ=ד=ה=י=ם ושונה משאר הסיםורים אהבתי מאוד מאמי
איזה מסכנה היא ...
חח מחכה להמשך
*שניני*
יפהה שלי
זוכרת שהגבתי בתחילת הסיפור ואמרת ישאני ישתדל לעקוב
אז מצטערתתת שלא עקבתי
פשוט.. ימים מטוראפים
אז היום ישבתי , כבר שעה משתיים בלילה ועכשיו שלוש ו..
והשלמתי את כל הפרקים!
הסיפור של מדהים
הכתיבה מרגשת
הרעיון
מקסים ביותר.
הבנתי שעוברת עליך תקופה קשה
מתוקה
תשנסי מותניים
תהיה חזקה
אני מבינה בתקופות קשות
תנסי לשמור על החיוך שלך
ועל האופטימיות
ובאמת הכול יסתדר.
אוהבתתת 😊
אתר האהבה הישראלי