~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

ייפה מאמי 😊

יעפההה


חעחעעחעעעעע


-נוייעעעע-

=-=-=-=-=-=-=-

עברו להם כבר כמה ימים בפנימייה , הגיע יום חמישי .
עינת לא הסכימה לסלוח לליאת על מה שעשתה , הם לא דיברו מאז המקרה.
אור ועידו רק התקרבו אחד לשני ונהיו ידידים טובים מאוד .
שירי וארז הצליחו להתקרב אבל עדיין שירי התביישה מאוד ולכן לא הצליחה להתקרב אליו ממש , אבל עוד יגיע היום .
רוני ותום מאושרים מתמיד , רוני הבינה שהוא הבחור שרק חיכתה לו כל החיים שלה . הוא היה מקסים אלייה ואהב אותה מאוד .
אלון ממשיך להתנהג לליאת מגעיל בטלפון למרות שהיא מנסה להתקרב אליו שוב ,
אורי מנסה להתקרב לליאת יותר ליד עינת , הוא רק רוצה לסכסך ביניהם יותר אבל הוא לא מצליח , ליאת לא מסוגלת לשכוח ומנסה לדבר עם עינת שלא רוצה בשום אופן קשר אלייה .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-

אני: " יואו את מבינה שמחר הולכים הביתה? איזה כיף. כמה שאני מתגעגעת . " אמרתי לרוני , היא ישבה . היא גם הייתה מאושרת כמוני אבל עצובה באותו הזמן.
רוני: " אני לא יראה את תומי =[ "
אני: " את תראי אותו מקסימום יום ראשון , אתם לא חייבים להיות דבק אחד עם השני. "
רוני: " צודקת אבל אני אתגעגע מאוד.. "
אני: " ברור ותהיי בטוחה שגם הוא יתגעגע אלייך. "
רוני: " כן נכון =] " היא אמרה וחייכה שוב . היא התחילה לסדר את המזוודה שלה. ממש בבוקר כולם עוזבים לבתים שלהם .
גמאני כבר התחלתי לסדר את המזוודה ,
השעה הייתה 4 אחר הצהריים ,
כבר למדנו את לימודי הבוקר שלנו. עוד מעט יהיה לנו שיעור ספרות וזהו סיימנו את היום , אפשר לעשות מה שרוצים : ]
נישאר לנו עוד חצי שעה הפסקה ואז נכנסים לכיתה שוב ,
בזמן הזה החלטתי לנצל את ההזדמנות להתקשר קצת לשירן .
בקושי דיברתי איתה בכל הזמן הזה .
חייגתי את המספר שלה וחיכיתי שתענה.
לאחר כמה דקות היא ענתה לי :]
שירן: " יואו כמה התגעגעתיייייייייייייייי " היא צרחה.
אני: " כןן גמאני.. כמה זמן לא דיברתי איתך. "
שירן: " נכוןן .. בטח היית עסוקה שם. "
אני: " מאוד, מלמדים אותנו ממש כמו בבית ספר . נשבעת לך אין לי זמן לכלום . "
שירן: " זה בסדר, לא נורא. את באה מחר הביתה נכון? "
אני: " כן בערך 10 בבוקר אני בבית שלי :] "
שירן: " א סבבה, בואי נצא מחר. "
אני: " לאן? מתי? "
שירן: " בערב, לאיזה מועדון . הרבה זמן לא בילינו כמו שצריך. "
אני: " צודקת.. חייבים לעשות משהו. "
שירן: " נצא לאומן 17 , אמרו יהיה פצצה. "
אני: " אחלה, אני אקח כסף מאמא שלי ונצא. "
שירן: " אחלה, אז נדבר מחר? "
אני: " כן למה לא? "
שירן: " חח .. ביוש מאמי. אוהבתותך. "
אני: " ביי מאמי "
אמרתי לה וניתקתי את השיחה. שמתי את הפלאפון בכיס, סידרתי את השיער והלכתי לכיוון הכיתה . נישאר עוד רבע שעה אבל ממש שיעמם לי . החלטתי להיכנס מוקדם יותר.
ראיתי רק את הבנים שם , כמעט אף אחד לא היה. ארז ישב שם ,
שמתי לב שהוא ממש ניראה מדוכא.
לא רציית לגשת אליו ,
אני בקושי מכירה אותו .
שי: " חחחחחחחח חנון אחד.. למה אתה לא עונה? " הוא פנה לארז ,
ארז: " תעזבו אותי כבר!! " הוא צרח עליהם , הוא כמעט בכה שם . ראיתי את עידו ביניהם . הוא צחק כזה. אני לא מאמינה שהוא כזה. חשבתי שהוא שונה. שהוא אחר מהאחרים, שהו אלא מציק לאחרים.
אלי: " הוא בטח לא יכול לסבול את זה שאנחנו מציקים לו . " הוא אמר בזלזול והביא לו כאפה לראש ,
