~*~קיץ אחד משנה הכל ~*~

==-=-=-=-=-=-=-
הגיע הבוקר, כולם קמו בשעה 7:30 . ההשכמה הרגילה של הפנימייה ,
זה היה בוקר קשה. כולם התקשו לקום . התלמידים שהתנדבו להעיר את כולם כבר איבדו את סבלנותיהם וחזרו לחדרים שלהם .
בנתיים , כולם מקטרים, מנסים להמשיך לישון, צורחים זה על זה שיפסיקו להרעיש ומתחילים להתרוצץ בחדר ורבים על מי ראשון במקלחת .
זה היה הריבים הרגילים שהיו כל הזמן גם בפנימייה במשך כל השנה ,
המנהל היה רגיל לזה .
שעה 8:15 כולם התייצבו לארוחת הבוקר וזהו . אין שום ויכוח נוסף .

בנתיים בחדר של אור,שירי ורוני היה שקט יורת מתמיד. הם המשיכו לישון, מתעלמים מהרעשים שבחוץ. עד ששירי התחילה לקום,
היא הביטה בשעון שלה בהלם וקמה מהמיטה, מקפלת את השמיכה שלה ורצה למקלחת לסדר את עצמה .
בנתיים אור, שלא הרגישה טוב אפילו בבוקר נישארה לישון ,
רוני התעוררה אחרי שירי,
כששירי סיימה את מקלחת הבוקר שלה היא דאגה להעיר את רוני שהייתה ישנונית לגמרי,
היא בקושי פתחה את עינייה .
רוני: " את חושבת שכדאי שנעיר את אור? "
שירי: " לא ניראה לי , היא לא מרגישה טוב. עידו היה פה אתמול , הוא אמר לי את זה. "
רוני: " אז עזבי, נשאיר אותה לישון עוד קצת. "
שירי: " את בטוחה שזה בסדר? "
רוני: " כן , האחות אפילו יודעת שיש לה חום . עם המנהל ישאל עלייה נגיד לה שהיא חולה וזהו. "
שירי: " הוא בטח ישלח אותה הביתה. "
רוני: " מאיפה לי .. יאללה אני ניכנסת למקלחת. "
שירי: " טוב, תמהרי. עוד 20 דקות כולם צריכים להיות בחדר האוכל. "
רוני: " אל תדאגי. " היא אמרה בפיהוק והלכה לעבר המקלחת הקטנטנה שבחדר שלהם.

=-=-=-=-=-

ליאת כבר הייתה ערנית ,
היא הייתה מאושרת , היא לא ידעה אפילו למה. בסך הכל יום שני , ואחרי מה שהיא עברה אתמול אפילו לא הייתה לה סיבה .
היו לה כוחות מיוחדים לשם שינוי ,
היא התלבשה הכי יפה שיכלה ,
היא שמה חצאית מיני ג'ינס, גופייה חשופה בצבע שחור שהבליט את החזה שלה באופן מדהים ,
סירקה את שיערה הגלי והיפה ,
הבליטה את עינייה בעיפרון שחור ואת ריסיה במסקרה. היא נראתה כל כך טוב.
היא אהבה את מה שראתה במראה. היא אהבה את עצמה למרות הכל. למרות שאלון דחה אותה,
שומדבר לא עצר אותה מלהיות יפה כמו תמיד .
עינת: " מאמי, יש מצב את משאילה לי את הקרמים שלך? "
ליאת: " למה? איפה שלך? "
עינת: " אין יל מושג.. אני כנראה איבדתי אותו. "
ליאת: " בעיה שלך " היא ענתה לה בזלזול ויצאה מהר מהחדר לעבר חדר האוכל .

=-=-=-=-=-=-

עידו: "ע זוב אותי בשקט רועי.. תן לישון.. "
רועי: " נו חאלס אחי, מה עובר עלייך? קום כבר. מתי הלכת לישון אתמול? קום " הוא אמר, מנער את עידו.
עידו לא התייחס אליו ביכלל ,
הוא לא היה מסוגל לקום , הוא היה כל כך עייף . נימאס לו כל יום לקום מוקדם וללכת לכיתה ,
ממילא הוא רק עושה שטויות, בקושי מקשיב ולא עושה שומדבר .
הוא העיף על רועי את הכרית שלו,
הוא לא יכל לסבול עלי ויותר. הוא רצה לצרוח עליו שיעזוב אותו במנוחה אבל הוא לא יכל . הוא היה עייף שבקושי לדבר הוא לא יכל .
רועי המשיך לעצבן אותו עד שבסוף הוא נכנע וקום ,
הוא ניכנס למקלחת , התלבש ויצא איתם לחדר האוכל . לא הייתה לו בריריה : \
הוא שאל את עצמו בדרך עם אור קמה , עם היא תלך היום עם כולם.הוא רצה לבדוק איך היא מרגישה, אבל הוא ידע שאסור לו .
הוא החליט לשאול את רוני בדרך מה קורה עם אור, הוא ידע שהיא תענה לו .

