סוף סוף סיימתי 12 שנות לימוד,
והיא יודעת כמה שאני מתרגשת,
וכמה שאני מאושרת והכל.
והיא לא יכולה לפנות שעתיים להגיע למסיבת סיום..
רק שעתיים! מה כבר ביקשתי!!
היא אומרת שאין לה זמן לזה..
שהיא צריכה לעבוד על עבודה שיש לה להגיש,
אז כולם יבואו עם הורים,
ורק אני לא.
היא יודעת כמה זה חשוב לי.
אפילו לא אכפת לה.
וכשהיא ראתה כמה נפגעתי כשהיא אמרה שהם לא יבואו,
היא רק אמרה שאני לא אכפתית מהלימודים שלה..
כאילו, כשזה הלימודים שלה, אכפת לה.
אפילו תוותר על משו שממש חשוב לילדים שלה, בשביל זה.
אבל כשזה החיים שלי, הלימודים שלי, לא אכפת לה.
לא מעניין אותה לשמוח איתי.
לא מפריע לה שאני אהיה היחידה בלי אמא.
ועכשיו, אחרי שהיא ראתה שבכיתי,
היא בטח תארגן משו ותבוא.
בשביל להרגיע את המצפון שלה..
לא בשבילי.
ואז שנים היא תחרוש לי כמה שהיא הקדישה בשביל הערב הזה.
יופי באמת. אז בכל מצב- אני נדפקת.
אני זאת שיוצאת עם הרגשה רעה.
אם היא באה- אז זה בשביל המצפון שלה, לא בשבילי.
ואם היא לא באה- כל הורה שיכנס לאולם, אני ירגיש צביטה בלב.
ואם אני לא ילך- אני ירגיש פספוס.
אז נדפקתי.
תודה לך אמא, באמת.
על תמיכה ב-12 שנות לימוד האחרונות.
כ"כ הרבה תמיכה, שנגמר התמיכהיום לפני הלילה האחרון..
תודה.
גם אני אוהבת אותך.
פריקה.
יש דרך מוצא לא משנה מה יהיה את חייבת לדבר
איתה גם היא תתעצבן זה לא מעניין את תבכי שתדברו
אבל עדיף הבכי הזה מאשר הבכי שהיא לא תהיי בכלל!
בר תעמידי אותה במקום לפי דעתי
זה ממש לא יפה!
את כ"כ מתוקה.. אבל זה לא ישנה..
הסברתי לך.
בכל מצב, אני יצא עכשיו עם הרגשה שלילית.
זה דופק אותי לגמרי.
שונאת אותה.
רק אל תגידי שאת שונאת אותה
כי את לא
ואת עלולה להתחרט על הדברים האלה...
האמת היא שמה שאת אומרת כאן זה עצוב...
אני בטוחה שהיא אוהבת אותך מאוד אבל אולי בעיניה זה פחות חשוב מאשר שזה חשוב לך...
לא יודעת ממש מה להגיד לך
תנסי לדבר איתה?
איך את יודעת שזה לא יעזור?
היא בתקופה לחוצה עם הלימודים והעבודה..
אז כל דבר שאני מנסה לדבר איתה עליו, היא מתעצבנת ישר.
ועובדה שכשהתחלתי לבכות כשהיא אמרה שהיא לא תבוא,
היא רק התעצבנה שאני לא מבינה מה עובר עליה.
היא בחרה להעדיף את העבודה והלימודים על שעתיים סכ"ה להיות איתי.
שום דבר לא יעזור.
אין לך מה להיות עם הרגשה לא
טובה כי את לא אשמה בכלום
זה טבעי ולגיטימי שתרצי שאמא
שלך תחלוק איתך רגע כזה
ואין סיבה שזה לא יהיה
כמו שכתבת היא באמת יכולה לפנות שעתיים
אני בטוחה שבאמת יש עלייה לחץ גדול
וזה חשוב לה אבל צריך לדעת ולתת גם לאחרים
ולא רק לעצמך
תדברי איתה ולא משנה מה תהני הכי בעולם
תזכרי שזה השיחרור שלך חחח לכי תעשי חיים😉
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (MiSs_DiAmAnT @ 11/06/2007) רק אל תגידי שאת שונאת אותה
כי את לא
ואת עלולה להתחרט על הדברים האלה...
האמת היא שמה שאת אומרת כאן זה עצוב...
אני בטוחה שהיא אוהבת אותך מאוד אבל אולי בעיניה זה פחות חשוב מאשר שזה חשוב לך...
לא יודעת ממש מה להגיד לך
תנסי לדבר איתה?
איך את יודעת שזה לא יעזור?
וואי בר כריס צודקת באמת, לא משנה מה יקרה אל תדברי ככה יותר,
אחר הכל זאת אמא שלך.
ואולי תנסי להגיד לה בדיוק מה שכתבת כאן,
תסבירי לה שזה חשוב לך ושאת לא רוצה שהיא תבוא איתך
כי בכית או כדי לנקות את המצפון שלה,
אלא כי היא רוצה ומעוניינת בכך.
תספרי לה שזה פגע בך ותדברו,
את תיראי שאחרי שיחה איתה את תרגישי יותר טוב מאמי...
לכי בהרגשה טובה! מה את מתבאסת ?
אני בטוחה שהיא רוצה להגיע והיא פשוט מוטרדת מדברים אחרים שמסיחים את דעתה.
ואני בטוחה אחרי שהיא תלך היא כל כך תשמח שהיא לא פספסה את זה ורק תהיה גאה בך !
גם אם היא לא תבטא את זה במילים שלה
😊
אל תשכחי להנות!! את סיימת את הבי"ס וזה מגיע לך 😉
מצב באמת לא נעים
ואני יודעת שבכל מקרה תצאי עם הרגשה רעה
אבל אם היא תבוא אז תראי לה כמה שזה חשוב
כי למרות הלימודים והעבודה אי אפשר להזניח את הבת שלך
וגם תביני אותה היא בלחץ עכשיו
אני בטוחה שזה עוד מעט נגמר...
היא באה בסוף. היה נחמד..
התעלמתי מהרגש שזה עשה לי.
אני פשוט צריכה לקוות עכשיו שהיא לא תכניס את זה לכל מריבה שתהיה לנו.