אני: " תעזבו אותו בשקט !! " צעקתי , כל המבטים הופנו אליי.
אלי: " אל תתערבי בכלל. עידו תגיד לחברה שלך לשתוק. "
הוא הביט בי ושתק.
אני: " חברה שלו? " אמרתי בהלם , מה הוא רוצה מימני?
אלי גם שתק ,
הוא לא ידע מה להגיד . הוא כאילו הסגיר את החבר הכי טוב שלו. היה לו מבט כזה.
הסתכלתי עליהם עוד כמה שניות .
אני: " בוא ארז, הם לא שווים את התגובה שלך אפילו. " אמרתי לו , הוא אסף את הדברים שלו ויצא איתי מהכיתה .
ארז: " ממש תודה לך על הכול , לא היית צריכה . "
אני: " מזה לא הייתי צריכה? אני לא יכולה לסבול שמציקים לאחרים. בגלל זה הגנתי עלייך. "
ארז: " כן ואני מודה לך על זה , אני לא יודע מה הייתי יכול לעשות בלעדייך. "
אני: " אל תגזים . "
ארז: " אני לא מגזים. אני רק אומר את האמת. "
אני: " חח טוב .. "
ארז: " טוב.. אני.. אני הולך. " הוא אמר בגמגום והלך לחדר שלו .
' חמוד הוא ' חשבתי לעצמי , הלכתי לכיוון החדר שלי ונתקלתי בעידו.
עידו: " תקשיבי שנייה. "
אני: " לא רוצה להקשיב לכלום "
עידו: " אני מצטער..באמת.. אני שמתי לב שאת כזאת טובת לב, שלא מסוגלת לעשות רע לאיש. אני באמת שלא התכוונתי ."
אני: " אתה כן התכוונת. אחרת לא היית עושה את זה מהתחלה .. "
עידו: " נו אור.. אני מצטער. " הוא אמר, וזה נראה כאילו הוא באמת מתכוון לסליחה הזאת ,
אולי הוא לא התכוון בכל מקרה. אולי הוא סתם היה מושפע מהחברים הדפוקים שלו ,
אולי הוא לא כזה בכלל, הכול סתם פוזה.
לא יודעת כבר מה לחשוב..
הסתכלתי עליו כמה דקות, לא אמרתי לו כלום. לא ידעתי מה להגיד לו .
עידו: " את סולחת? " הוא שאל לאחר כמה דקות של שתיקה .
אני: " לא "
עידו: " למה לא? כבר בקשתי סליחה. בבקשה אור אני אל התכוונתי. "
אני: " טוב. "
אמרתי לו ובאתי ללכת אבל הוא עצר אותי.
הוא הביט בי כמה דקות בעיניים ,
לא הבנתי ה הוא רוצה .
אני עדיין כועסת עליו , אני אל יכולה שלא . ההתנהגות שלו הייתה מגעילה .
הוא צחק כאילו לא יודעת למה. לא יודעת איך להסביר את זה אפילו .
עידו: " אני לא כזה.. אני פשוט.. "
אני: ,אני חשבתי שאתה שונה, אני חשבתי שאתה אחר מכל המזויפים האלה. מה קורה לך? "
עידו: " לא קורה לי כלום.. פשוט.. "
אני: " פשוט מה? " הפסקתי אותו באמצע .
עידו: " זה לא אני, זה .. עזבי. " הוא אמר ובא ללכת אבל הפעם אני עצרתי אותו .
אני: " תספר לי. "
הוא ישב , והתחיל לספר לי מלא דברים על החיים שלו . דברים שבחיים שלי לא חשבתי שיקרה לבנאדם כמוהו.
הוא ניראה לי כל כך מיוחד באותו הרגע,
הוא סיפר לי על אנה שבגדה בו,
על ההורים שלו ועל המשפחה שלו בכללי ,
על המצב שלהם .
על החברים שלו,
כל כך הרבה דברים גיליתי עליו באותו הרגע.
בעצם הבנתי שהוא צודק ,
זה לא הוא.
זה מן מסכה כזאת שמסתירה את פניו האמיתיים .
הוא בעצם היה אחר לגמרי ממה שהוא מראה לחברים שלו . הוא היה שונה.. שונה ומיוחד בדיוק כמו שחשבתי.
עידו: " אז את מבינה? "
אני: " כן "
עידו: " סולחת לי? "
אני: " בטח. " אמרתי לו והבאתי לו חיבוק ,
עידו: " תודה. "
אני: " על מה. "
עידו " על החיבוק הזה. "
אני: " חח זה בסדר מאמי . אתה היית צריך את זה. "
עידו: " כן. " הוא אמר , חיבק אותי עוד כמה דקות ואז אני הלכתי והוא הלך .
לא הפסקתי להסתכל עליו .
הוא היה הרבה יותר שונה מאלון ,
הוא היה הרבה יותר טוב מימנו .
פשוט הרגשתי באותו הרגע שאני מאוהבת ,
מאוהבת בבנאדם אחר לגמרי,
בחיים לא חשבתי שאני יאהב בנאדם כזה,
אבל הגורל רוצה אחרת. והוא רוצה שאני יאהב אותו. את עידו .

