משהו שרשמתי מזמן ומצאתי במחשב ולא ידעתי אם פירסמתי את זה כבר אז פירסמתי שוב (:
אני שוכבת במיטה ומנסה להירדם,
מתגלגלת מצד לצד ושוב הכל אליי חוזר.
אני עוצמת את עיניי ודמותך מולי ניצבת,
מרגישה איך הנשמה את הגוף שלי עוזבת..
אתה לא מרפה ממני, לא עוזב, אתה קושר אותי אלייך,
ושוב אותה ההרגשה המשונה שבלב..
אני לא יודעת למה דווקא אתה מבין רבים מסרב לתת ללב שלי מנוחה,
מסרב לתת לי להמשיך הלאה,
לחיות את חיי כשאני לא לצידך.
עד שאני מחליטה סוף-סוף לשכוח אותך,
שאני מבינה שזהו זה,
שכנראה לא תחזור יותר לעולם
ושהפעם זה באמת סופי,
מישהו כאילו מודיע לך על זה,
וכנראה שזה הלב שלי..
שיהיה לכם חג שמח,
אוהבתת! (:





