אז ככה.. לפני שנה כתבתי אותו הוא כבר גמור...
התחלתיי לכתוב אותו בעקבות סיפור אחר שכתבתי וגם בגלל שיש לי דמיון מאוד מאוד מפותח והייתי חייבת לעשות איתוו משהוו.. עכשיו אני מתחילה סיפור חדש ועד שאני יתחיל הנה הסיפור הישן...
את השם.. גנבתי קצתת להראל סקעתת.. הוא כתב פעם משפט בפורום שלו .. האהבה היא האסון הכי נפלא שיש לנו...
ומשם לקחתי אותו..כי הוא מאוד התאים רוצים להבין למה תקראו הכלל..
אתם מוזמנים להתמכר למשי ולאושר ולהיכנסס איתם לעולם שלהםם...
אני לא רושמת לכם על הדמיות כי הכל כתוב בתוך הסיפור תהנוו..
פרק 1.-
שלוש וחצי בליילה אני ואחי אדם חוזרים מהמרינה ,
זה קצת מעצבןן אחי כל הזמן אותו דברר שלא תבינו לא נכון זה לא שאני לא סובלת אותו אניי חולה עליוו, אנחנו רביםם כמו כל אחיםם
אבל לא יכולים לחיות אחד בלי השניה...
בכל זאתת מעצבן שהוא אחרי לכל מקוםם כן מה לעשות ככה זה שיש לך אח שנולד חמש דקות לפניךך (כן כן אנחנו תאומיםם לא ממש זהים..) ויש יותר מדי אנשיםם שלא מוכנים להתעסק איתו מה שקורה זה שהם מתרחקים ... ממני!
שהוא לא יעשה להםם משהוו
ככה שלצאת ואחי שםם זה ממש ממש מבאסס אבל היום היה קצתת שונהה...
בשלב מסוים אדם וחברה שלו לילכי...( כונפה..) עוברים למקום קצת יותר רגוע וכולם יודעים טוב מאוד מה קורהה שהולכים עם לילך .. האשה והציצים למקום רגוע...( העניינים הופכים הרבה פחות רגועיםם)...
ואניי רק מנצלתת מצבים כאלה זהוו אדם לא בשטח כולםם רגועיםם פתאוםם.. מי מגיע המושלם הסטיליסטט.... הקרציה.. אני לא מספיקה לספור עד שלוש צעקהה "מושלמת " אני מתעלמת.. ופתאום עוד פעם " משי" אניי מסתובבת עם פרצוף תשע באבב.. " כן...אליאור"
איזה טעות זה להסכים להתנשק איתו פעם אחת, זהוו אכלתיי אותהה ממש כיף עכשיו הוא בטוחח שאני חולה עליו כמו רוב הבנות
היהה מתת !
כמה שאני זקוקה לאחי במצבים כאלה.. ומתוך שום מקום תוך שניה. שיי הבנאדם שמציל אותיי מכלל צרהה,
" משיייי .. בואיי יפה שליי."
ולקח אותיי משםם ישש איזה כיף קפצתי עליוו מרוב שמחהה,
אני ושיי מכיריםם בערךך מגיל 6 הוא החבר הכיי טוב של אחי וגם החברר של החברה הכי טובה שלי הילה.
אני ושי ישבנו בצד והתחלנו לדברר
" תגידי איפה הנסיכה שליי.."
" היא לאא מרגישהה טובב היא לאא באה.."
" ואיפוו האח על מלא.."
" עושה חזרות על איך להביא ילדים לעולם..."
" עם מי הפעם..??"
" מה ישש לך?? לילך הםם חבריםם מאתמול ..אתה לא יודע.?."
" אהה נכון שכחתי.. ומה הקטע עם אליאור...??"
"שום קטע לא סובלת אותו הוא מעצבן "
" חחחחח.. ריאת מי באא איתי"
" מי?"
" החדש.."
" החדש??"
" אושר..."
" נגידד..."
"חחח... בואי נכיר לךך אותו.."
" טוב בוא.."
אני ושי קמנו והלכנו לכיוונו מסביבו היו הרבה מאודד בנות.. עוד חתיךך הגיעע... עםם שמתם לב לא חסר חתיכים אצלנו... שי העיף את כולם ואני איתו...
" אושר תכיר זאת אחות של אדםם משיי הילדה הכי יפה שתראהה בחיים שלך.."
אושר התקרב אלי ונתן לי נשיקה על הלחיי.... שיתפתי פעולה עוד לפני שהסתכלתי אליו...
הרמתי תראש וגם הוא... הסתכלנו אחד על השניי איזה כמה דקות ואז הוא אמר
" מה שנכון נכון הילדה הכי יפה בעולם .."
עמדתי שם המומה וכולם התחילוו לצעוק כזה
"אוווווו הופהה.."
וכל השטויות האלה אבל אני הרגשתי במקום אחר...
הסתכלתי עליו עניים כחולות נוצצות כאלה כמו היםמבט מושלםם ושפתים שרואים רק בחלום....
אבל מישהו היה חייב להרוס מי עם לאא ספיר הילדהה והקול הציפציפ....
" שלוםם אני ספיר ואתהה..??"
" אושרר"
" חכם מי שקרה לךך ככה אתה עושה הרבה אושרר שרואים אותךךך... "
טיפשהה
"ספיר את לא רואה שאת מפריעהה"
שי העיף אותה משם אמרתי או לא אמרתי שהוא מציל אותי כל הזמן...
הלוואי והרגעים האלה יכולו והימשך לעד אבל אז אחי בדיוק סיים תחזרות שלו...
" טוב טוב לפזר את ההפגנה... ייאלה משיי בואי הביתה "
" נו מה יש לך כולה שלושש ורבעע... "
" אמרתי בואי הביתהה.."
" מה קרהה זהו גמרתתתת.."
ולילךך שלא יכולה לסתום לשניה הייתהה חייבת הלתערבב
" מצחיק מאוד מה כל כך קשה לךך לראות שאחיך מאוהב..."
" לא קשה לי לראות איך הוא עושה ממך זונה.. אהה בעצם שחכתי את לא לוקחת כסף.."
" לא מצחיק"
" מה פתאום לא מצחיק סתם כולם צוחקים"
" טוב ייאלה סתימו שתיכן ומשי בואי הולכיםם "
" טוב שניה אדםם נגיד שלום.."
אמרתי שלום לכולם ואז הלכנו אני אדם לילך שי אושר ומורן .... בת דודה של שי ובדרך גם הבנתי שהיא גם בת דודה של אושר.. איך הוא לא סיפר ליי הוא ואושר אחיםם חורגיםם אלוהים.
כל הדרך לא הפסקתי לרדת על לילך ואושרר המושלם הזה עזרר לי.. חחח... מסכנה.....