==-=-=-=-=-=-=-==-=-

וואי,
קטלני,
אהבתי ביותר,
תמשיכי

מהמם !!
המשך

ואווו!!

מ=ד=ה=י=ם ! 😊

המששששששששששששששך

אההה מדהים 🙄
איזה סיפור 😛

מחכה להמשךך,
אוהבת 😁

פרק יפה 😊 מאוד...


יום נעים😛

😮 יאאאאאא היא מאוהבת בעידווווו יש יש ישששש !@#$%$%%%%
חחחחחח המשך דחוף !!!!

המשךךך
דחוףףףףף!!

יפהה =]]
מחכהה להמשךך

==-=-=-=-=-=-=-==-=-


הסתכלתי בעינייו ,
הוא התקרב עם פניו לשלי,
כמעט והתנשקנו אבל עצרתי את עצמי בזמן והלכתי משם ,
החלטתי שממש לא מתחשק לי להיפגע שוב .
אלון הספיק לי ,
למרות שלא הכרנו אחד את השני בכלל ניפגעתי מימנו והמון ,
כל יום הוא עם בחורה אחרת ,
איך אני יכולה לדעת שעידו הוא לא אחד שמחליף בחורות כמו גרביים ?
זה היה פשוט מסובבך בשבילי . הלכתי לחדר,
לא ידעעתי מה לעשות עם עצמי עכשיו .

=-=-=-=-=-=-=-

עידו נכנס לחדר שלו , הוא לא האמין שכמעט הם התנשקו . הוא הרגיש כאילו העולם עוצר,
כאילו הוא בתוך סרט שרק הוא ואור מככבים בו , שהם לבד. לבד בעולם הענק הזה .
הוא כל כך אהב אותה ,
עם היא רק הייתה יודעעת שהוא נידלק עלייה מהרגע הראשון שבה ראה אותה היא לא הייתה אומרת כל כך הרבה דברים כאללה ,
הוא הצטער על הרגע שלא נישק אותה וזההו ,
ברגע זה הוא מרגיש שפשוט בא לו ללכת אליה, להתוודה על אהבתו . להגיד לה כמה הוא אוהב .
אבל לא היה לו אומץ ,
ולחשוב שבתחילת השנה הוא חשב את מי לנצל ,
אבל ברגע זה, כשהוא חשב על אור כל המחשבות שהיו ממש לפני כמה ימים נעלמו בבת אחת ,
היא כל כך מיוחדת.
היא הייתה פשוט היא, היא פשוט אמיתית,
אין בה שום הצגות,
היא אל רעה כמו ליאת,
היא לא מזוייפת .
הוא בדיוק מה שהוא רוצה .
הוא נישכב על המיטה שלו,
המחשבות הרגו אותו. הוא עצם את העינים וניסה להירדם אבל לא הצליח .