=-=-=-=-=-
רוני: " בובי שלי :] " היא אמרה כשראתה אותו מחוץ לדלת החדר שלהם ,
הוא עמד שם וחיכה לה עד שתצא ותהיה מוכנה .
תום: " יפיפה שלי. מה קורה? איך ישנת? "
רוני: " ישנתי בסדר גמור, איך אתה? "
תום: " גם סבבה. את באה? "
רוני: " בטח מאמי. " היא אמרה, הוא החזיק את היד שלה ,
היא חייכה אליו . הוא הביא לה נשיקה ושניהם נכנסו אל תוך חדר האוכל .
הרבה היו שם כבר, מתחילים לאכול .
הם ישבו בשולחן הקבוע שלהם עם עוד כמה תלמידים שהיו איתם באותה הכיתה ,
רוני: " אני כבר חוזרת מושלם שלי , אני הולכת להביא לעצמי קערה עם קורנפלקס וסוכר. "
תום: " חכי, אני בא איתך. "
רוני: " למה? "
תום: " אני רוצה להכין לי נס קפה. "
רוני: "א ה אוקי. "
תום: " יש שמה בכלל? "
רוני: " ברור, יש שמה הכל. את כל האבקות ומלא מיכלים עם חלב. "
תום: " אז אחלה. " הוא אמר בחיוך, המשיך להחזיק את ידה .
בדרך היא פגשה את עידו , הוא עצר לידה.
עידו: " תגידי מה עם אור? "
רוני: " ישנה, היא כנראה לא תגיע ללימודים היום"
עידו: " אה..אוקי.. "הוא ניראה מבואס לרגע והמשיך ללכת.
גם הם המשיכו ללכת .
הם הגיעו לשם ,
רוני שמה לעצמה בקערת פלסטיק מעט קורנפלקס, שמה חלב, הכניסה סוכר ולקחה כפית . היא חיכתה לתום שיעשה לעצמו וקפה ואז הם יחזור לשולחן .
היא לא רצתה לאכול יותר מידי דברים . היא ידעה שצהריים היא תאכל המון ,
היא לא רצתה להשמין . היא רצתה להיות רזה ויפה , בשביל תום .
היא לא רצתה שיפסיק לאהוב אותה ,
למרות שרק הכירו עכשיו , היא הרגישה כאילו היא מאוהבת , כאילו היא מכירה אותו כבר שנים .
זה היה מוזר לה פתאום להתחיל קשר מבלי להכיר את הבן זוג שנמצא איתה , אבל היא סמכה עליו וידעה שתכיר אותו בהמשך החברות שלהם . היא לא התחרטה בכלל שהתחילה להיות בקשר רציני איתו . היא אהבה אותו כמו שלא אהבה בחיים שלה מישהו אחר .

פרק מושלם. 😁

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😉

מדהיים :]
המשך

מוווווווווווווווושלם ! 😊

רק 3 תגובות? =[

😢

שוש
עכשיו לילה
או שכולם יוצאים לבלות,
או שכולם חורפים במיטה,
או שכולם על המחשב אבל לא על האתר הזה.
חכי מרר בצהריים ככה יהיו מלא ילדים (זה השעות המבוקשות חה-חה-חה)

חחחחח אבל כל היום לא היה ,
גם בצהריים 😢
לא פייר.
עשיתי פול המשכים נוספים שיהיה לשבוע בערך .. יצאו יפה (:

יששש אז תמשיכי :]
זה ממש יפפה !

