מאירועי הפרק הקודם:
שחר:"טעים לך??"
אני:"מאודד תודה שוחיי!"
...:"נועעם!! שחר!!"
הסתובבתי וראיתי את גל מחזיקה ידיים עם.. רועיי???
WTF ?!?!?!? 😮
-------------------------------
רועי:"היי מה קורה?" קרא בהתלהבות..
כל כך לא הבנתי את הקטע הזה..
רק היום הוא בא ואומר לי שהוא בודד ועצוב ועכשיו הוא הולך ומסתובב לי עם השרמוטה הזאת?
אייכס.. בא לי להקיא!
אני:"אממ רועי אתה יודע מה? זה לא מתאים.. אנחנו הולכים.. בוא שחר.."
רועי:"מה?? מה קרה?"
שחר:"כןן מה קרה באמת?? נועם אני רוצה להשאר את יכולה ללכת אם בא לך.."
אני:" לך תזדיין!!!!"
רצתי משם..
הייתי כל כך המומה שהדמעות עמדו בקצה העין ולא הצליחו לצאת.
נשכבתי על הדשא שיש ליד הקניון..
עצמתי עיניים.
'איך הוא עושה לי את זה?? הוא יודע שאני שונאת את גל המפגרת הזו אבל הואא? חייב להרוס הא??'
מחשבות כאלה ואחרות המשיכו להתרוצץ במוחי...
פתאום ראיתי כלב.. אחד המדהימים.
אני כל כך אוהבת כלבים זו הסטייה שלי.. חבל שאין לי אחד ]:
רצתי אליו וליטפתי אותו..
חיבקתי אותו חזק ואז.. אז יצאו הדמעות..
הרגשתי מנוחמת.. כאילו הוא מבין אותי..
"מישמישששש בוא!"
הכלב השתמט מידי ורץ לבעלים שלו..
..:"ילדה את בסדר??"
הבטתי למעלה וראיתי נער כבן 16.
עיניים בצבע דבש מדהייימות
יש לי חולשה לעיניי דבש הן כל כך יפותת..
הוא היה כל כך מהמם לבש מכנס דגמ''ח עד הברך וחולצה טי-שרט שעליו נראתה כאילו היא עולה מליון דולר..
'איזה ילד יפה' חשבתי..
...:"ילדה??"
הוא הסיח אותי ממחשבותיי והחזיר אותי למציאות
אני:"אממ כן אני בסדר.."
..:"אוקיי.."
הוא הסתובב ללכת אבל אני התחלתי לבכות..
הכל חזר אליי..שחר שכבר לא היה לו איכפת ממני...
הילד הסתובב אלי בחזרה..
..:"איך קוראים לך?"
אני:"נועם.. לך?"
...:"עומר"
עומר:"את רוצה לספר לי מה קרה?"
ואני רק הנהנתי בראשי..
נרגעתי קצת והתחלתי לספר...
אני:"לפני שנתיים הייתה לי חברה.. לא הכי טובה אבל היינו קרובות.. קראו לה גל...
היה לי חבר.. קראו לו איתן.. אני עכשיו בכיתה ח' וזה היה בכיתה ו' סתם חברויות כמו שיש לכולם.. היא אהבה אותו וקינתה והיא ממש סכסכה בניינו ובגללה נפרדנו..
זה לא כל כך הזיז לי כי לא אהבתי אותו באמת אבל עצם זה שהיא הייתה חברה ועשתה לי את זה עורר בי שנאה עצומה כלפייה.. עד היום.. והיום הייתי בקניון עם חבר שלי...."
עומר קטע את דברי ואמר
עומר:"אותו אחד מכיתה ו'???"
אני:"לא לא.. אחד אחר.. אנחנו חברים רק חודש אז זה דיי חדש.. בקיצור ראינו אותה שם.. ואמרתי לו שאני רוצה ללכת אבל הוא רק אמר שהוא לא רואה מה הבעייה ושהוא לא רוצה ללכת ושאני אלך לבד.." התחלתי לבכות..
עומר:"אל תבכי.. זה סתם.. את סתם מתרגשת מזה.. זה יעבור מחר"
אני:"כן.. אני רגישה מדי... ילדים אחרים לא היו ככה מגיבים..