הגענו לבית של מורן והיא עלתה... המשכנו ללכת איזה שני רחובות והגענו לביתת של לילך גם היא הלכה,
ואני המשכתיי עם שלושה בנים משולמים..... חחח. שניים מהם אסורים אליי ,
אדםם אחי ושי החבר של החברה הכי טובה שליי
אבלל אושר לא היה שום דבר אסור מבחינתיי.. הגענוו לביתת שלי.. וסימנתי לשי להרחיק את אדם אז הוא קרא לו " אדם בוא שניה אני צריך לדבר איתך.."
אדם ושי התרחקו ואני ואושר נשארנו לבד הוא הסתכל אלי והתחיל לצחוק ...
" מה יש לךך אושר..??"
" לא כלום זה היה מכוון שהם ילכו?"
" לא..."
" נוו משיי ת'אמת "
" זה האמתת.."
הוא צחקק והתקרב אלי וחיבק אותי לא יכולתי להפסיק להסתכל על העיניים שלו שאפילו בחושך נראות זוהרות...
אחיי ושי חזרוו אושר התרחק קצתת ואדם שם לב למה שקרה.. נתן אישור.
" אושרר תירגעע זה בסדרר מותר לךך "
הסתכלתי על אדםם מופתעתת ...
אמרנו לשי ואושר לשום והלכנו.... הלכתי אחורה רק כדי להסתכל על אושר קצת יותר זמן..
עלינו הביתה..לקומה שלנו כן קוראים לנו חונקים ומה לעשותת אבא שלי חצי מהזמן לא נימצא בבית...
בדרך שאלתיי את אדם
"תגיד אתה חולה או שהיה לך ערב יותר מדי טוב ... מה קרה פתאום אתה מרשהה לאושר להתקרב אליי."
" חחחח.. אושר זה בנאדם שאני יכול לסמוך אליו.. כיי אני מכיר אותו כבר כמה שנים טובות ..ועם הוא היה הבחור שיצא איתך אין בעיה.. "
הרגשתי כל כך שמחה הפנים שליי היו עם חיוך כזה גדול כמו של יופלה והייתי חייבת להעירר את הילה ולספרר. להה..
הלכתי לחדר הוצאתי את הטלפון מכיס הורדתי בגדים לבשתי פיגמה ושלחתיי להילה SMS
"הילה מחר בבוקר איך שאת קמהה תבואי אליי דחוףף.. תביאיי בגד ים הולכים לים."
בבוקר בערך ב - 11 אני שועמת מתוך חלום
" מושי ( ככה הילה קוראה ליי ) קומיי.."
התעוררתיי ואני רואהה את לושי ( ככה אני קוראה להילה.. )
" לושיי מה קורהה איך את מרגישהה??"
" בסדרר מהה קרה מה היה כל כך דחוף"
"שניה אני יספר לך... תני לי להתעורר ."
קמתי שטפתי פנים וצחצחתי שיניים הלכתי לכיוון החדר של אחי כי היה רעש ראיתי את שי לילך ואדםם
לילך ישנה על אדם ושי ישב ליד המחשב נתתי לשי חיבוק ענק ויצאתי.. הייתי טיפונת עצובה
אוף, הוא לא יכול להביא איתו את האח החורג שלו
חזרתי לחדר. וצלצלתי דרך ההינתרקום לענת העוזרת שתביא לי ולהילה משהו לאכול..... ענת הביא לי את האוכל.. והילה ואני אכלנו..
עוד לא הספקתי להכניס כפית לפה לושי התחילה לחקור..
" נו כבר הייתי מתה לשמוע מה קרה רק בגלל זה באתי עם שי."
" באתת עם שיי ולילךך??"
"לא רק עם שי לילך כבר הייתה פה שהגענו.."
" אה באת רק את ושיי בלי איזה אח חורג??"
" למה יש לי הרגשה שקרה משהו עם האח החורג הזה .?.. שפכיי כבר..."
" חחחח.. בטח ראית אותו נכון שהוא מושלם...?? "
" זה לא שאלה בכלל.... חחחחח..."
סיפרתי להילה הכל והיא הייתה בשוק
" את זריזה יותר ממה שחשבתי ועם אדם נתן רשות אז בכל...."
" חחח... סתמי כבר מה לעשות שלך יש חבר כבר 3 שניםם ... בגלל זה אני צריכה להתנזר.."
" חס וחלילה ההכי טוב נהיה גיסות.."
" ממש מצחיק..."
" חחחח.. תדליקי טלויזיהה..."
הדלקתי ת'טלויזיה.. ואמרתי..
" טוב אני הולכת להתפנות"
" מה להתפנות מה את מתנחלת"
" אני אמרתי לך או לא שאת טיפשה...?? חחח מה אני שואלת אמרתיי ואת טיפשה...חחחחחחח..."
הלכתי לכיוון השיורתים בשיורתים בקומה שלי ושל אדם הייתה לילך אז ירדתי לקומה של האורחים.... הלכתייי כמו צ'רלי צפלין מעופפת פתאום נתקעתי במישהו.... ונפלתיי..
ההמשך יבוא.. 😊
נכון פרק ארוך יש עוד פרקים כאלהה... מקווה שאהבתםם.. ואם כן כל יום אני יעלה פרק (זה כבר כתוב זה לא בעיהה)
אהבתיייייייייייייייייייייי
יוווווו תמשיכייייי
התחלה יפפפפפפפפפפפפפפפפפפפה 😊
אהבתיי 😉
מחכה להמשך.. 😛
רחלוש =]]
כדי למשוך אתכם לתוך הסיפור הנה עודד שני פרקיםם..
פרק 2--
" אוף אתה לא רואה לאן אתה הולך?"
היה זכוכית על הריצפה ויצא לי דם
" סליחה "
הקול הזה מוכר לי...
הרמתי תראש לא יכלתיי לזוז גם בגלל הרגל וגם בגלל .... העיניים המושלמות וזוהרות האלו...
"אושר.. זה אתה מה אתה עושה פה.."
" הרגע באתיי עם ספיר"
" ספירר? "
" כן למה ?"
" לא סתם."
ספירר באה...
" מסכנונת החבר שלי גורמת לכולם ליפול מהרגלים"
" לא החבר שלך גרם לי ליפול אושר גרם ליפול "
אני ואושר צחקנו וספיר פשוט לא יכולה הייתה חייבת לספר לי תחדשות המרעישות...
" נו החבר החדש שלי אמרתי לך"
" החבר החדש שלך? אתם חברים אושר?"
" כן"
" ממתי?"
" מהיום בבוקר"
" שהיה לכם בהצלחה"
ענת באהה ועצרה לי ת'דם ואני קראתי להילה שתבוא,
" מה קרהה לך"."
" עזבי את זה זה הפציעה הקלה יש גם פציעה קשה"
" אז את פצועה אנוש"
" חחחחחח.."
הילה זה הבנאדם היחידד שיכול לעודד אותי...
