"בדרך כלל הייתי מעדיף להגיד את זה בטלפון, ולא להיפגש. עכשיו את מבינה אם זה כן או לא?" הוא כתב לי בהודעה.
הדמעות חנקו את גרוני, הוא לא רוצה אותי. התקדמתי לעבר המראה בצעדים מהוססים. מביטה בבבואתי שנשקפת אלי מהמראה. בעיניים החומות, הגדולות, התמימות. רואה איך דמעה, אחרי דמעה מטפטפות וניתצות על חולצתי.
הטלפון צלצל לפתע. בלעתי את הדמעות בשקט, ועניתי בטבעיות.
"הצלחתי להלחיץ אותך? כן, אני כן רוצה" הוא אמר וחצי חיוך הופיע על פני. זה לא שאהבתי אותו כל כך. אבל נמשכתי אליו ברמה שלא הגעתי אליה עם אף אחד אחר, ממש רציתי אותו. אני לא אשקר, היה לי משהו אליו, הרגשתי פרפרים כשראיתי אותו. אבל זו לא הייתה אותה אהבה קסומה שחשתי בעבר עם אנשים אחרים.
נקרא לו רן לצורך העניין.
אחרי תקופה ארוכה שאני ורן היינו בקשר מהוסס ולא ברור, החלטנו להיות חברים. על זה הוא אמר שכן. עד כאן הכל מקסים מושלם ויפה. אבל כמו בכל אגדה טובה. בעצם באגדות, הכל כל כך מקסים. ובסיפור שלי, ממש לא. בדיוק ברגע שכבר הכל הפך להיות יפה בנינו.
התקדמנו הלאה בקשר שלנו, הרגשתי שהוא לומד דברים חדשים מכל זה. הכל היה הכי מושלם שיכל להיות. ואז כמו פצצה עומר הטיל עלי "אני אוהב אותך".
עצור הכל.
מי זה עומר? עומר (שוב לצורך העניין) הוא ידיד טוב שלי. אנחנו מכירים כבר כמה שנים טובות. אבל בשנה וחצי האחרונות התקרבנו המון, נפתחנו אחד אל השני. אין דבר שאנחנו לא יודעים אחד על השני.
חודש לפני שהכרתי את רן אמרתי לעומר שאני אוהבת אותו. לפני קצת יותר מחצי שנה. באותו זמן הייתי במצב כל כך דכאוני. עומר אמר שהוא אוהב אותי כמו אחותו, ורן לא רצה שום דבר רציני, הייתי בדיכאון. לא ידעתי מה אני יכולה לעשות.
והיום כשאני חברה של רן, עומר אומר שהוא אוהב אותי. מה עושים? כן האהבה שלי לעומר עדיין חזקה. ומה שעוד יותר יפה, זה שעומר אהב אותי כל הזמן הזה, אבל לא רצה לפגוע בי, כי הוא פחד להשפיע עלי עם הדכאונות שלו. זה כל כך עצוב.
רן באמת מושלם בשבילי. קרוב אלי, קצת יותר גדול ממני, ובכל מה שקורה איתו הכי כיף לי בעולם. הכל מושלם איתו, אבל אין את האהבה המטורפת.
במשך חצי שעה בכיתי לעומר בהודעות. עומר מספר לי שהוא אוהב אותי, ואני בוכה. הוא מאיים לבכות אם אני לא אפסיק, אבל זה לא עוזר. אומרים שהאהבה מנצחת אבל במקרה שלנו זה כל כך מסובך. עומר יותר קטן ממני, גר בסוף העולם, לומד בפנימיה, ויוצא פעם בשבוע הביתה לסופשבוע, וגם זה לא תמיד. אז מה עושים?
"אל תיפרדי מחבר שלך בשבילי" אמר לי עומר אתמול. הוא לא מבין שאני אוהבת אותו, זה לא עוזר. המשפטים האלה מתגמדים לעומת האהבה המטורפת שלי אליו.
מה אני עושה? עומר או רן? איך אני פותרת את הבעיה הזו?
מאמי את כותבת מדהים אני אוהבת את הקטעים שלך..
אל תפסיקי לכתוב :]
תודה..
למרות שהקטע הזה..
לדעתי לפחות..
אחד הגרועים..
זו סתם פריקה..
מה הייתם עושים במקומי..?
עומר או רן..?
ממממ אני חווושבת שעוממר כי אם אין אהבה אז אין טעם בקשר, ולפי מה שאת מספרת את אוהבת את עומר אז קחי סיכון ותהיי איתו
קארינייי..