אבל אני אוהבת כל כך את שחר אני לא מבינה איך הוא עושה לי את זה הרי הוא מכיר אותי והוא יודעת שאני נפגעת מכאלה דברים.."
הוא רק חיבק אותי ואני נדהמתי.. רק עכשיו נפגשנו..
אני בת 14 והוא נראה גדול בהרבה..
זרמתי עם זה כי הוא מצא חן בעיניי.. הוא היה אמין וגם.. כל כך יפה!
הוא כל כך משך אותי אליו אני לא יודעת איך אני מרגישה ככה שיש לי את שחר..
זה בטח בגלל שרבנו..
עומר:"יש לי הצעה.. בואי נכתוב לו אסמס ותגידי לו כל מה שאת חושבת.. נראה מה יש לו להגיד.."
חייכתי.. איזה חמוד הוא מנסה לעזור לי..
אני:"רעיון טוב.. חח תודה לך אבל אני לא רוצה שתבזבז את הזמן שלך עליי.."
עומר:"אל תדאגי.. נראלי שאת שווה את הזמן הזה..
ואאווו איזה משפט הוא דפק.. חח בטח כולי כבר נצבעתי בצבע האדום..
איזה פאדיחה
עומר:"את ממש יפה.. בת כמה את?"
אני:"תודה.. 😮ops: 14.. אתה?"
עומר:"16.. יש לך אייסי?"
נתתי לו את המספר.. לא יודעת למה..
הטלפון שלו צלצל...
עומר:"הללו.."
----
"טוב אני כבר בא.."
----
"ביי אחי"
עומר:"טוב נועם אני חייב ללכת.. מקווה שהכל יסתדר.."
הוא נישק אותי בלחי והלך..
ואני?!? אני נותרתי שם מבולבלת מתמיד..S:
-----------------------------------------------
מי האמין שכל הפרקים האלה מספרים על יום אחד בלבד..
מקווה שאהבתם אני דווקא כן..
אוהבת,
נויה
מוווווווווושלםם 😛
תמשיכיכי
יא גם אני אהבתי את הפרקקק מאוד 😛 😁
הפרק יצא?מדהים!!! 😉
איזה מניאק שחר אבל מצד שני איזה חתיך עומר 😛 😎
המשך דחוףףףףףףףףףףףףףףף 🙄 😊
תגיבו לה י'מעפנווווווווות
מאמי ??
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😊
חח המשך מחר אין לי זמן היום..
אבל זה דיי מאכזב להמשיך ל-2 קוראות..
חח לא נורא אוהבת אתכן [:
מממממממממה 2 קוראות?!?!?
מה איתי?!!? 😕
סורי שלא הגבתי קודם לא היה לי זמן בגרוש!!
הייתה עסוקה במסיבת הסיום..
הפרק יצא לך פשוט..
פשוט..
אהמ..
מ=ה=מ=ם !
ממש יפה!! 😊
מחכה להמשך 😛
אוהבת רחלוש =]]
מאירועי הפרקים הקודמים:
הטלפון שלו צלצל...
עומר:"הללו.."
----
"טוב אני כבר בא.."
----
"ביי אחי"
עומר:"טוב נועם אני חייב ללכת.. מקווה שהכל יסתדר.."
הוא נישק אותי בלחי והלך..
ואני?!? אני נותרתי שם מבולבלת מתמיד..S:
--------------------------------------
...:"נועעם?? נוועעם!!!"
שמעתי צעקות.. זיהיתי את הכל.. התעלמתי..
...:"נועם תקשיבי לי..."
הפעם הקול היה רך יותר..
אני:"שחר מה אתה רוצה?"
שחר:"תקשיבי אני לא התכוונתי לפגוע בך.. רציתי שאת וגל תפתרו את העניין הזה בינכם פעם אחת ולתמיד..אני ממש מצטער אם זה היה נשמע כאילו אני רוצה לפגוע בך זו לא הייתה הכונה.."
לא היה לי כוחות להתווכח איתו או לכעוס עליו..
פשוט לא רציתי.. לא היה טעם..
אני:"בסדר.. זה בסדר..."
חייכתי אליו חיוך קטן.