=-=-=-=-=-
פתחתי את העיניים , הרגשתי חלשה עדין ,
כאב לי מעט הראש ,
בקושי ראיתי בעיניים .
לא ראיתי אף אחד בחדר, הסתכלתי בשעון שבפלאפון שלי ,
השעה הייתה 8:35 . זה היה דיי מאוחר , כבר כולם הלכו לאכול .
אני רציתי גם לבוא , אבל לא הייתי בטוחה. הייתי עדיין חלשה ,
קמתי בכוחות עצמי והלכתי למקלחת , הורדתי מעלי את הבגדים . סגרתי את הדלת של השירותים ונכנסתי למקלחת ,
הרצפה עדיין הייתה רטובה מהמקלחות של רוני ושירי .
השמפו הייתה פתוח , הסבון היה על הרצפה. ממש בלאגן שלם . הרמתי אותם , פתחתי את המים המחמים , עשיתי מקלחת של רבע שעה ויצאתי. התנגבתי , ויצאתי לכיוון המיטה שלי . הוצאתי מהארון ג'ינס בהיר וגופייה לבנה ,
התלבשתי מהר , השיער שלי עדיין היה רטוב. סירקתי אותו , אספתי אותו עם קליפס . התאפרתי מעט ,
שמתי גרביים ואת נעלי הספורט שלי והייתי מוכנה. רציתי להגיע לחדר האוכל, למרות שידעתי שאני כבר יאחר. אבל זה לא שינה לי ממש .
סידרתי את המיטה שלי , סידרתי את המקלחת אחריי ויצאתי. בסדרך התנגשתי בשירי שכנראה מיהרה מאוד.
שירי: " למה קמת? " היא ישר שאלה אותי ,
אני: " לא רציית להישאר בחדר , זה סתם בזבוז זמן לדעתי. "
שירי: " אורו שאת לא מרגישה טוב נשמתי,תחזרי לישון. "
אני:" אני לא עייפה. "
שירי: " את לפחות מרגישה בסדר? "
אני: " כן אני מרגישה סבבה לגמרי , כואב טיפה הראש אבל לא נורא. "
שירי: " טוב מאמי, אני נכנסת לחדר לקחת לי כמה ספרים. "
אני: " טוב. " אמרתי לה, היא רצה לחדר ואני המשכתי לחדר האוכל לבדוק עם יש שמה מישהו .
פתחתי את דלת הכניסה, היו רק כמה בודדים שישבו ואכלו , בעיקר כל מני מורים .
הסתכלתי קצת ואז סגרתי את הדלת , לא רציתי להיות ביניהם .
הלכתי לעבר הכיתה ופתחתי את הדלת ..
אירית ישר הביטה בי בתדהמה וככה כל הילדים ..
אירית: " האחות אמרה לי שאת אל מרגישה טוב. מה את עושה כאן אור? "
אני: " אני מרגישה הרבה יורת טוב.. אני לא רציתי להישאר בחדר.. אז... "
אירית: " את בטוחה? אני לא רוצה שתסבלי פה . " היא הפסיקה אות באמצע .
אני: " לא.. אל תדאגי. " צחקתי והלכתי לשבת ליד רוני כרגיל .
רוני: " את בטוח מרגישה טוב? חח "
אני: " כן , לגמרי. למה? "
רוני: " סתם . תראי היא חילקה לנו איזה דף של סיפור ."
אני: " וואלה? "
רוני: " תכף יהיה לנו עבודה על זה. "
אני: " על היום השני.? "
רוני: " כנראה.. " היא אמרה והוציאה מהתיק שלה מחברת ,
אירית: " ח'ברה אני רוצה להודיע לכם משהו. "
כולם הפנו את מבטיהם אלייה , מחכים שתגיד כבר את מה שהיא רוצה .
אירית: " החופש הזה הולך להיות כמו שנת הלימודים, אין פעילויות מיוחדות. יש לימודים כרגיל. אז אני מבקשת להביא איתכם איזה תיק לימודים,מחברות לכל יום. אם אתם מבינים.. "
כולם התלוננו ,
אף אחד לא רצה ללמוד בחופש. אבל אין ברירה .
לאחר כמה דקות אירית הכתיבה על הלוח 4 שאלות על החומר שהיה בדף , על הסיפור שכנראה הם קראו לפני שנכנסתי .
התחלתי להעתיק ואז קראתי את הסיפור ,
עניתי ע להשאלות מהר וחיכיתי כבר שיהיה הפסקה, לפחות לרבע שעה . הרגשתי ממש כמו בבית הספר כאן ,
בבית ספר הקודם שלי אפשר להגיד שהיה ממש קשה ,
לא הסתדרתי עם הלימודים בכלל ,
המבחנים היוקשים , הקצב היה מהיר. לא יכולתי לסבול את זה .
כל יום היו מבחנים , עבודות,בחנים,שיעורי בית .
פה עוד היה לי קל .. איכשהו .
כשהגיעה ההפסקה יצאתי עם רוני לחדר ,
רוני: " יואו אלוהים , אני לא מבינה מה קורה לי. "
אני: " מה קרה? " לרגע ראיתי על הפרצוף שלה שהיא מודאגת , שמשו לא בסדר אצלה.
רוני: " נכון תום ? אני לא יודעת מה לעשות איתו. "
אני: " אתם ממש חמודים ביחד. מה את כל כך מודאגת? "
רוני: "א ני מרגישה שאני עדיין לא מכירה אותו. "
אני: " מה את מתפלאת? רק אתמול הכרתם וכבר נהייתם חברים . לא נתת לעצמך זמן להכיר אותו יותר. "
רוני: " נו וזאת הטעות שאני חושבת שעשיתי. אבל אני אוהבת אותו . "
אני: " עם את אוהבת אותו אין יותר מה להגיד בשיחה הזאת ."
רוני: " אמ.. אוקי. " היא אמרה וככה הסתיימה לנו השיחה.

