ממני אליכם באהבהכשאת עצובה... עצרי רגע...ותקרא את הקטע הזה.
כשאת עצובה, כשאת מדוכאת, כשאת כואבת את מרגישה כאילו אין טעם לחיות יותר.
את לא מוצאת יותר את המשמעות לחיים. את מסתגרת בתוך עצמך... לחוץ/לחוצה, עצבנית סערת רגשות מתחוללת בתוכך... ואת חושבת שכל הכאב והחרדה שנגרמת לך, זה בגלל אחרים ששברו לך את הלב, פגעו בך או העליבו אותך...
אבל מה שאת לא יודעת זה שאת אחראית לכך ואך ורק את אשמה לכאב שלך ולעצב.
אם תסתכלי עמוק ותחשובי טוב טוב, תבין /תביני שזה הכל בראש שלך:
את חושבת על כאב, אז כואב לך.
את חושבת על עצב, עצוב לך.
את חושבת עצבים, את עצבנית.
אולי תחשבי יותר על לא לחשוב על כל הדברים האלה??...מה שהיה היה, תשכחי הכל, את לא יכולה לסובב את הגלגל לאחור ולתקן את הטעויות שלך. גם אם עשית טעות לא נורא, תלמדי ממנה, אל תהיה עצובה ומדוכאת בגללו/ה.
מישהו/י שברה לך את הלב?, לא נורא, נשארו לך זכרונות טובים מאותו/ה אחת, תבוא עוד אחת.. אפילו יותר טוב/ה.. זה עובר, הכל עובר.
אז אין לך ממה להיות עצוב בחיים כי הם ממשיכים ולא נעצרים בטעויות וברגעים הקשים. הם ממשיכים. תפנים. ותהנה מהחיים כי הם נגמרים בסופו של דבר,
תנצלי את הזמן הזה, החיים יפים והם המתנה הכי גדולה שאי פעם תקבל.
מקווה שזה יגרום לכם להבין את משמעות החיים.
אוהבת אותכם ומאחלת לכם :
מואה חופיתי:]
