"נטעעעעע קומי מהרר! עוד תאחרי לבית הספר!!"
"בסדר בסדר אני קמה!! עוד יום מחורבן של בצפר ;/"
התארגנתי מהר ורצתי אל בית הספר, הייתה דקה לצלצול ואני הייתי רק בחצי הדרך. "אוחח!! למה הדרך כזאת ארוכה?!?!"
הגעתי ישר כשהשערים נסגרו. "איחרת" אמר לי השומר. "כן..אני יודעת..תן לי להיכנס!! המורה תצעק עליי גם ככה!"
"אני לא מקבל איחורים, וגם ההנהלה לא. אם איחרת, את בחוץ."
"אבל...זו רק פעם ראשונה!!"
"אז מה"
"נווווו..בבקשה תן לי להיכנס!! עוד ישעו אותי בגלל זה!!"
"אני לא יכול להרשות לעצמי."
'אוף מה הבעיה שלו פשוט לפתוח את השער ולתת לי להיכנס לשיעור המחורבן הזה?!?!'
התהלכתי ממקום למקום וחשבתי מה אוכל לעשות. "נוווו! רק פעם אחת!! ואני לא אאחר יותר!!"
"לא."
"אבל למה???"
"מי שמאחר נושא בתוצאות"
"אפשר לחשוב, כולה איחור! ואתה מעקב אותי עוד יותר!! אני אתלונן עליך למנהל והוא יפטר אותך!!"
"אוהוווו, ילדה בכיתה י' תפסה ביצים פתאוםם"
"אווהווו, אם אתה לא פותח לי את השער אני מתקשרת עכשיו להנהלה!!"
'אני עושה את הדבר הנכון?? בכלזאת, רק בצפר...אני אבוא מחר...נקווה שהוא לא יהיה שם..'
והשומר לא פתח את השער. הוא נשאר במקומו, בצד השני, צוחק ומלגלג. 'ככה לא צריך להתנהג שומר! חרא של שומר. עוד יפטרו אותו!'
הלכתי, הפניתי לו את הגב ועשיתי לו אצבע משולשת. הסתובבתי ברחובות הומי האדם ורק ראיתי את רגליי הולכות. הולכות והולכות, ללא הפסקה. נכנסתי אל הקניון, אך גיליתי שאין עליי כסף. וסתם אני אשב שם בלי לעשות כלום. ואני לא רוצה לחזור הביתה עכשיו. התיישבתי על אחד הספסלים הקרובים וראיתי עשרה שקלים על הריצפה. הרמתי אותם, והלכתי לקנות גלידה.
בדיוק כשבאתי לצאת מהקניון נשמע פיצוץ........
זהו להיום [סליחה שזה קצר], מקווה שאהבתם ושתמשיכו לקרוא.
אני אשתדל להמשיך לכתוב מחר.
תגיבו ^^'
ואיי
ממש אהבתייי
חרא של שומרר
מה הבעיה שלווו?!?!
חחח
תמשיכי מאמי😊
QUOTE (טוניטה @ 04/06/2007) ואיי
ממש אהבתייי
חרא של שומרר
מה הבעיה שלווו?!?!
חחח
תמשיכי מאמי😊
תודה מותקקק [[;
אני אמשיך עוד מעט, או מחר (:
בדיוק כשבאתי לצאת מהקניון נשמע פיצוץ........
פיצוץ שהרעיד את האדמה, ואני עמדתי שם, הייתי נוכחת לדבר לתחושה המזעזעת הזאת.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, כי הרי לברוח אני לא יכולה. אני אפול, ואאבד את חיי. אך מצד שני, אם אקפא במקום התקרה תיפול עליי ואני אהיה כבר בבטן האדמה. מה לעשות? האם ככה אני אפרד מחיי? 16 שנים ירדו לטמיון? הכל מתפרק ונופל, ואין שום אדם בקרבתי. כולם מחזיקים בכל מה שיכולים כדי לא ליפול אל בטן האדמה. אך אחיזתם הייתה חלשה, והם נבלעו בתוך האדמה, בלי להשאיר שום זכר. אני מקללת את היום שהשומר הזה נולד, אם לא הוא, לא הייתי פה. והייתי יכולה לחיות בשקט את חיי.
הרגשתי שאני נופלת, אחזתי בעמוד הראשון שראיתי, אך הגלידה החליקה את ידיי ולא איפשרה לי לאחוז בחוזקה. כמעט ונפלתי, רגליי כבר נתלו באוויר. אך פתאום, ממש לפני שחשבתי שזה הסוף, הרעידה הפסיקה. אבל עדיין, אותם אנשים שנפלו, לא יחזרו לעולם. כמו נועם, שהלך, ולא חזר, ולא השאיר זכר. השאיר אותי לבד עם הבעיות, ועלה למעלה לשמיים, עם חיוכו הכובש וצחוקו המתוק.
כשהקרקע הייתה בטוחה קפצתי אליה, מברכת את אלוהים שאני עוד חיה ונושמת.
"איה! את מועכת אותי!!"
"אויייי...סליחה!! אתה בסדר???"
"אני חושב שכן, אם לא עיקמת לי את כל הצלעות"
"היי! אני לא שמנה!!!"
"מתי בדקת משקל בזמן האחרון האא??"
"טוב מי אתה שתתערב לי בחיים בכלל??"
"אני לא רוצה, אני רק רוצה שלא תיפלי עליי יותר!!!!"
"מי אמר שניפגש בכלל???"
"נכון!! כי מי רוצה לפגוש אנשים שנופלים עליך מלמעלה?!?!"
'איזה ילד מעצבן!'
"טוב את המילים הדוחות האלה תדחוף לך לתחת!! עמוק עמוק!!"
