מקססססים (:
מחכה להמשך !!
מדהייייייים
וואייייי אניייי במתחחח יאוווווו למה הפסקת? 😢
תמשיכי כשתוכלי, יהיה טוב 😊
מדהים !!!!!!!! [ :
פשוט מושלם .. XP
מחכה להמשך...
אוהבת & שבת שלום 😘
תודהה לכולןן :]]
^תודה לשקדיי שמעלה את הפרקים^
מהפרק הקודם:
קמתי מהמיטה ונכנסתי למקלחת.
ציחצחתי מהר שיניים ויצאתי.
התלבשתי וירדתי למטה.
כרגיל,אין אף אחד בבית.
שתיתי שוקו ואחרי 5 דקות דור התקשר ואמר לי לרדת.
אף אחד לא מושלם...גם אני לא!!\פרק 15
לקחתי משקפי שמש,פלאפון ויצאתי.
ראיתי את דור מחכה לי למטה.
דור:"היי.." אמר בהיסוס,עד אז הדיבור היחיד בינינו היה ריבים.
אני:"היי"
דור:"בואי,צריך לפגוש את כולם ליד הבית שלו עוד כמה דקות"
אני:"אתה זוכר מה הבטחת לי נכון?" שאלתי טיפה בחשש
דור:"כן אל תדאגי"
הגענו לבית של ניר וראינו מלא ילדים מהכיתה בחוץ.
דור:"בואו ניכנס" אמר ומשך אותי אחריו.
דור דפק בדלת וניר פתח את הדלת והסתכל על כולם דיי בהלם.
ניר:"מהה...מה אתם עושים פה?"
דור:"לא רצינו שתהיה לבד אז הבאתי את כל הכיתה לפה"
ניר:"ואוו תודהה"
כולנו נכנסנו והתיישבו בסלון.
אחרי כ5 דקות אמא שלו הודיעה שהגיע כבר הזמן.
יצאנו החוצה.
המבוגרים הלכו בהתחלה ואנחנו הלכנו עם ניר בסוף.
ראיתי את המכונית שלוקחת את הגופה עד הבית קברות וקיבלתי סחרחורת.
ראיתי את כל המבוגרים בוכים,החבר'ה מהכיתה עודדו את ניר,שגם הוא בכה.
התאפקתי לא לבכות.
אף אחד לא אמר לי כלום,אפילו לא עומר.
דור היה לידי כל הזמן,כמו שהבטיח.
הגענו לבית הקברות.
שוב התחיל כל הטקס של הקבורה.
הרב התחיל להתפלל ואנחנו עמדנו בשקט.
שוב תקפה אותי סחרחורת,ואיתה באו פלאשבקים,של ההלוויה של סבתא.
דור:"גלל?? את בסדר?" שאל,כניראה הרגיש את הרעידות שעברו בי.
אני:"כן,פשוט נזכרתי בהלוויה של סבתא"
דור שתק.
התפילות נגמרו,והובילו אותו למקום הקבורה.
כשהגענו לשם ראיתי שקוברים אותו ממש קרוב לסבתא שלי.
לא יכולתי יותר והתחלתי לבכות.
בקושי שמעו את קולות הבכי שלי.
דור:"דיי מאמיי" אמר והרגשתי שהוא מחבק אותי.
אני:"דורר,תיראה" אמרתי והפנתי את ראשי לחלקת קבר ממש קרובה.
דור:"מה יש שם?" שאל לא מבין,כי עדיין לא הייתה מצבה.
אני:"סבתא שלי" אמרתי ושוב הבכי פרץ.
דור:"נלך אחרי שתיגמר ההלוויה"
אני:"תודהה"
דור:"אין על מה"
ההלוויה נגמרה.
המבוגרים כבר יצאו והילדים מהכיתה התחילו לצאת.
אני ודור היינו בין הראשונים.
ניגשתי לקבר של סבתא שלי.
השקט שרר מסביב,הרוח נשבה.
ופתאום פרצתי בבכי,לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר.
הילדים הסתכלו עליי,לא מבינים מה קרה.
התכופפתי לערימת החול,והרמתי את התמונה שלה שהייתה שם.
התיישבתי על ריצפת הבטון וליטפתי את התמונה,
כאילו רק אני נמצאת שם.
הדר התיישבה לידי וחיבקה אותי.
מור הסבירה להם בקצרה שזה הקבר של סבתא שלי.
פתאום ראיתי יד מושטת מולי.
הרמתי את מבטי וראיתי את דור.
דור:"יאללה בואי נלך גל" אמר ברכות,שאף פעם לא שמעתי בקולו.
הנחתי את התמונה חזרה והתרוממתי מהריצפה.
הדר גם קמה ויצאנו מהבית קברות,חזרה לבית של ניר.
כשהגענו כולם נכנסנו כבר ואני התעכבתי בחוץ.
הדר:"את באה?"
אני:"אני תכף יבוא,תיכנסי"
היא נכנסה ואני התיישבתי על הספסל שהיה שם.
עצמתי עיניים,מנסה להירגע.
הרגשתי שמישהו מתיישב לידי.
פתחתי את עיניי וראיתי את....
מצטערת שבזמן האחרון יוצאים פרקים דיכאוניים כאלהה =\\
מקווה שתאהבו..
3\>
מור
וואו ממש יפההההההההההההה [:
אין את כותבת מושלם..
מחכה להמשך XP
איזה מקסיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם !!!
מחכה להמשךך (:
וואיי זה בטוח דור!
😮 😮 מה הולך לקרות..?!
מאמי שלי, המשך דחוף..בבקשה בבקשה.
אוהבת אותך המון..
מואהה
וואי מהממםם
אמן אמן אמן שזה יהיה נייר !!!!
תמשיכיי
אתר האהבה הישראלי