" ועכשיו תסבירי"
" יש לו חברה"
" אני יודעת היום בבוקר שי אמר לי"
" לא יכולת לספר לי שהוא חברר של הציפציפ הזאת.?? ממש תודה לך אני אומרת לך שאני מאוהבת בוו ואת במקום להגיד לי תאמת אומרת לי שאנחנו נהיה גיסות איזה חברה..."
" נוו מה היית כל כך מאושרת לא רציתי להרוס לך, איך בכלל את יודעת?"
" ספיר דאגה לספר לי"
" אה הם באו בסוף"
"כן"
"טוב טוב יעלה בואי"
" מה לאן?"
והיא החליטה שהולכים לים היא קראה לכולם שלחה אותי להתלבש ...התלבשתי התארגנתי וירדתי למטה לקומה שכולם היו בה...
" אוו סוף סוף הפרינסס הגיעה "
לילךך התחילה עם השטויות שלה.. הילה ישר התנפלה עליה..
." תרגעי בבקשה מה לעשות שהיא יפה ויכולה להסתכל במראה שעות בניגוד לאחרים.."
" מה קרהה מה הפרצוף תשעע באב.. "
אדם היה חייב ליד כולם אוף איתו מי הוא חושב את עצמו אבא שלי...
הייתי חייבת לענות תשובה שלא ישימו לב שאניי על הפנים...
אבל ספיר הקדימה אותי
"היא במחזור אוו שחוץ מזכוכיתת ברגל יש לה גם קוץ דוקר בלב..."
כולם שתקו ואושר לחש לספיר משהו באוזן והיא לא יכלה להגיד לו גם באוזן אז היאא צעקה
" גם אני אוהבת אותך מושלםם שלייי.."
אוףף...איתה הוא מושלם שלי לא שלה.. לא רוצה פעם ראשונה ששוברים לי ת'לב
למה למה אבל הוא לא אמר לי כלום אתמול...
הוא נתן לי להרגיש שיש ביננו משהו... אוף נמאס לי למה כל הבנים מגעילים...
לא היה לי חשק ללכת בכלל... ואמרתי
" אתם יודעים מה לכו לי אין כוח לבוא.."
והילה אמרהה.." נו מה יש לך יום שבת היום זה קבוע שהולכים לים לא משנה מה עובר עלינו .. וחוצ מזה שמחר נגמר החופש.. נוו כבר."
"כןן הילה אנחנו הולכים ליםם אני את שי ואדםם .. וילדות מעצבנות לא באות איתנווו... "
אושרר היה חייב להגיד משהוו הוא שתקק יותר מדי זמןן
" אהה אז לי מותר לבוא נאי לא ילדה מעצבנתת "
אמרתיי לעצמי בלב לא אתההה מושלם מעצבןן...
ולילך שחיכתה יותר מדי זמן בשבילי המשיכה לעצבן...
" את ילדה מעצבנת ואת לא חושבת שחיכנו לך יותר מדי זמן.. כדי שלא תבואי בסוף..."
" לא התכוונתי אליך לילך ... אותך אני יכולה לסבול..."
ספיר כמובן עקצה אותי החזרהה
" מעניין למי את מתכוונת בוא יפה שליי אני לא נשארת בבית שאני לא רצויה פהה ותבטיח ליי שכל עוד אתה איתי אתה לא מתקרב לכונפה הזאת "
ולא יכולתיי לשתוק אז אמרתי
" כונפה אחותך "
אופס סתומה שכמותי אחותה נפטרה לפניי שנתיים איזה לא נעים..
" סליחה ספיר לא התכוונתי."
היא התחילה לבכות ויצאה מהבי אושר צעק לכיוונו
" תחשבי קצת פוסטמה.."
לא יכולתי עליתי לחדר שליי והתחלתי לבכות.. הילה באה אלי
" מושי אני מצטערת שאני לא יכולה להישאר איתך אבלל הבטחתי לשי"
" זה בסדר... תלכי ותגידי לשיי שאני חולה עליו ועליך "
היא חיבקה אותי ויצאה סגרתי ת'לדת והמשכתי לבכות...
הדלקתי מוזיקה, מוזיקה זה הדבר היחיד שמרגיע אותי,
אני שומעת מוזיקה שמחה ובוכה זה היה לא נורמלי חשבתי איזה מן בנאדם הואא שככה הוא מתנהג אלי.. אוף רק אלוהים יודע למה..
לא באמת התכוונתי להגיד את זה על אחות של ספיר אבל היא כל כך עיצבנה אותי שלא יכולתי... לחשוב מה אני אומרת...
פתאום נשמעה נקישה בדלת פתחתי ת'דלת ..
" אמא"
" ילדה שלי מה יש לך? "
" אין לי כלום אמא מה זה משנה מה יש לי.. מה את עושה בבית בכלל בשעהה כזאת? "
"היום יום שבת "
" מה קשור לא הלכתם להרצליה לסבתא וסבא..?"
" לא רבתי עם אבא הוא רוצה לנסוע לחו"ל עוד שבוע אבל גמני צריכה ליסוע"
" אויי אמא אז תיסעו שניכם"
" אבלל אתם תישארו לבד שובעיים..?"
" מי שהישמע יחשוב אתם כל הזמן בבית.. אתת ואבא כל היום בעבודה.. ושאתם חוזרים אנחנו יוצאים זה בערך אותו דבר "
" אני יודעת שאני הרבה בעבודה מה אני יעשה לא קל להיות אדריכלית"
" אני יודעת אמא לא נורא זה בסדר ... תיסעו שניכם אל תריבו בגלל השטויות האלה"
" ואת ואדם תסתדרו ממחר לבד??"
"כן אבל ממחר ?"
" כן כי זה טיסה של הרבה שעות ואני צריכה להיות שם יום שני בערב אזז אני יסע עוד היום בערבב ואבא מחר בבוקר.."
" אין בעיה אמא.."
" איך בכלל הגענו לדברר אלינו מה יש לך את נראת עצובה וענת אמרה לי שגם נפלת על זכוכיות"
" עזבי ת'זכוכיות זה עוד יעבור אבל אושר לא יעבור.."
" אושר זה דבר טוב למה זה צריך לעבור.."
" אושר הילד לא אושר ההרגשה... והוא ממש לא גורם לי אושר"
" אויי מישהי מאוהבת?"
" אלל תשאלי"
סיפרתי לאמא הכל...
היא חייכה אליי ואמרה לי
"את רואה לא הכל מושלם באהבה"
" את מספרתת לי"
"חחח.. תגידיי אולי תבואי איתי אני צריכה בגדים לנסיעה.. נילך לעשות שופינג.."
" טוב ... אבל בתנאי אחד"
" מה?"
" שגמני קונה בגדים.."
"חחחחחח... טוב יאלה תתלבשי... "
" אני לבושה "
" את רוצה ללכת לקניון עם בגד יםם את משוגעת...??"
" חחחחחחחח טוב אני קמה להתלבש.."
אני ואמאא הלכנו לקניוןן וקנינו מליון דברים.... שחזרתי הביתהה נכנסתי קודם לקומה של ההורים שליי.. " אבאא שלום!"
" היי מש-מש.. שליי מהה שלומך??" חחחח אבא שלי מאז שנולדתי קורא לי מש-מש.. הוא זה שבחר תשם שלי
" הכל בסדר אבא תגיד יש מישהו אצל אדם?"
" כןן כל העולם שם..."
" אוף טוב"
עליתי למעלה ואיזה קבלתת פנים
ספיר ולילך יושבות בכניסה ומרכלות ואני נכנסתי עם כל השקיות הן הסתכלו אלי כאילו אני חייזר
"שלא יצא לכם העיניים... מה לעשות שיש כסף גם יש בגדים .. כדי לכסות .. ושתיכן צריכות את זה.".
גם לספיר לא חסר ציצים לא פלא שאושר ישר התעלק אליה... אני מנסה לחפש סיבות למה הוא עשה את זה..
שיתהן שתקו ואושר ואדם באו לכיוון שלנו והתחיילו לחרמן להם תצורה זונות...
אושר דחף אתת ספיר ואמר לי " נוו נרגעת ילדת של אבאלה.. קנו לך בגדים וסוכריה"
"נירגעתת פינוקיו. מישהי נתנתהה לך"
ספיר כמובן לא יכולה לשתוק לרגע
" סליחה את רומזת משהו"
צחקתי והלכתי לכיוון של מאור.. האקס שלי שהפכנו להיות חברים קבענו שגם עם ניפרד לא נריב... ווו.. ככה היה לא רבנו...
הגעתי לשם והוא היה די עסוק עם מורן הפרעתי להם קצת..
" שלוםם לכםם"
" מש... מה קורה?" מאור קפץ אלי
" ככה ככה.."
מורן קמה גם היא וחיבקה אותי ...
" אני מתארת לעצמייי מה קרה "
" את מתארת נכון מורן"
מורן הייתה חברה די טובה שלי ושל הילה היא ידעה עלינו הכל ואנחנו עליה רק שהיא איתנו רק מכיתה ז'
מורן לקחה אותי לצד ואמרה לי
" נו ספרי הכל אני רוצה לדעת ממש פרטים"
לא היה לי בררה אז סיפרתי להה איך ססימתי היא אמרה
" זהוו "
"כןן מה זה לא מספיק"
" זה יותר מדי"
מורן קמהה בריצה לכיוון אושר שעדין התמזמז עם ספיר הפרידה בניהםם סובבה את הפרצוף שלו לכיוונה ונתנה לו סתירה שאפילו ההורים שליי שתי קומות מתחת שמעו.
הייתי המומה.... וצעקתי
" מורן מה עובר אליך"
אושר כנראה הבין למה היא עשתה את זהה כי הוא התחיל לצחוק ומורן אמרה לו
"לא נמאס לך לעשות אותו דברר 3 פעמיים תחליף סרט ולא מספיק עוד למשי ".
ואזז הכל היה ברור.. למה הוא גרם לי לחשוב שיש ביננו משהו עם הוא ידע שהוא בכלל רוצה את ספיר...
הלכתי גם אני ליד מורן ואמרתי
" מורן בואי בואי תראי מה קניתי "
כל מה שרציתי זה שהיא תסביר ליי קצת יותר טוב
בערך ב-12 אמא שלי עלתה למעלה ואמרה לכולם ללכת ..
ורק שי הילה ומורן נישארו איתי ועם אדם אמא שלי אמרה להם שיבלו אצלנו הרבהה מאוד בשבועיים הקרובים כי היא ואבא שלי נוסעיים הם היו מאושרים להישאר אצלנו זה כמו ללכת לארמון אפילו משרתים ישש שם.
אני הילה ומורן עלינו לחדר שלי ושי ואדם נשארו למטה...
אמרתי להילה ומורן שהיתקשרו לאמאות שלהן שיגידו שהם נשארות לישון אצלי.. הילה התקשרה לאמא שלהה והיא הסכימה.. וגם אמא של מורן ושלחתי את הנהג להביא את התיקים של שתיהן מהבית..
כולם נרדמו ושי הלך הביתה הוא לא יכל לישון אצלנו כי אושרר כמובן הגורם לכל הבעיות ביומיים האחרונים..לא יודע איך להגיע לבית -ספר
כמעט ונירדמתי אבלל אדם פתאום נכנס לחדר אמר לי בואי בואי שניה לחדר שלי.. הלכתי לחדר של אדם.. והוא כמובן הרגיש שהוא החמיץ פרק בסדרת הדרמה
" נו מה כברר קרה שאושר חטף סטירה ?"
" מה קרה? אדם אתה רציני אתה לא שם לב אתה ראית איך הוא התנהג אלי אתמול הוא נתן לי להתאהב בוא ופתאום היום יש לו חברה.."
" מה? מי חברה שלו?"
" הציפציפ הנותנת..."
" חברה?? אעעע.??? חשבתיי שהוא סתם מחרמן אותה כוס אמא שלו מי הוא חושב שהוא ככה הוא פוגע באחותי היפה..."
אדם חיבק אותי וחזרתי לחדר...
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 3-
בבוקר לשם שינויי לא התעוררנו מהשעון וגם לא ענת העירה אותנו
" מש-מש אדם קומו "
התעוררתי
"אבא?"
"כן- כן אבא.. מה כל כך מפתיע באתי להיפרד מכם אני יקח אותכם לבית ספר יאלה תתלבשו.."
הערתי את מורן והילה התבשנו התאפרנו הסתדרנו ותוך כדיי התחלנו לצחוק על כל מה שהיה..
הילהה שכנראה בלעה רמקול אתמול בערב... ישר התחילה..
" אוי מושי מה קרה את מארגנת כל- כך מישהו אמר לך שזה ניגמר בינהם.."
" גם עם זה יגמר בניהם היא לא מתקרבת לבן אלף הזה... היא מסתדרת כי אולי יש עוד איזה מישהו חדש.. שישבור ללבות."
" חחח.. סתומות שכחתם היום.... נראה את רועיי... הילדד והשרירים.."
" היופיי "
" שכחתם שהוא גם הכי חמוד בעולם הוא ישמע מה אושר עשה לך אושרר לא חי..."
" חחחחחח.. בקיצור רועיי המויי מושלם..."
"חחח.. חבלל רק שהואא תפוס.. סטיליסט המושלם הזה"
" נו אז טיפשה אז למה... להתייפיף במיוחד בשבילו?"
" מורן את כזאת טיפשה צוחקים.. ורגע את לכבוד מי את כל כך מתייפיפת אני דמיינתי או שביך לבין מאור יש משהו ?"
"חחח.. כן אנחנו בקשר"
" בקשר איזה דברר מפגר זה חברים וזהו.."
" עוד פעם את מקנאה שאנחנו מחליפות חברים כל שני וחמישי... חחחח.. ואת עם אותו חברר כבר 3 שנים."
אדם משום מקום הצטרף לשיחה...
" 3 שנים אבל עם יפרידו בינהם לפי מה שאני יודעע שי מת"
" חחח גמניי מתה" הילה אמרה....
כולם כתחילו לצחוק..
ואבא שלי צעקק מלמטהה
"נו ייאלה בואו כבר אני צריך להגיע לנממל תעופה".
ירדנו מטה ובדרך אנחנו וראיםם מהחלונות את ספיר ולילך הולכות להן בכיף וכל החזה שלהן בחוץ ואבא שלי אמר איכס מאלה הדוחות האלה הםם היו אצלנוו בבית אתמול.. נכון אדם שמע לי בחיים אל תיצא עם משיהי כזאת"
אני הילה ומורן התחלנו לצחוק..
" אבאא תירגעע זאת עם האדום זאת חברה שלי"
" מסכן"
הגענו לבית ספר..
אדם שישב מקדימה יצא....
ואז אני הילה ומורן יצאנו כמוו בנות הפאואר-פאף ..
אני בוורוד הילה וירוק ומורן בכחול
הלכנו ביחד וכולם הסתכלו ופתאום אני רואה מולי את אושר עם חיוך על הפנים לא חייכתי בחזרהה ואז שמעתי מרחוק
"אושר איזה חיוך על הבוקרר אתה שמח לראות איך אתה שובר ללבות שלל בנות" זה היה אדם ולידו רועיי שכנראה שמע כבר מה קרה מאדם..
אושרר הוריד את החיוך מהפנים... ורועיי בא אליי וחיבק אותי... עד שבקושיי נשמתי ולחש לי באוזן " מי שפגע בך כדי שיכינו לו מיטה בקפלן" ישר הבנתי היום הזה יגמר במכות....
ורצתי לרועי שכבר הספיק להתרחק...
"רועי חכה שניהה"
" אה יפה שלי"
" לא צריך אל תעשו כלום והא לא חייב לי כלום לא היה ביננו כלום וזהו זה פשוט שאני מטומטמת וחשבתי שהוא רוצה אותיי תפסיקו עם השטיות בלי מכות עם אתה עושה לו משהוו אל תדבר איתיי בחיים...."
רועי לא ענה לי.. והבנתי שכנראה זה לא הוא שמתכוון להרביץ...
מרחוק ראיתי את אדם ושי קלטתי אצל אדם בכיס אולר... שאבא שלי הביא לו מתאילנד... ואצל שי סכין יפני... זה זה סופי אדם ושיי ירביצו לאושר..
אבל שי הוא אח שלו הוא התחרפן...
לא יכולתי לתת להם להרביץ לאושר ...... וכל היום תכננתי מה אני יעשה...
היום עבר לאט וככה גם המחשבות שלי....
בסוף היום אחריי השיעור האחרון לא חיכתי להילה ומורן ורצתיי ישר לחצר האחרוית שם בדר"כ יש מכות...
ראיתי את אדם רועי מאור ועוד כמה חברים של אחי עומדים שם נשארתי בצד כדי שלא יראו אותי.. ומרחוק בא שי כשאושר לידו הילה באה והתחילה להלחיץ אותי
"שי אמר לאושר שיש מכות שיבוא איתו לראות"
" לושי זה לא נכון המכות הם על אושר והוא אפילו לא יודע לשי ואדם יש אולרים וסכינים ביכסים.."
" מה שי רוצה להריבץ לאח שלו.??"
" אין לי מושג אני חיבת לעשות משהו זה באשמתי הם יהרגו אותו...."
" דחוף לעשות משהו... מושי מהר תלכי לשם תעצרי אותם"
" טוב אבל בואי איתי"
המשכתי כדי שכולם יראו אותי וצעקתי לשי " עזובב אותו"
" משי אל תתערבי.."
אושר לא הבין מה קורה ורועי שכנראה בגלל מה שאמרתי לו לא רצה להתערב בא לכיווני ולקח ואתי משם... התחלתי לבכות והתחננתי לרועי שיתן לי ללכת .. רועי לא רצה אז הילה ומורן עזרו לי והצלחתי לברוח רצתי כמו מטורפת בחזרה לחצר האחורית.. וראיתי את כולם מסביב עומדים וצועקים
" מכותת.." וכל השטיות האלהה....
העפתי את כולם... וראיתי את אדם עם האולר צמוד לגרון של אושר
ואושר צעק
" מצטער סליחה אני לא התכוונתי אין לי כלום עם אחותך"
עם לא הייתי עושה משהו אושר היה מת באותו רגע אז הייתי חייבת לרוץ ולהגן אליו... רצתיי עד אליהם ועפתי את אדם משם ...
לא יכולתי לשתוק עוד ופשוט התחלתי לצעוק
" אדם תקשיב לי ותקשיב לי טוב... עם את הנוגע בוו אל תקרא לעצמך יותר אחי תחשוב שלא קרה כלום.... תשכח מזה כולל אותך שי ואותך מאור ... אתם מפגרים ועוד אתה שי זה אח שלך "
" אל תזכירי את זה שהוא אח שלי "
" אני כן יזכיר את זה כי לפני שניה רצית להרוג את אחח שלךךך.... זה נראה לך נורמלי..אני לא עושה כלום נגד אז אתם עושים..במקומי זה ממש לא התפקיד שלכם"
" אושר קם.. הוא נתן לי נשיקה וביקש סליחה
" לא התכוונתי לגרום לך לחשוב שאני מרגיש משהו אליך.. רק רציתי להיות ידיד שלך.".
התחלתי לבכות עוד פעם והוא המשיך
" אני סופיר זה סתם....וחוץ מזה ניפרדנו"
הוא חיבק אותי ולא הפסיק והרגשתי בעננים הסתובבתי לכיוונו והאא התקרב אלי והמשיך לחבק אותי עצמתי עיניים והוא התחיל לנשק אותי הרחקתי אותו ממני והחתפתי לו סטירה ושמעתי את ספיר צועקת..
" אושר נסיך שליי הם עשו לך משהו הטיפשים האלה.. "
היא התחילה לנשק אותו והוא עשה בדיוק כמוני הרחיק אותהה ממנו ונתן לה סטירה אבלל הסטירה שאני נתתי לו לא הייתה שווה בכלל לסטירה שהוא נתן להה מזל שהוא לא ליטף אותה הרגשתי כל כך טיפשה ורציתי רק להגיע הביתה... ספיר התקרבהה אלי ואמרה לי
"תודה שהצלת את בעלי "
" מי הציל אותו רק לא רציתי שאחי הסתבך בגלל המניאק הזה "
כולם התפזרו ורק אני ואושר נשארנו באותו מקום....הוא לא הפסיק לבקש סליחה ושוב פעםם חיבק אותי למרות כל מה שהיה לי אליו לא יכולתי להרשות לעצמי לתת לו לפגוע בי עוד פעם ואמרתי לוו בשקט
"אושר עם כל מה שיש לי אליך אניי עדין פגועה ממך וחוץ מזה יש לך חברה"
" אין לי חברה ותני לי לגורם לך לשכוח את זה"
הרגשתי כמו בסרט רומננטי
המשכתי לבכות הוא המשיך לחבק אותי.... אדם הסתכל אלינו מרחוק. ביחד הילה מורן שי רועי ומאור...