הוא הדביק לי נשיקה חטופה על השפתיים.
דמיינתי את עומר לידי.. 'מה עובר עליי?' חשבתי..
בחיים לא קרה לי ככה.. רק הכרתי אותו היום ו..
אני לא נקשרת לאנשים בקלות..
אבל היה בו משהו.. כל כך יפה.. טהור..
אבל.. שחר היה איתי עכשיו.. וזה מה שחשוב..
והייתי מאושרת.. עם עומר או בלעדיו.
-----------------------------------
"נועעמקיי תתעוררי אפרווח..[:"
אני:"טוב אמא כבר.."
אמא:"כשאני יוצאת מהמקלחת אני רוצה לראות אותך ערה..."
אני:"טוווווווווווווווווווווווב.."
נשארתי סהרורית במיטתי..
קמתי מהמיטה ונכנסתי לחדר האמבטיה..
עשיתי התארגנות של בוקר ויצאתי החוצה..
'היום יום שישי.. מה ללבוש??' חשבתי..
בסוף הוצאתי טוניקה ורודה עם טייץ לבן מתחת..
התארגנתי וירדתי למטה..
לקחתי את האוכל, אמרתי לאמא ואבא ביי והלכתי למקום שבו אני מחכה לשי.
אני:"שייקהה!"
שי:"מה נשמע יפה?"
אני:"את לא מבינה מה קרה אתמול.. S:"
שי:"נו ספריי..."
אני:"הייתי עם שחר בקניון וראינו את גל.. לא רציתי להיות לידה אז אמרתי לשחר שאני רוצה ללכת והוא אמר לי שהוא לא רוצה ושאני אלך לבד.."
שי:"איזה מאנייק.. חח"
אני:"חכי זה לא הסוף.. יצאתי מהקניון וישבתי שם בדשא את יודעת.. ואז רץ אלי כלב כזה יפה אז חיבקתי אותו ובכיתי כי שחר ממש הכעיס אותי ואז הגיע הבעלים של הכלב.. הוא היה בן שש עשרה והוא כל כך חתיך.. הוא התעניין מה קרה לי ולא יודעת.. אני ממש סמכתי עליו.. אז סיפרתי.. הוא הבין אותי וניחם אותי ואפילו לקח את האייסי שלי ואני חושבת עליו.. וזה לא טוב כי יש את שחר... ואני מבולבלת..=\"
שי:"חח מאמי מה את מתרגשת רק נדלקת עליו את לא מתאהבת.. חח יש לך את שחר ואת מתה עליו זו הייתה מעידה גם כי כעסת עליו וגם כי הוא חתיך.."
אני:"את חושבת?"
שי:"אני בטוחה. יאללה מאמי לא יקרה כלום אבל תשארי ידידה שלו. איך קוראים לו בכלל?"
אני:"עומר.. "
שי:"חח נשמע אחלה ילד.. אופ למה את תמיד מכירה את החתיכים ואני נתקעתי עם איתי"
אני:"חחחחחחחחחח דפוקה.."
נכנסו לשער בצפר..
ראינו את כל החברים ואמרנו שלום..
נכנסתי לכיתה ועל השולחן שלי ראיתי...............................................
---------------------------------------
מקווה שאהבתן..
יצא חמודי..
חח אוהבת,
נויה
את עומר?
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח סתםם
תמשיכי
תודה (:
ונחכה לעוד תגובות...
פרק מדהיםםם! 😁
אהבתי. 😛
תמשיכי,המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😊 😊
מאמי? 😁
תגידי מה עם???? 😛
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😯 😕
מאירועי הפרקים הקודמים:
אני:"את חושבת?"
שי:"אני בטוחה. יאללה מאמי לא יקרה כלום אבל תשארי ידידה שלו. איך קוראים לו בכלל?"
אני:"עומר.. "
שי:"חח נשמע אחלה ילד.. אופ למה את תמיד מכירה את החתיכים ואני נתקעתי עם איתי"
אני:"חחחחחחחחחח דפוקה.."
נכנסו לשער בצפר..
ראינו את כל החברים ואמרנו שלום..
נכנסתי לכיתה ועל השולחן שלי ראיתי...............................................