=-=-=-=-=-=-=-=-=-
רוני:" מה ניסגר איתך ?! " רוני ניכנסה לחדר שלהם , ראתה את אור שוכבת על המיטה בחוסר מעש, היא פשוט לא ידע המה לעשות עם עצמה.
אור: " כלום, עזבי. שטויות. "
רוני: " הבעיות שלך הם לא שטויות " היא אמרה והתיישבה על המיטה שלה, מחכה כבר שחברתה תספר לה מה בדיוק עובר עלייה .
אור: " אני חושבבת שהתאהבתי. "
רוני: " במי ? "
אור: " אוייש עזבי, את תצחקי עליי. ,
רוני: " ניחוש.. בעידו .. "
אור: " אוי כמה שאת מבינה אותי.. " היא אמרה, כמעט ובכתה מולה אבל לא הצליחה.
רוני: " אני לא יצחק עלייך ביכלל , לדעתי הוא ממש חמוד . "
אור: " באמת? " היא הייתה בהלם , היא קמה מהמיטה מביטה ברוני, היא התפלאה כל כך ממה שהיא אמרה. בדרך כלל היא כל כך רגיללה שכולם צוחקים עלייה בעניי הבנים שהיא אוהבת, מעירים לה על זה כל הזמן אבל עכשיו? זה היה כל כך שונה .
רוני: " באמת .. לדעתי תלכי על זה. ספרי לו. לא יקרה שומדבר. "
אור: " אני לא יגיד לו שומדבר, בטח שלא עכשיו. אני רוצה לראות מה קורה בינינו , מיקודם כמעט ורבנו. "
רוני: " למה? "
אור: " באתי לכיתה וכל הח'ברה שלו התחילו להציק לארז "
רוני: " אוי מיסכן , באמת מציקים לו הרבה . "
אור: " טוב נו מה אפשר לעשות ? "
רוני: " אבל זה לא טוב שרבת איתו , בכל מקרה זה לא הוא הציק. "
אור: " זה הקטע, הוא כן. הוא צחק עליו כמו כולם בדיוק. "
אוני: " דיברתם אחרי זה? "
אור: " כן יאוו רוני הוא הבנאדם הכי נורמלי והכי מיוחד שהכרתי בחיים , הוא סיפר לי כל כך הרבה דברים, ממש את קורות חייו. בעצם גיליתי את האופי האמיתי שלו . "
רוני: " מה זאת אומרת ? "
אור: " זאת אומרת שמה שהוא מראה לכל הח'ברה שלו זה לא הוא . הוא משחק אותה, מן מסכה כזאת . "
רוני: "אוי אני מכירה את זה. זה שטויות " היא אמרה, ובדיוק שירי ניכנסה לחדר . כולה מאושרת וזורחת .
רוניף " מה את כל כך מאושרת? "
שירי: " אני מאוהבת :] "
רוני: " אולהלהה.. במי את מאוהבת? "
שירי: " במישהו.. "
אור: " בארז נכון ? הוא סיפר לי עלייך . "
שירי: " רציני? " היא שאלה אותה וניראתה יותר מאושרת ממקודם ,
אור: " כן רציני, את ילדה מקסימה,ז ה מה שהוא אמר. באמת, לכי על זה. תהיי איתו, הוא אוהב אותך. "
שירי: " אבל אני אף פעם לא חוויתי אהבה כזאת באמת , אין לי מושג מה מרגישים.. כשמאוהבים. "
אור: " יש לך עוד הרבה מה ללמוד , אני אל יכולה להגיד לך כרגע. את צריכה להרגיש את זה בעצמך אחרת זה לא יהיה שווה. "
שירי:" חח את צודקת בהחלט " היא חייכה , לקחה את הספרים שלה ויצאה מהחדר
אור: " קיצור בעניין הקודם .. זה לא שטויות בכלל . הוא מראה לחברים שלו דברים אחרים לגמרי, הוא פשוט לא רוצה להישאר לבד כנראה. בלי חברים "
רוני: " אני לא חושבת , שמעי יהיה בסדר. אני זזה לתום . מיסככן השארתי אותו לבד. "
אור: " חח איפה? "
רוני: " במסדרון, אמרתי לו לחכות כי אני צריכה לקחת משהו. "
אור: " אה חח טוב אז לכי. " היא צחקה, רוני יצאה החוצה.
תום חיכה לה במסדרון עצבני ,
רוני: " אויש מאמי שלי, מיצטערת. נסחפתי לשיחה עם אור פשוט. "
תום: " אוחחח עם לא היית חברה שלי הייתי הורג אותך עכשיו. בנשיקות " הוא אמר בחיוך, הביא לה נשיקה ושניהם הלכו לכיתה לחכות לשיעור האחרון שלהם .