אני אושר עמדנו קפואים במקום.. ולא יכולנו לזוז.. התחלנו להתנשק עוד פעם וכמו בכל הפעמיים הקודמות מישהו ניפץ הכל..
" אושר אני לא מאמינה אליך"
נופר ....החברה של ספיר התקרבה אלינו
" מה אתה חושב שאתה עושה ככה אתה בוגד בחברה שלי"
הסתובבתי והתרחקתי מאושר...ראיתי את ספיר יושבת בצד השני בוכה .....
". אתה חושב שרק למשי יש רגשוות"
נופר המשיכה
"לא חשבת שגם ספיר אוהבת אותך תתעורר בנאדם אתה לא יכולל לעשות כזה בלגן תוך יומיים תחליט עם מי אתה ספיר או משי עכשיו..."
באותו רגע הבנתי שאושר לעולם לא ישתנה ואמרתי
" הוא לא צריך להחליט הוא נשאר עם ספיר בי.. אושר "
" משי חכי"
" אושר תבין כבר אתה רצית להיות רק ידיד שלי וזה מה שהיה זהו ניגמר כל השטיות פגעתי בי מספיק.. בשביל כל החיים..."
הלכתי כשאני עדיין ממשיכה לבכות וכולם באים לכיווני... מחבקים אותי ..
אדם שלא יכל להישאר בצדד בא אלי ואמר לי
" מושי יפה שלי .. תודה תודה תודה הייתי עושה ת'טעות של החיים שלי"
" לא נורא גם אתם בני אדם.. אבל יש בנאדם אחדד שאני לא יסלח לו אתהה רועי גם עם חשבת שאתה לא משתף פעולהה לא נתת לי ללכת לעצור הכל.... ממש תודה לך"
רועי לא אמר כלום הוא שתק והלך לכיוון תחנת האוטובוס ביחד איתו גם מורן הילה שי אושר הצטרף אליהם עם ספיר מחובקים ומאושרים ואני ואדם עלינו למכונית...
. הנהג עצר שהגענו ליד התחנה כי אדם דיבר עם אושר הוא ביקש סליחה וכך גם שי רועי ומאור... והזמין את כולםם אלינו ב-10 אדם מדבר עם אושר והוא מסתכל אלי לא שמתי לזה לב רק אחר כך הילה סיפרה לי בטלפון.....
חזרתי הביתה ולא יצאתי מהחדר עד למחרת בבוקר ... כולם באו לאדם בערב ואני לא הייתי מסוגלת לרדת נירדמתי דיי מהר הוצאתי יותר מדי אנרגיה ליום אחד.... חלמתי.. שספיר בהריון ולא יודעים מי האבא אביחי האקס שלה או אושר.... וכולם אומרים שזה אושר.. ורק אני בטוחה שזה אביחי.
אהבתי מאמי :]
מחכה להמשך
יום נפלא
QUOTE (זוהר_בן_דוד @ 04/06/2007) יפה תמשיייכי ((:
תיקראי תסיפור שלי
סיפור אהבה בלתי נשכח
http://lovesite.co.il/modules.php?name=For...ST&f=43&t=66526
קראתיי 😊
יפה מאודד...פשוט לא סיימת לקרוא את כל הפרקיםם.. היום התחלתי..
אהבתיייייי
יוווו התמכרתי יאלללה תמשיכיייי
המשךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
המשךךךךךךךך
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
פרק 4- 😉
מתוך חלום חשבתי שאני יושנת כבר יותר מידי זמן והתעוררתי מבוהלת....
הייתי בשוק מהחלום שסוף סוף הבנתי שחלמתי הכל...
הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 8 אויי לא יש לי רבע שעה להתארגן ולהגיע לבית ספרר אני מאחרת על היוםם השני... אתם בטח שואלים את עצמכם בבית כמו שלי איך אפשר לא לקום באמת זה לא קורה הרבה פשוט הסוללה בפלאפון ניגמרה והשעון לא צלצל ענת יצאה לקניות.. ההורים שלי בחו"ל ואדם ישן אצל מאור....
זה היה הסוף שלי עם אני יאחר לשיעור של אסתר.. היא קוברת אותי כל הזמן אני מאחרת לשיעורים שלה ועוד לא התחילה השנה ואני כבר מאחרת לשיעור....
ת'אמת לא היה לי כוח לזוז אפילו בלי כוחות קמתי התארגנתי... ויצאתי השעה הייתה 8 ורבע זהו איחרתי... הלך אלי מהר התקשרתי לאבנר הנהג שיקח אותי לבית ספר....
הגעתי והיה שקט ראיתי בדיוק את הילה יורדת מהאוטובוס עם הבת דודה שלה מיכל.... מיכל לומדת בכיתה ז' ככה שהיא די קטנה .....
קראתי להילהה והיא באה אלי.... הלכנו ביחד לבית הספר.... הגענו לכיתה די התפדחנו להיכנס אחרי כל מה שקרה אתמול להיכנס לכיתה שבהה נמצאים חצי מהילדים אדם שי אושר לילך ומורן ... מאור ספיר ורועי למדו בכיתות המגבילות שלנו...
לא הייתה ברירה ראיתי מרחוק את מלכה הרכזת אם היא תראה אותי בכלל הלך אלי היא תחזיר את ההורים שלי מחו"ל עם צריך....
אז פשוט העדפתי להיכנס לשיעור של אסתר..
אני והילה נכנסנו ביחד.. אסתר עצרה את ההסבר וכל המבטים היו ישר עלינו.....
" או רואים זה דבר שאני לא יסלח עליו מהשיעור הבא..."
" סליחה פשוט לא התעוררתי "
" ואני פיספסתי את האוטובוס.."
" טוב שבו... ואושרר שלא תתעלף עוד שניה"
אוף הבנתי שזה היה יום קשה וארוך ... ישבתי במקום... ואושר כל הזמן הסתכל לכיווניי וניסה ללחוש לי דברים לא הבנתי מה הוא רצהה אז הוא שלח לי פתק...
" בהפסקה ליד האולם חזרותת "
האולם חזרות היה מקום די מבודד לא הגיעו לשם כמעט ילדים וזה היה המקום הכי טוב לדבר בו..
אושר הזה מנצל כל רגע שהוא רק יכול שספיר לא לידו... נמאס לי מה הוא רוצה עכשיו
השיעור עבר מהר מאוד בניסיונות להבין מה עכשיו אושר רוצה ממני..
אדם התקרב לשולחן שלי..
" משי .. מה קרה איחרת "
" לא התעוררתי וענת הייתה בקניות...או משהו כזה.."
