היא הרגישה את הקירות נסגרים עליה,
היא הייתה מבוהלת.
האוויר החל להדלל.
הפחד אחז בה, כלא אותה.
הזיעה ניגרה על פניה.
היא החלה לצרוח, מפחד.
"התעוררי, התעוררי" שמעה,
היא פקחה את עיניה ומצאה את אמה מולה.
דמעות החלו לרדת מעיניה האפורות,
דמעותיה הראשונות מזה שנים.
היא רעדה ללא שליטה,
ראשה החל לכאוב.
היא הסתכלה על אמה,
וזו ליטפה את ראשה של בתה באהבה.
היא נשכבה אט אט על מיטתה.
ידה האוהבת של אמה הרגיעה אותה,
היא החלה לעצום את עיניה.
רגע לפני שעצמה עיניה,
היא פגשה בעיניה התכולות של אמה,
הייתה בהן אהבה,
אהבה שלא ראתה מאז מות אביה.
היא חייכה לנוכח האהבה הגדולה שעטפה אותה.
לאחר מכן היא נרדמה,
אבל הפעם לשם שינוי היא חלמה חלום טוב.