=-=-=-=-=-=-=-=-
ליאת: " יאללה אתה ממש קרציה, אתה לא מבין, אחרי מה שעשיתי לעינת אין סיכוי שאני אצא איתך שוב. " היא עמדה במסדרון , מול החדר של אורי. הוא הביט בה ,
אורי: " דיי נו יפה שלי .. אני מיצטער.. לא חשבתי שזה יצא ככה.. "
ליאת: " עלק יפה שלך.. תעוף מפה ! " היא צרחה והלכה, הוא ניכנס לחדר שלו צוחק .
היא הלכה לכיוון החדר שלה ובדרך ניפגשה עם עינת ,
עינת הביטה בה בכעס. היא רצתה להרוג אותה על מה שעשתה .
עינת: " אהא .. זה הסליחה שלך נכוןן ? הולכת ומתחרמנת עוד קצת עם אורי.. לא הספיק לךךך? " היא צעקה והמשיכה הלאה,
ליאת רצתה להגיב על זה אבל לא היה לה מה ,
היא כל כך הצטערה,
בפעם הראשונה שלה היא הרגישה כמה שהיא בוגדת בחברה טובה שלה .

=-=-=-=-=-=-
שירי רצתה ללכת בעקבות מה שרוני ואור אמרו לה ,
אבל היא אל ידעה בדיוק מה היא מרגישה. היא הרגיש שהיא וארז התקרבו מאוד לאחרונה, שהם מדברים הרבה יותר. מחייכים אחד לשני,
היא לא ידעה עם היא באמת אווהבת כמו שחשבה עכשיו,
היא התקרבה לחדר שלו ובדיוק הוא בא מאחורה.
ארז: " אה.. היי. מה את עושה פה? "
שירי: " אמ.. סתם "
ארז: " חיפשת אותי? "
שירי: " כ.. כן .. " היא גימגמה, היא התחילה לחשוב שלבוא לכאן היה טעות מהתחלה . היא רצתה רק לברוח עכשיו ..
ארז: " מה רצית? " הוא חייך , היא לא יכלה לעמוד בזה ופשוט הלכה ...
מבלי לומר אף מילה נוספת. הוא הסתכל עלייה הולכת ולא הבין מה קרה עכשיו.
הוא הלך אחרייה, רצה לשאול מה קרה אבל הוא חשב שבטח קרה לה משהו והיא רוצה להיות לבד .
אחח כמה שהוא טעה ,

=-=-=-=-=-=-=-=--=

אההה מדהים (:
שעידו ואור יהיו כבר בייחחדד 😛

המשך,
אוהבת 😁

יאו מדהיםם!!!
הממשששך..

איזה חמודיים
שעידו ואור יהיו ביחד 😊
וגם שירי וארז, הם מושמושים כאלה דעעיייי 😁
המשךך