"אה "
שי גם באא וישב על השולחן של אושר שהיה מלפני...
" מה שלומך גיסתי?"
אדם היה חייב להעיר
" גיסתךך מאיזה בחינה מה שחסר שהיא ואושר יצאו והיא גיסתך מכל הכיוונים.."
" מצחיק אתה אדם ... תיחנק.."
" בעלי"
הילהה התקרבה לשי..
" אישתי"
הוא תפס אותה והתחיל לנשק אותה.. כמו כל פעם אחרת זה אףף פעם לא יגמר בינהם זה ישאר ככה לנצח הם עוד יתחתנו...
מאורר נכנס לכיתה וספיר בצחוק אחריו.....
מאור אמר שלום לכולם...
וגם ספירר עלי היא דילגהה כי אושרר ישב לפני... היא איך נגדיר את זה צירפת אותו זה עדין ליד מה שהיא עשתה כדיי לעצבן אותי... וישבה אליו.... מאור בא וחיבק אותי.... וישר בחקירה של השב"כ
" איפה מורן היא לא באה?"
"לא נראה לי אוו שהיא מאחרת או שהיא כבר התחילה להתנדב..."
כולם התחילו לצחוק אדם תמיד היה יורד על מורן שהיא מתנדבת לכל פעילות אפשריתת מקהלה משצים בבלצים.. לכל דבר... באותו רגע מורן נכסה לכיתה
" עוד פעם אתם צוחקים אלי "
" חחחחח.. איפה היית יפה שלי??"
מאור המשיך לחקור
" עם אמא שלי הלכנו לאן שהוא לא משנה "
"נו מה ספרי"
"מה זה ענינך.." מורן צעקה על מאור..
אף אחד לא המשיך לשאול עוד שאלות
" אתם חברים?" ספיר התחילה לשאוב מידע הילדה הזאת היא כמו 144
" תגידי לי את עובדת בדפי זהב מה יש לך מה את חוקרת וכן אנחנו חברים יש לך בעיה עם זה " מאור צעק אליה...
מי שישמע הוא לא חוקר..
" משי תגידי בהפסקה את באה איתיי את יודעת? "
" לאא אין מצד שכח מזה אני בחיים לא יעשה דבר כזהה תפסיק לדרדר אותי" צעקתיי על מאורר....
" חוץ מזה יש לי משהו מאוד חשוב..."
" מה כבר יש לך לעשות " ספיר התחילה לשאול שאלות עוד פעם....
" מה אכפת לך? "
" לא שאת לא מתכננת משהו עם בעלי..."
" אני לא בעלך תירגעי אני בקושי חבר שלך "
" מה זה אושר האמריקית עשתה לך שטיפת מוח"
לא נמאס להה לספיר הזאת היא אוכלת ת'לב .... שאני אמריקאית ואנגלית מבחינתי זה כמו עברית .. כואב לה כל כך...
ספיר המשיכה לצרוח בכיתה והדבר היחיד שהצליח להשתיק אותה היה הצלצול...
כולם חזרו לכיתות ולכיתה שלנו נכנסה צביה המורה לתנ"ך עוד אחת כמו בכל תחילת שנה שבשיעור הראשון מדברים על על התנהגות ציוד וכל אלה... אניי והילה התלחששנו וסיפרתי לה שאני הולכת להיפגש עם אושרר פתאום תוך כדי שאני לוחשת להילה משהו באוזן
אני שומעת ת'מורה עם הקול הזה שלה של עגבניה מתה....
"גברת משי תדלגי בבקשה לשולחן לפני" אוי עוד אחת קמתי אני מסתכלתת לשולחן לפני אוי לא השולחן של אושר אוי מי גד.. מה עכשיו
תדלגי עוד אחתת קרציה... אלוהים למה?
הסתכלתי על אושר במבט של נו מה עכשיו באמת... והוא חייך אלי מה אתה מחיך תפסיק כבר בכוונה הוא עושה את זה די גם עם אני ירצה לשכוח אותו אני לא יצליח לעולם....
" נו כבר שבי" הוא אמר לי..
" אני יושבת" ישבתי הוא סובב ת'ראש שלי לכיוונו כל כמה שניות
" די כבר אושר מספיק "
" נו תסתכלי אלי שניה בלי לזוז..."
הסתכלתי אליוו וקפאתי לא יכולתי לזוז גם עם רציתי הוא היה כל כך יפה שדודי בלסר נראה עלוב לידוו ויהודה לוי נראה כמו בננה רקובה לעומתו...
ואי כמה שהוא יפה הוא היה כל- כך יפה ואני לא היחידה שחשבה וככה הייתם צריכים לרואת את ליטל סיוון מאי לידור ועוד איזה כמה בנות בכיתה שלי שלא הורידו ממנו תעיינים לשניה...
אני מיצידי גם המשכתי להסתכל אליו.... והמורה החמודהה הייתה חייבת להפריע לי זה כבר נהיה מנהג להפריע לנו..
" מה עכשיו גברת משי מקודם היית עם החברה הכי טובה עכשיו את עם האהוב"
כולםם התחילו לשרוק " הופה"
פתאום היה שקט לאיזה שניה ושמעי שריקה מכיוון שיי הסתכל אליו
" שי נו באמת"
ואדם הצטרף לחגיגה
" שי אמרתי או לא אמרתי שהיא תהי גיסתך חחחחח..."
כולם צחקו אפילו הילה התחילה להעיר
."עכישו את יותר מחברה שלי את כבר קרובת משפחה..."
אנשים תתבגרו אתםם ביכתה י' לעזאזל איתכם מה השטיות האלה...
והצלצול הוא הדבר שהציל ואז נזכרתי אני צריכה ללכת לדבר עם אושר.... רצתי לכיוון האולם..
ולא היה שם אף אחד... חיכיתי איזה כמה דקות והוא לא בא יופי עבודה בעיניים.... לא מספיק כל מה שהוא עשה לי עכשיו הוא גם מבריז לי.. ממש יופי...
קמתי והלכתי והוא הגיע מאחורי וצעק...
" משי מצטער פשוט ספיר לא עזבה אותי ניפרדתי ממנה והיא שיגעה אותי..."
" אה " עוד פעם תרוצים... שונאת את זה..
" שבי"
ישבתי
" יאלה מהר אושר אין לי כוח עכשיו לשטיות דבר זריז..."
" מה את עוד רוצה שאני יעשה מודה באשמה הייתי לא בסדר אבל הבנתי שטעיתי אני מאוהב בך קשות.. אני לא מפסיק לחשוב עליך ואפילו חלמתי עליך בלילה..
חלמתי שספיר בהריון ולא יודעים מי האבא אני או מישהו אחר... ורק את אומרת שזה לא אני כי את רוצה אותי... את רואה זה אומר שאנחנו צריכים להיות ביחד"
ידעתי שהחלום שלו זהה לשלי אבל בחרתי להתעלם...