הסתובבתי, והלכתי.
'גם שומר, גם ילד, וגם רעידה. מה עוד יכול לקרות לי?? אני לא אתפלא אם אני אגלה שהילד הזה הבן של השומר המטומטם!'
הלכתי הביתה, בפנים נפוכות ואדומות כעגבניה, הייתי זועמת על כל מה שקרה, ומלאת מחשבות.
"היי אמא, אני בבית"
-אין תשובה-
"אמא?"
-אין תשובה-
"נווווו אמאאאא!! מה את משחקת איתי עכשיו מחבואיםםם??"
'מה קורה לה זאתיי??'
"מעניין אם יש משהו מעניין לראות בטלווזיה" הדלקתי אותה ודיפדפתי בין הערוצים, נעצתי על החדשות 'מה? ממתי אני רואה חדשות??'. הייתה כתבה על המקרה שקרה היום בקניון. "'היום אירע אירוע מחריד בקניון האופנה והאוכל שבתל אביב, למעשה, זה היה רעידת אדמה, לא ברור איך היא קרתה. לפני האירוע, יצאנו לראיין מספר אנשים שנכנסו לקניות, כדי לשאול את דעתם על החנות החדשה. הנה ריאיון עם ריקי אברהם"' 'היי! זאת אמא שלי!!' כשנגמר הראיון אמרו: "'אכן נשמעת חנות נחמדה, אך אישה זו אינה נמצאה לאחר רעידת האדמה."'
"מההההה?!?!?! לא נכון!!! אמא!! לאאאאאאא!! אני לא מאמינה!!!" צעקתי בעוד דמעות רבות זולגות מעיניי.
"היא לא יכולה לעשות לי את זה!!!!! קודם נועם ואח"כ היא?? כמה עוד יתעללו בייי?!?!" בעטתי בספות וזרקתי כריות באוויר.
לפתע שמעתי את המפתח מסתובב בתוך הדלת, והידית נפתחת לאט לאט, והדמות המסתורית נכנסה אל הבית, בוהה בי בתדהמה.
זהו להיום!!
מקווה שאהבתםםם =]
תגיבו P:
קצקצקים אבל יפה 😊 ברוכה הבאה
לפתע שמעתי את המפתח מסתובב בתוך הדלת, והידית נפתחת לאט לאט, והדמות המסתורית נכנסה אל הבית, בוהה בי בתדהמה.
"נטע?? מה זה צריך להיות??! מה כל הבלאגן הזה?!"
"אוי אמאאאא !!" רצתי אליה וחיבקתי אותה, כמעט שמחצתי אותה.
"כןן! מה קרה נטעע??"
"ראיתי חדשות ו...היה ריאיון איתך על החנות החדשה בקניון..ואז..ואז...אמרו שלא נמצאת אחרי הרעידה שהייתה" והמשכתי לחבק אותה חזק.
"מהההההה?! עכשיו אני מבינה למה את נסערת!! חמודה שלי, אני פה! הכל בסדר!!"
"אבל..אבל...חשבתי שקרה לך את מה שקרה עם נועם ו..ו...כ"כ נלחצתייי ;[["
"בדיוק לפני שהרעידה התחילה אני יצאתי מהקניון לכיוון כרמלה, את זוכרת את כרמלה?"
"החברה הזאת שלך מהילדות?"
"כן....הלכתי לעשות אצלה עבודה."
"אההההההה...כי אני בדיוק הייתי ברעידה!!!"
"אוי מתוקה שלייי!!" אמרה וכמעט מחצה אותי.
"ומה? איך? מה קרה? ואיך זה קרה?!" שאלה בדאגה.
"לא יודעת..פתאום הרגשתי את הרגליים רועדות ושאני לא יכולה לזוז!! זה היה מוזרר!!"
"מאוד מוזר!! ייסגרו עכשיו כנראה את הקניון לבדיקות..."
"אוווווווווף ;[[[[["
"רגע, חמודה שלי, מה עשית שם בכלל?!?! את לא היית אמורה להיות בבית הספר??"
"כן...אבל השומר המטומטם לא הכניס אותי כי איחרתי ;/"
"רק בגלל זה?!"
"כן, רק בגלל זה ;/"
"אידיוט."
"כן.."
"טוב מתוקה שלי אני אלך להתקלח ורוצה שנלך למסעדה??"
"אמממ...אוקיי!"
"טוב אז...בערך ב-7 תהיי מוכנה?(:"
"יאאאאפ (:"
נכנסתי אל חדרי, שכולו היה מבולגן. הדלקתי את המחשב, נכנסתי לאייסיקיו ורשמתי:
**יייאאאוו איזה שומר מפפפגר!! באמא'ששששששלי!!
לא נותן להיכנס רק בגלל איחורים!!
ועוד הרעידה הזאתתתת ;//
נועם אתה כ"כ חסררררררר לי ]];** ואישרתי.
כעבור מספר שניות הייתה הודעה מהילה.
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
#הילו'ש#
טושששקע?? את רוצה להגיד לי שהיית ברעידה?!?!
~>נטטוווש היפפפענטטוווש היפפפע
#הילו'ש#
ביי מותק מתעלייך 3>
@@@@@@@@@@@@@@@@@@@@
הלכתי להתארגן. כעבור חצי שעה פחות או יותר הייתי מוכנה.
כשיצאנו מהבית ראינו את........
זהווו להיוםם =]
אולי אני אכתוב במשך יותר מאוחר. כי מחר אנ'לא פה (:
ואני מצטערת שזה בינתיים טיפה עלוב אבל ההמשך אמור להיות אחלה ;]
תגיבווווו P:
