אויי קצת ברח לי הראשש הרבה בלגןן 😛
מקווה שיצא לי היום בערב או מחר לכתוב אני די עסוקה בללמוד לתיאוריה אז לא יוצא :\\
פרק 47
אני: "איפה אני"
מחסן נטושש שני אנשים עומדים מולי לא מוכרים בכלל... ואני קשורה עלל כיסאא...
זה מה שאני זוכרת... מאותו רגע שהתעוררתיי.. כנראה שמו לי סם הרדמה..
"בוקר טוב יפה"
דיבר אלי מישהו גבוה עם שרירים נראה עבריין
אני: "מי אתה?"
הוא: "נעים מאוד"
אני: "לא נעים בכלל"
הוא: "חוצפנית הברבי הזאת"
החבר שלו: "חחחח.. לגמרי.."
ששניה אחרי זה הבנתי שזה ניב
אני: "טוב אתם מוכנים להגיד לי מי אתםם..??"
הוא: "אנחנו בואי נגיד שאנחנו חברים של אחיך התאום"
אני: "אדם? מה לכם ולו?"
הוא: "הוא חייב לנו טיפלה כסף על החומר"
אני: "חומר??"
הוא: "נו הסם"
אני:"סמים?.. אדם מעשן סמים??"
פתאום כל מה שקרה עם יואב ז"ל חזר אליי...
הוא: "כןן הוא עוד מעט יעביר ת'כסף ואנחנו נחזיר אותך בובה.."
אני:"אני לא בובה.."
הוא: "למה את דווקא יכולה לשמש בובה ברבי מאוד יפהה"
אדם: "קחו ושחררו אותה"
אדם נכנס אם איזה 4000 שקל בידד.. במזומן..
אני: "שדדת בנק?"
אדם: "אל תתערבי משי"
אני:"אל תתערבי כמעט הרגו אותי ואתה אומר לי אל תתערבי."
ניב: "שקט"
אני: "ועוד אתה מעשן סמים"
אדם: "למה סיפרת לה"
ניב: "היא שאלה אנחנו ענינו"
אני: "טוב מאוד שעניתם אחרת הוא יגמור כמו יואב"
אדם: "משי.... די נדבר על זה אחר כךך שחררו אותה כברר" הוא התעצבןן
הם שחררו אותי ואדם לקח אותי משםם בכוח...
אדם: "תיזהרי להגיד משהו לאמא .."
אני: "אתה חושב שאני שיתוק"
אדם: "משי.."
אני: "שכח מזההה..."
אדם: "ואי לא יהיה לך טוב משיי חבל עליך..."
אני: "אתה ממש מפחדי אותי אדם"
אדם: "את תסבכי את כולנו אותי את אושר ואת שי"
אני: "גם אושר ושי מעשנים איתך"
אושר :\\
אושר מעשן סמים נזכרתי ביום שהוא היה מסטול כולו וחשבתי שהוא שתה ולא היה ריח של אלכוהול
אני: "טוב המצב שלכםם על הפניםם"
אדם: "יופי לא שאלנו אותך"
הגענו הביתה..
אני: "אמא .. אני צריכה לדבר איתך"
אדם: "לא את לא משי"
אני: "אני כן אדם... "
אדם: "סתמי כברר"
"אמא אדם מעשן סמיםם ואם את לא רוצה שהוא יגמור כמו יואב אז תעשי אםם זה משהוו... ואם זה לא מספיק אז גם חטפו אותיי בגלל שהוא חייב כסף לאנשיים.."
אמרתי מהר ובנשימה אחת :\\
צום קל וגמר חתימה טובה :]]
וואווו
מה נסגר..
עכשיו גם סמים =\
חח פרק יפה..
מחכה להמשךך =]
פרק 47
אחרי שבוע הכניסו את אדם ושי לגמילה ואושר כנראה נגמל בחו"ל, לא שמעתי מה נסגר איתו בסוף לא שמעתי ממנו בכל
הם יצאו משם אחרי שלושה חודשים וההורים סגרו בשבילם את החובות שהיו להם.
החופשש הגיע,
שי והילה השלימו,
רועי ולילך החליטו שהם זוג לנצח ,
אדם וליאת הפכו לזוג
ורק משי נשארה לחכות לאושר
זה לא היה קל בכלל ואפילו קשה אבל שרדתי, ובאמצע יב' הכרתי את עדן התחלנו לצאת ובפעם הראשונה בחיים שלי ניהלתי מערכת יחסים יציבה .
אבא שלי סיפר לאישה שלוו עלינו והיא החליטה לעזוב ואיך שהוא ההורים שלי חזרו לא התחתנו מחדש , אבל גרו ביחד ותפקדו כמו זוג לכל דבר וגידלו את ליאם, לא רצינו לגור באותו בית ובנינו בית חדש
עם הילה לא דיברתיי יותר משנה, במסיבת סיום שלנו השלמנוו
אחרי הרבה סליחות והבטחנו אחת לשניה שלא נעשה יותר ת'טעיות האלה גם אם שי חזרתי לדבר באותו זמן
זה לא היה קל אבל הוא הבטיח שהוא לא יעשה את מה שעשה לעולם. נטע מצא לה בן זוג ועזבה את כולנו בשקט.
עברתי ת'בגרות כמו שצריך והתכוננתי להמשיך ללמוד אחרי הצבא,
את הקיץ האחרון לפני הצבא העברנו בהכי כיף עולם לאיפה לא נסענו ,היינו בכל מסיבהה שרק יכלנו, טסנו לחו"ל, ים בריכות וכל הבלגן
התגיסתי וניפרדתי מעדן סיימתי תצבא התחלית ללמוד המשכנו כאותה חבורה שהיינו בתהחלה אדם שי הילה ירדן משיי והחבר התמחלףף שלה. רועיי ולילךך כבר לא היו איתנו כל כך, הם התכוונו להתחתןן בקרוב.