"יש לך הרבה חלומות אושר אני עברתי הלאה... רצית שנהיה רק ידידים אין בעיה אנחנו רק ידידים אני באמת לא רוצה לריב איתך.. זה הכלל אבל לא יהיה ביננו משהו מעבר לזה"
" נו משי אל תהיה רעה אפילו לא ניסית להיות חברה שלי "
" די כבר אושר זהו תשכח מזה אנחנו רק ידידים מעכשיו ולתמיד.. בי " נתתי לו נשיקה על הלחי והלכתי....
הוא נשאר שם כמה דקות ואחרי זה בא אחריי הלכנו לקפיטריה...כולם היו שם והסתכלו על אושר... ששאלתי מה קורהה כולם ענו לי שספיר בוכה בכל בית ספר כי הוא נפרד ממנה...
לא התערבתי ולא אמרתי כלום .. ואז ספיר ונופר באוו גם לקפיטריה וספיר התחילה לצעוק עליי ולהאשים אותי..
" זה הכלל בגללך מי את חושבת את עצמך אנורקסית מטומטמת אז מה עם יש לך כסף ועיניים ירוקות זה אל אומר כלום תעזבי את אושר בשקט..."
שתקתי ונתתי לה להוציא את העצבים
"אז מה כאילו עכשיו את ואושר זוג.."
" ממש לא " הילה נפלה עליה...
" בין אושר ומשי אין כלום לא היה ולא היה שכחי מזה עם הוא נפרד ממך זה בגללך בלבד..."
ספיר לא הגיבה והלכה לנופר שהייתה בטור ..
ואני והילה הלכנו לכיתה....
היום עבר שכל היום אושר מנסה לשכנע ילדים לדבר איתי ונכון כבר אמרתי מליון פעם ת'מילה אושר.. זה לא משתווה למספר הפעמיים ששמעתי ת'שם הזה באותו יום....
בשיעור האחרון בערך בשעה 2 וחצי לא יכולתי יותר כי אפילו שלי הילדה שבקושי מדברת באה אלי וקדחה לי .... אז פשוט קמתי ויצאתי מהכיתה... זה היה שיעור עם המחנכת שליי דפנה... היא יצאה מהכיתה אחריי ושאלה אותי
" משי קרה משהו?"
" כן קרה הרבה משוהים..."
סיפרתי לדפנה כמעט הכל.... אני די אוהבת אותה היא לימדה אותי כבר שנתיים ועכשיו שנה שלישית היא סיפרה לי שהיה לה סיפור דומה עם מישהו שאהבה בגילי.. מה דפנהה המחנכת שלי הדפנה הזאת הייתי בשוק היא כמעט בכתה שסיפרתי לה דפנה לא שמה לב... בכלל שהיא משאירה ת'כיתה לבד ושכולם מבריזים... והמשכנו לדבר עד הצלצול
בצלצול היא אמרה לי
" זה לא כזה סיפור פשוט אבל ת'ציבי לו גבולות "
" עשיתי את זה, זה לא עזר.."
" זה כבר משהו אחר...כנראה הוא באמת אוהב אותך.. אז פשוט תעשי מה שנראה לך הכי נכון"
דפנה הלכה ואני נשארתי שם רועי בא אלי ואמר לי
" מש-מש את באה הביתה..."
" מה עכשיו אתה מחליף את אבא שלי וחוץ מזה אני לא מדברת איתך בכלל.."
"נו מש אל תהיי רעה.."
"אני רעה אתה זה ששבר ת'מילה..."
" נוו משי די מצטער..לכולם סלחת ולי לא"
" טוב טוב בוא הביתה... ותיזהר להגיד ת'מילה אושר באיזה שהוא מצב בדרך..."
" חחחחחחחחחחחח.... מבטיח.."
" ממש האבטחות שלך שוות משהו.."
אני ורועי הלכנו הבית...
שהגעתי הביתה הבית היה די שקט ... ענת הלכה להביא את הילדים שלה מהגן... הם גרו אצלנו היה להם קומה שלמה הם היו ממש חמודים מאי.. המדהימה והחמודה ודניאל שכשהוא יגדל הוא יכול להיות משהו כמוו אושר...די עוד פעם אושר אוף ....
אדם ישב בחדר אכל שיחק במחשב.... ראה טלויזיה ודיבר בטלפון
איך הוא יכול לעשות 70 דברים ביחד..... זה מטורף.....
נכנסתי לחדר שלי והדלקתי טלויזיה.. עוד פעם נינט ויוהודה הבנו הם זוג ... יאלה תעברו נושא...
הדלקתי ת'מחשב ותאי סי קיו והיו בסביבות ה- 20 הודעות שבכולם רשום אושר.... מזה יש לו גם תומכים הוא יכול להקים מפלגה.... מה יש לו הוא קרציה הוא לא מבין כלום....
נכנסתי לאושר וכתבתי לו..
" אושר.."
" יפה שלי זהו השתכנעת סוף סוף..."
" שמע שניה אושרר עוד חצי שעהה בגלידה..."
" טוב יפהה שלי את רוצה לעשות את זה פנים לפנים אין בעיה..."
אני מתארת לעצמי איזה מחשבות כבר היו לו בראש...
החלפתי חולצה...לא יודעת עם זה היה בכוונה אבל ת'חולצה הכי יפה בארון... ויצאתי מהבית שכל הדרך אני מתכננת מה להגיד לו
הגעתי לשם והוא בא מאחורי יש לו מן הרגל כזה לבוא כל הזמן מאחורי עצם לי תעיניים ונתן לי נשיקה...
דחפתי אותו וישבנו בספסל...
" איזה מושלמת את" גם אתה
"תודה ...אבל זה ממש לא קשור עכשיו"
" נוו משי דברי..."
" אושר תראה..."
" לא בעצם אל תדברי..."
אושר סתם לי ת'פה.. והתקרב אלי..
" רגע אושר תקשיב לי..."
הוא לא הקשיב ונישק אותי...
אני לא יודעת כמה זמן זה היה אבל זה היה ממש מעצבן....אני חושבת על מי אני עובדת נהנתי מכל שניה מכל מאית השניה..זהו התאהבתי...
" אושר די תירגע לא באתי בשביל זה..."
"אז?"
" תבין ביננו אין כלום יותר מידידים... נמאס לי כבר עם השטויות האלה די אני מתחננת.."
הוא הסתכל אלי כמה שניות ושתק..
ואחרי זה קם קנה גלידה והלך....
הרגשתי רע עד שהוא רוצה אותי אני ככה זה לא שלא רציתי אותו פשוט לא רציתי להיפגע עוד פעם...למרות שהוא מנשק מדהים ולמרות שהוא. הכי יפה בעולם ואני מאוהבת בו קשות .. אני לא יכולה למה?
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אהבתי 😁
מחכה להמשך מאמי P;
קראתי עכששיוו הכל
ממש אהבתי !!
תמשיכיי מאמי
מוואאה