-------------------------------------------
מעטפה.. אדומה..
השם שלי היה חרוט באותיות שחורות עליה.
הרחתי אותה.. הריח של הבושם האהוב..
ישר ידעתי ממי זה..
התלבטתי אם לפתוח אותה או לא ובסוף החלטתי שכן.
הנה מה שהיא כתוב:
"נועם שלי,
אני לא חושב שאת יודעת כמה אני אוהב אותך באמת..
אני אומר לך את זה אבל המילים שלי.. הן לא שוות כלום..
בכתב קל לי יותר להתבטא..
מה שאני אומר לך בא מהלב.. אני מקווה שאת יודעת ושאני לא צריך להגיד לך..
אני באמת אוהב אותך. הכי בעולם.
את הכי חשובה לי מכולם! אני אעשה בשבילך הכל...
אני תמיד אהיה פה בשבילך..
אני רואה איתך את העתיד שלי..
את הבית, המשפחה.. שום דבר לא יהיה קיים בלעדייך..
אני לא רוצה שנריב.. ובטח שלא על שטות.. אני יודע שסלחת לי אבל בכל זאת נשאר בתוכך משהו כועס.
אני מקווה שאת מבינה אותי..
אז נועם שלי.. שמנה, פיצה, שושו מה שלא תרצי
אוהב אותך לנצח,
שחר"
-------------------------------------------------
שי:"אוומיגאד איזה מדהים!"
אני:"נכון?? אין אין על הכפרע שלי[:"
שי:"צודקת.."
*צלצול הפסקה*
אני:"אני אלך אליו.. ניפגש אחר כך.."
שי:"טוב בובה.."
הלכתי למסדרון של כיתות ט'.
נכנסתי לכיתה מספר 7.
'איפה שחחרר' חשבתי לעצמי..
פתאום הרגשתי יד עוטפת את מותני והסתובבתי.
שחר עמד שם עם פרח בידו..
הוא נתן לי את הפרח ואני רק קפצתי עליו וחיבקתי אותו חזק חזק..
אני:"אתה הגבר של חיי.. עד הסוף" לחשתי לו.
הוא רק חייך וחיבק אותי שוב.
הלכנו מחובקים והתיישבנו בספלסל במקום שהיה ריק מילדים..
רק שם העזתי לנשק אותו.. נשיקה ארוכה ומלאת אהבה..
אני לא מהילדים שילכו וייתחרמנו מול כל העולם.. בכל זאת.. יש לי קצת כבוד..
ישבנו על הספסל בפוזה הרגילה שלנו..
אני שוכבת על ברכיו והוא יושב ומלטף אותי..
שחר רק שר לי ואני עצמתי את עיניי..
הצלצול קטע את מעשינו.
אני:"נראה אותך היום בוויס כן?" אמרתי שדרכינו נפרד
שחר:"ברור.. דברי איתי.."
אני:"ביי אוהבת אותך" ונתתי לו נשיקה על הלחי...
נכנסתי לכיתה..
שי ישבה במקום דיברה עם ליאן וטליה.
הצטרפתי לשיחתן ואז שלחתי לנעמה הודעה:
-נעמית קטנה היום אני ישנה אצלך ולא איכפת לי מה..-
נעמה החזירה לי הודעה:
-חח ברווור יפה.. את באה לוויס נכון?-
עניתי לה:
-כן שמנה.. אני חייבת לסגור את הפלא המורה נכנסה..-
היא ענתה:
-טוב בובה מחכה להערב..-
נעמה היא ילדה שעברה מהעיר שלנו בשנה שעברה ועברה לרעננה..
לא רחוק..
אני מדברת איתה כל יום והיא יודעת עלי פשוט ה-כ-ל!
אולי יותר קל לי לספר לה בגלל שהיא לא בעיר ולא מכירה את כל מי שאני מספרת לה עליו באופן אישי.
השיעור התחיל ולי היה קשה להתרכז כי כל הזמן הזה חשבתי על שחר המדהים ועל מה שהוא עשה לי.
אולי אנחנו צעירים מדי בשביל זה אבל אני מרגישה שפגשתי את..
אהבת חיי
---------------------------------------
מקווה שאהבתן..(:
אוהבת,
נויה
