הוא אמר לה בואי היא התקרבה והוא חייך
הלב אמר לא אבל היא לא הקשיבה לו
הוא אמר שהוא אוהב היא לא הרגישה שללב כואב
הוא התקרב, היא התקרבה והתאהבה,
היא ידעה שזה מסוכן הלב שלה אמר לה שהוא לא מוכן
אך לא מקשיבה היא ממשיכה להתקדם,
למרות שהלב ידעה כבר לא יהיה שלם
הוא ראה שהתאהבה הוא מתקרב נוגע, לוחש
שפתיו על שפתיה גופו על גופה
הוא ראה שנוצלה, הוא מחייך, מתרחק..
היא מתקדמת, ממהרת להשיג את אהבתה
היא קוראת לו הוא עוצר הוא אומר שהוא הולך
הוא מתרחק היא עוצרת ידעה שלא ישוב יותר
הוא אמר שהוא אוהב ועכשיו רק עכשיו מרגישה שללב כואב
הלב שבור, מת, ידעה שלא תוכל לקום.
היא הולכת.. טובעת..
הלב אומר שתמיד ידע ולהתחרט עכשיו היא לא יכולה.
למות היא עכשיו מבקשת, אך הלב אומר לא לזכור את המרות
היא מבינה האהבה היא אכן טעות.
ואז בקצה המנהרה עמד מישהו וביקש להצילה.
להתחמק ממנו היא רוצה. לא רוצה לטבוע שוב באהבה.
האהבה היא טעות אומרת לעצמה.
הוא מתעקש היא לא נכנעת
ושוב מתעקש והיא חלשה אז היא נכנעת
הוא מתקרב היא עוצרת
הוא מתקרב עוד ומבינה שהיא מתאהבת
אבל האהבה זאת טעות אומרת לליבה אך הוא שותק ולא מגיב לה.
יודעת שנכנע לה ואין לו כוח להזהיר
יכול להיות שהוא כבר לא רוצה להציל?
אחרי זמן היא לומדת שאהבה זה לא תמיד כואבת.
הגיע היום לבושה בלבן מבינה שהכאב מליבה נרפא עם הזמן.
את הבנאדם ששבר את ליבה שכחה. אך ידעה שהלב ינקום את נקמתה.