בנתיים רפאלל התחתן ואני הכרתי את אסיי בעלי לעתיד המאוד קרוב, הוא למד תמיד שכבה מעליי אבל לא הכרתי אותו
רק אחריי הצבא הכרתי אותו.
לפני שבועיים חגגתי 27 ועוד שבוע אני מתחתנת.
לא דימיינתי שדבר כזהה יקרה אבל שהלכתי למדידות של השימלה פגשתי אותוו אותו את.....
אני: "אושר?"
אושר: "משיי?"
התקרבתי אליו וחיבקתי אותוו הריח המוכר הזהה שכל כך התגעגעתי אליו
אושר: "בואיי אנחנו חייבים לדבר אחרי כל כך הרבה שנים.."
אני: "לא השתנתת נשארת אותוו מושלם שהיית"
אושר: "ממש רק לך חסר שמעתי שהתחלתת לדגמןן"
חייכתי אליו..
אני: "מה איתך?"
אושר: "אני.. אניי עדיין בכדורגל"
אני: "אתה מתכוון לשחק בישראל"
אושר: "אני משחק בישראל"
אני: "כן?"
אושר: "אתמול חתמתי על החוזהה.."
אני: "יפה"
אושר: "שמת לב שבסוף את דוגמנית ואני כדורגלן אנחנו אמורים להיות ביחד"
אני: "אושר אני מתחתנת עוד שבועע עם כדורגלן"
אושר: "באמת"
אני: "כן."
אושר: "מזל טוב"
אני: "תודה"
אחרי שהרגע המביך עבר ישבנו בבית קפה
ישבנו שם אולי 3 שעות ודיברנו ודיברנו סיפרתי לו הכל מהרגע שהוא עזב, מהסמים של אדם ושיי ועד החתונהה שלי.
אני: "טוב נראה לי שכבר מאוחרר"
אושר: "כןן היה כיףף לדברר"
אני: "מאוד"
______________________
נכנסתי לבית שלי, לבית של אסי יותר נכון עברתי לגור איתו לפני שנה.
אחרי שהוא הציע לי נישואים..
אסי: "איפה היית?"
הוא נשמע תוקפני
אני: "סתםם פגשתיי ידיד שליי מהתיכון שלא ראיתי שנים והתחלנו לדבר"
לא שיקרתי
אסי: "אושר"
מאיפה הוא יודע הכל לפעמים אני חושבת שהוא עוקב אחרי
אני: "כן"
אמרתי והשפלתי מבט
אסי: "זה לא יגמר בינכם אף פעםם"
אני: "מה קשורר אני איתךך בסך הכל דיברנו"
הוא עיצבן אותי, מה הוא חושב שאני משחקת בו
אסי: "טוב יפה שלי"
למחרתת שוב פגשתי את אושר,
פתאום צצו בי חששות בקשר לחתונה
הפרק הזה הוא פרק לפני האחרון יש לי המשך שמשי כבר גדולה אם יהיה לי זמן אני ימשיך לפרסם לכם
תהנו :]]
חג סוכות שמח
פרק 48
אושר: "פעם שלישית את חייבת לי גלידה"
חייכתי..
אושר: "את זוכרת תמקום הזה"
אני: "היינו פה.. באותו יום"
אושר: "אותו יום שהכרנו"
אני: "
אושר: "התגעגתי אליך , עבר המון זמן"
אני: "כמעט 9 שנים"
אושר: "בערך "
השיחה הייתה מוזרה דיברנו על הרגשות שלנו כאילו אנחנו עדיין ביחד וכאילו אין לי חתונה בעוד שבוע
אני: "מה איתך לא סיפרת לי אתמול במדויק"
אושר: "איתי? כלום, אין לי אף אחת אפשר להגיד שדי הייתי לבד כל השנים האלה היו לי כמה אבל לא משהו רציני"
אני: "לא התאהבת?" שאלתי מהססת
אושר: "אחרי כל מה שקרה קשה לי להאמין באהבה יש רק אהבה אחת שאני מסוגל להאמין בה למרות הכל"
הוא הסתכל עלי.
הוא הסתכל עלי ואני עליו אותו מבט תמים או אהבה פרצה בי הזכרונות מהעבר שלא הרפו ומכאן הכל כבר ברור .
החלטתי לדברר עם אסיי ולבטל תחתונה...
חזרתי לצאת עם אושר..
והציעו לו חוזה באיטליה..
התחתנו ועברנו לגור שם..
הילה ושי שהיה ידעו שהם זה לנצח התחתנו..
אדםם עובד בחברת היי טק והולך לו מאוד..
הוא עם חברה שלו מיכל הם הכיר בצבא..
רועיי ולילך התחתנו ממזמן.. ולילך ילדה לפניי שבוע..
ואני ואושרר פה בחו"ל.. חיים ת'חיים שלנו ביחד..
.. הכל הסתדר בסופו של דבר..כנראה שככה הם הנעורים קשים ואם אני עברתי את כל זהה גם אתם יכולים...
גם עם לא האמנתי עובדה שבסוף אנחנו יחד, אל תוותרו לעולם! ...
והיום אני מבינה שמכלל האסונות שקרוו לי
האהבה היא "האסון" הכי נפלא שקרה לי....
ההממשך יבואא........ או שלא 😛 😂