לדעתי..אף אחד לא יוכל לענות לך על השאלה הזאת כי מי שיודע הכי
טוב בסיפור הזה הוא בעצם את ..את יודעת מה מתרחש
אצלך בפנים ..אני בדר"כ עושה כזאת טבלה דמיונית בראש חסרות
יתרונות לכל דבר שיש לי התלבטויות לגביו
תעשי לך אחת כזאת אבל אל תוותרי על אהבה שלך למישהוא
שבאמת עושה אותך מאושרת ..אל תבחרי בגלל 'מרחק' אלא
אהבה שאת מרגישה אליו המשיכה שלך לאותו עומר או רן..
שנייהם נראים לי הכי בסדר בעולם איתך וכמו שאת מתארתץ עם שנייהם יש לך קשר
חזק ומקסים.. אבל את זאת שצריכה בסופו של דבר להחליט..
אז תיקחי לך פסק זמן משנייהם ותחשבי ..פשוט תחשבי עם מי הכי היית רוצה
להיות ואני בטוחה שכול הסימנים יראו לך את הדרך הנכונה לבחור הנכון
והקטע מדהיםםם אין ספק שאת מוכשרת
והכתיבה שלך סוחפת כייף לקרוא באמת!!
אוהבתך מלאאאאאאאאאא
ופה בשבילךךך ..דבריתייי
אגב..
דחו לך ת'גיוס או נשאר אותו תאריך?
מור'צי 😊
אופי קארינו'ש אני לא אוהבת שאת עצובה
עכשיו גם אני עצובה...
ומה עושים?
אני חושבת מה אני הייתי עושה במקומך
ואני חושבת שהייתי בוחרת בעומר..
אני יודעת שלקח זמן כד שאת ורן נהפכתם לחברים וזה..
ןשנורא רצית
אבל את לא אוהבת אותו אהבה אמיתית כמו את עומר
ואת בעצמך אמרת לי שבינתיים את לא הכי איתו
מאמי יהיה בסדר...
אני אוהבת אותך מלא ולא רוצה שתיהיי עצובה אופיי 😢
אני אומרת לך רק מה אני הייתי עושה
את צריכה לעשות מה שאת מרגישה...
מה שאת חושבת שהכי נכון לעשות...אמרתי לך כבר תחשבי על זה כמה זמן
ומקסימום אל תיפגשי עם רק כמה ימים בשביל לחשוב
אוהבת אותך מלא
בנות תודה רבה לכן, באמת..
אתן כל כל מקסימות..
טוב אז קודם כל למורי.. אני בסוף מתגייסת ב19.7 אז נפתח הקורס שלי (מאבחנות מד"ה)
זהו..
אמממ אני יודעת שאני אמורה להחליט לבד מה אני אמורה לעשות אבל אני כל כך נקרעת בניהם..
מצד אחד רן מקסים ובנאדם מדהים באמת כיף לי איתו.. וזה לא שאין אהבה.. יש.. אבל זו לא האהבה המטורפת.. זאת שאני אעשה הכל עבורה.. פעם חשבתי שזה יותר חזק, אבל הזמן מוכיח אותי על טעותי.. אי אפשר לקחת קשר שבא ממקום של נגדיר את זה כ"יזיזות" לחברות אמיתית.. באמת שזה כמעט בלתי אפשרי.. למרות שכל הזמן אני חיפשתי את הקירבה שלו, מסתבר שזו כנראה הייתה קצת נחמה על זה שאני לבד.. ונחמה זה לא דבר שמספק.. אני בעצמי לא בטוחה שהוא אוהב אותי..
ועומר? זה מפחיד כמה שהוא ילד טוב.. וכן יש המון בעיות איתו.. ואני בכלל לא בטוחה מה הוא רוצה עכשיו, הוא לא ברור והוא מסוגל להוציא אותי מדעתי הילד הזה.. הוא מכריח אותי לא להפרד מרן.. ואני מנסה להסביר לו שהאהבה שלי אליו חזקה הרבה יותר, שאני לא מסוגלת בלעדיו.. שמה שיש בנינו כל כך תמים ויפה, ואם הוא מרגיש ככה למה הוא מונע את זה מעצמו? למה הוא מכאיב לעצמו בכוח..? הכל יכול להיות איתו מקסים ומושלם, ו.. קצת בעייתי אבל מסתדרים.. אבל העניין של הרצון, של לקחת החלטות... אני מרגישה שאני צריכה ללחוץ עליו כדי להסביר לו את המציאות, כדי להסביר לו שאני אוהבת אותו יותר מחבר שלי, ושאני מוכנה לעשות ויתורים בשבילו...