יפפה :]

מדהיםםםםם 😛 😛
המששששששששששששששששששששששששששך

קראיתיי עכשיוו הכוול וזהה מהממםםםםם!!!

זה כזהה יפפה:]

איזה באאסה זה ללמוד בחוופש 😊
גמאניי הייתי אמורה ללמוד בחוופש אבל בסווף לא 😁

חח אייזה חפרנית אניי...

יאללה מתיי המשךך מאמייי??

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

ליאת הלכה לחדר שלה , עינת ישבה שם ובכתה.
ליאת: " מה יש לך? " היא שאלה אותה בזלזול .
עינת: " לא קרה כלום . זה גם לא עניינך. הרי זה ברור שאת לא מתעניינת בי באמת. "
ליאת: " אוי נו באמת , אל תהיי ילדה קטנה וספרי מה קרה. "
עינת: " אני אל מבינה למה אנחנו כבר בקשר כזה .. "
ליאת: " את רוצה להגיד לי שבגלל זה את בוכה? "
עינת: " לא אבל.. "
ליאת: " אז תספרי כבר מה קרה. "
עינת: " אורי זרק אותי. " היא אמרה והמשיכה לבכות .
ליאת לא ידעה מה להגיד לה ,
היא תמיד ידעה שאורי לא ישים לב אלייה כל הזמן ,
היא חשבה לעצמה שבטח הוא לא התייחס אלייה היום אז הוא כבר זרק אותה. היא רצתה להגיד לה משהו ,א בל לא הצליחה .
פתאום קפץ לה לראש מה שקרה לה עם אורי לפני כמה חודשים , כשעינת והוא היו עוד חברים .
הוא התאהב בה כשלמדו מתמטיקה ביחד, בתגבור לבגרות. מאז היא התחילה להתחרמן איתו ,להתמזמז. היא אשכרה בגדה בחברה שלה .
כל פעם כשעינת לא שמה לב , היא התקשרה אליו ונפגשה איתו . הם התחילו להתנשק , לעשות דברים שעינת בכלל לא הייתה מסוגלת לעשות איתו .
הם אפילו שכבו פעם אחת .
עינת: " אין לך מה להגיד על זה? " היא פתאום שאלה.
ליאת: " אמ.. לא. "
עינת: " למה לא ? אפשר לחשוב מה צריך להגיד . "
ליאת: " תסבירי לי מה קרה בדיוק. " היא אמרה ,
עינת: " הוא בא אליי,בלילה . "
ליאת: " נו ... " היא הייתה כבר חסרת סבלנות , היא שנאה שעינת כל הזמן נתקעת בדברים שלה , היא רצתה שתספר לה כבר וזהו .
עינת: " קיצור הוא אמר שהוא לא סובל אותי יותר שאני נדבקת אליו בלי סוף , הוא אמר שאני מכוערת ושהוא לא מסוגל להיות איתי יותר.ץ קיצור את לא מבינה איך הוא העליב אותי ליאת , אני אל מבינה מה אין בי שיש לך . הוא אמר שהוא אוהב אותך. "
ליאת: " מה? הוא אוהב אותי? את ממש מדברת שטויות. הוא בטח סתם אמר לך תירוץ. "
עינת: " לא הוא היה רציני. "
ליאת: " אני אלך לדבר איתו. "
עינת: " תנסי לגרום לנו לחזור ליאתי , בבקשה. "ה יא התחננה , בלית ברירה ליאת נאצלה להסכים.
ליאת: " אוקיי. "
היא אמרה והחליטה באמת ללכת אליו ,
היא הרבה זמן לא ראתה אותו , למרות שהם היו בפנימייה ביחד המון זמן ,
הוא למד כיתה י'ב . הוא היה מהמופרעים בעיקר . הוא עישן ועשה מלא שטויות ,
היא עצרה ליד דלת החדר שלו , היא ידעה שהוא שם .
היא דפקה על הדלת ואז הדלת נפתחה ....

