תהננו 😊
הניצול היחיד מאוניה שנטרפה בים, נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד.
הוא התפלל בלהט לאלוקים שיציל אותו, וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה.
תשוש, רעב ופצוע, הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף. לפחות יהיה לו מחסה מחיות טורפות.
הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים, זה היה כל רכושו בעולם.
באחד הימים, כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון, פרצה דלקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו והתפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על, והכל היה אבוד - הצריף, החפצים..
הוא גנח בצער וכאב, ופנה בכעס לאלוקים: "איך, איך יכולת לעשות לי את זה??!! איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון??!"
למחרת, בבוקר מוקדם, הוא קם משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה כדי להציל אותו.
"איך ידעתם שאני כאן?" שאל את מושיעיו.
"ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו.." ענו לו.
קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות. זה אמנם קל, אבל אסור לנו להתייאש. כל מה שקורה בעולם הזה, קורה עם סיבה, תכלית וכוונה. ובכל דבר, אפילו הקשה והמכאיב ביותר, צריך לחפש את קצה החוט, המוביל לדבר הבא.
אז תזכרו את זה בפעם הבאה ש"הצריף הדל שלכם נשרף.." - זה יכול להיות סימן עשן שנשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח, כדי להוציא אתכם מאיפה שאתם תקועים - למקום חדש וטוב יותר...
כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.
(רבי נחמן מברסלב)
נכון !!!
איזה יפהההההההה
גם אהבתי 😛
נכון !!!
איזה יפהההההההה
גם אהבתי 😛
ואוווו אהבתי כל כךך!
תודה רבה רבה רבה
איממ אניייי אצל דודיייים שלי מנתיבות
וישש את זהה בעיתון של השבוע שלהם..
קראתי את זהה לפניי שעה בערך..
גם רציתי להעלות את זהה..
הקדמת אותייייייי.
חחחחח
מממש יפה מאמיי!
תודה!
נכון !!!
איזה יפהההההההה
גם אהבתי
שמחה שאהבבתן 😊
יעעל , את פה D;
מדהיםם!!
תודה שהבאת(:
אווהבת אותך3>
מדהיםם!!
תודה שהבאת(:
אווהבת אותך3>
ממש אההבתיי
שחרר אני ממתה על הסיפורים שששלך
3>
ממש אההבתיי
שחרר אני ממתה על הסיפורים שששלך
3>
ממש אההבתיי
שחרר אני ממתה על הסיפורים שששלך
3>