=-=-==-=-=-=-=-=-=-
עידו,רועי,שי ואלירן ישבו על החומה, בחצר של הפנימייה .
מעשנים סיגריות .
עידו: " תביא עוד סיגריה, נגמרה לי. " הוא אמר , מועך את הקודמת ומתחיל חדשה. הוא היה דיי עצבני ,
בעיקר בגלל ההודעות שראה ,
'היא אוהבת מישהו אחר . למה היא לא יכלה להגיד לי ?' הוא חשב לעצמו ודמעה קטנה ירדה מעיניו .
רועי: " מה יש? " הוא שאל כששם לב לדמעה הקטנה הזאת .
עידו: " כלום , למה שיקרה משהו? "
רועי: " לא משנה. " הוא אמר , מביט בו .
עידו: "א ני עוד מעט חוזר. "
הוא אמר , הולך אל תוך המבנה. הוא רצה לשאול מה שלומה ,
הוא הגיע לחדר שלה, היא ישבה שם עם רוני.
רוני: " היי עידו , להשאיר אותכם לבד? "
עידו: " איך שאת רוצה. בסך הכל באתי לשאול מה שלום אור היום. " הוא אמר וחייך אליה .
אור: " הכל בסדר איתי, תודה שהיית איתי אתמול. עזרת לי מאוד. "
עידו: " זה בסדר. " הוא אמר , מביט בעיניה .

=-=-=-=-=-
אני לא מבינה לפעמים למה הוא מסתכל עליי ככה ,
זה היה מאוד מוזר . לא הכרתי אותו בכלל .
בסך הכל אתמול הכרנו וכבר אני מרגישה כאיל ואנחנו מכירים מאז ומתמיד ,
הוא היה ההפך מאלון ,
הוא היה מתוק,מתחשב,חתיך,חמוד .
גם אלון חתיך וחמוד אבל הוא מעולם לא התייחס אליי, אפילו לא טיפה. אפילו כשהיו פעמים כשנפלתי בשיעור ספורט הוא לא ניגש לראות מה קורה איתי. הוא ביכלל לא הבחין בי. ועידו .. הוא כזה מיוחד .
הלוואי והייתי מתאהבת באחד כזה.
=-=-=-=-=-

אורי פתח לליאת את הדלת , הוא הביט בה כמה דקות , ליראות שזו באמת היא. הוא היה מופתע מאוד לראות אותה כאן , ליד דלת חדרו, היא מעולם לא הגיע אליו , לפחות לא בזמן האחרון . היא הייתה מרוחקת מימנו ,
למרות שהיו מלא פעמים שהוא הביט בה ,רצה להתקרב אלייה, היא התחמקה .
אורי: " מה מביא אותך לכאן? "
ליאת: " אני צריכה לדבר איתך.. על משהו. "
אורי: " בואי, שבי. נדבר כמה שאת רוצה. " הוא אמר וחייך אליה את החיוך שלו .
ליאת: " מה קרה לך עם עינת ? " היא שאלה כל עוד היא מתיישבת על המיטה שלו , סוקרת בעיניה את כל החדר שכבר הרבה זמן לא ראתה .
אורי: " זה.. זה לא חשוב כרגע. "
ליאת: " אורי.. תספר לי. היא בכתה היום שעות , למה זרקת אותה? "
אורי: " בגלל שאני לא רוצה אותה. "
ליאת: " למה לא? מה קרה? "
אורי: " את יודעת כמה אני שונא שנדבקים אליי נכון ? זה מה שהיא עושה. "
ליאת: " מה זאת אומרת נדבקת אלייך? "
אורי: " היא קרצייה. אני לא יכול לסבול את זה יותר. לכל מקום שאני הולך היא הולכת, היא חייבת לשבת עם חברים שלי ואיתי בכל ארוחה. אני לא יכול ככה. אני צריך את החופש שלי כמו כל בנאדם אחר. "
ליאת: " בזה אתה צודק, אבל מעולם לא בקשת ממנה לזוז ממך . לכן היא לא זזה. לא חשבת על זה? "
אורי: " ואלה נכון אבל יש עוד סיבה שאני לא רוצה אותה. "
ליאת: " ספר לי. "
אורי: " הסיבה היא זה שבגלל שאני אוהב אותך. "
ליאת: " אתה לא אוהב אותי , עם היית אוהב אותי היינו מדברים כל יום. אפילו את זה אנחנו לא עושים. "
אורי: " מאז והסתיים בינינו הסטוץ חשבתי עלייך כל הזמן. "
ליאת: " אל תשקר לי אוקי? "
אורי: " אני לא משקר לך זו האמת . "

המשךךךךךךךךך