ואאאאאיייייייייי
לא רוווווווווווווווווווווווווווווווצה 😢
הוא חולה, חוללה :'( יורדות לי דמעעעעעעעעעעעעות!!
איזה פרק עצוווב..
די שיבריא לא יודעת מה דרך נס!!!
פרק מדהההההההההההההההההההההההים!! 😊
ובהחלט המשך ארוווך 😉
עוד אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחד.. עוד המששששך 😊
הלווואי שהכול יהיה בסדר..
אוהבת רחלוש =]]
אמאאאאאאאאא
לאאאאאאאא
המשךךךךךךךך
תקשיבי,
אני פורשת כאן בסיפור.
ולא בגלל שהוא לא יפה הוא כן, ואת ממש מוכשרת.
אני לא יכולה לקרוא כבר פרקים על בתי חולים ועל חולים, תאונות.
זה יותר מדי קרוב אליי ואני כבר לא מסוגלת.
ממש ריגשת.
אולי נמשיך לקרוא בהמשך.
חג שמח.
נכנסתי הבית כולםם היו יושנים חוץ מאח שלי
נכנסתי במהירות עליתי לחדר שלי ונכנסתי לאמבטיה עשיתי מיקלחת טובה הייתי צריכה אותה נוורא
הייתי במיקלחת בערך חצי שעה
שיצאתי קראתי לאחי לחדר.. רק הוא מבין אותי
שמתי עליו ראש והא ליטף לי תשער סיפרתי לו הכל
הוצאתי הכל בכיתי שוב התחבקנו ואז באמצע קטעה אתנו שיחת טלפון...
לא רציתי לענות.. אבל שראיתי תמספר של אמא של עידו ישר עניתי!
"הלו!?"
שמעתי אותה בוכה בקו השני,היא בלעה תמילים לא הבנתי כלום
"יעל מה קרה ליריב הוא בסדר מה יש לו!?!?"
"הוא.. יריב.. הוא.."
"הוא מה ?" שאלתי
"הוא ..הוא מואשפז אשפזו אותו..הוא התעלף לנו..."
היתי בשוק הרגשתי שאני כמעט מטמוטת נזכרתי בשיחה שלי ושל יריב ופחדתי כ"כ פחדתי חיבקתי את אחי...הוא הסתכל עלי במבט כזה לא מבין..
"סתיו את איתי??!" שמעתי את אמא שלו בטלפון...
"כן..אני פשוט לא מעקלת הרי הכל היה טוב שהלכתי!"
"גם אנחנו לא מבינים שנכנסתי לחדר הוא היה חיוור אבל זה לא הזמן לדיבורים הוא בוכה הוא רוצה רק אותך נתנו לו עכשיו זריקת הרדמה..."
"אני באה!!!" אמרתי..
"לא עזבי מתוקה מאוחר תבואי מחר אחרי בית ספר..אם תרצי.."
"לא אני באה איפה הוא מאושפז"
"סתיו מאמי עזבי בובה..הכל יהיה טוב"
"אני באה..בבית חולים הקבוע כן?"
"כן.."היא אמרה בכניעה...
"את רוצה שאני יבוא לאסוף אותך?"
"לא תודה אני יסתדר אחי יקח אותי..את תישארי עם יריב ותשמרי עליו עד שאני יבוא.."
"טוב מתוקה..אבל תדעי שזה מיותר .. הוא ישן עכשיו.."
"ביי נתראה.."אמרתי ונתקתי
חיבקתי את אחי !הבכי שהתחיל מקודם גבר וגבר..
"אביאל..אתה יכול לקחת אותי לבית חולים?" שאלתי
"אשפזו אותו?!" הוא שאל..
הנהנתי בראשי לחיוב..שמתי מכנסים ורשמתי מכתב לאמא שלי..
======================================
אמא אני בפלאפון אשפזו את יריב
אני נשארת שם עד שהוא ישתחרר
סתיו !
=======================================
לקחתי פלאפון ורצתי מהר לעבר האוטו של אביאל ,אביאל התניע ונסע במהירות כל הדרך עברה בשקט שמעו רק תבכי שלי
בכיתי בלי הפסקה רק מהמחשבה שיכול ליקראת ליריב משו היה באלי למות
כשהגענו נכנסתי מהר והלכתי לקבלה שאלתי באיזה חדר הוא
"קומה שניה חדר15 כנסי.." אמרה לי הפקידה מהקבלה
"תודה "אמרתי
ורצתי מהר מהר עליתי במדרגות לא היה לי סבלנות לחכות למעלית
הגעעתי כולי מתנשפת חח רצתי 2 קומות במהירות
ראיתי את אמא שלו ואחותו יושבים שם בחוץ על כיסא כי לא נתנו להם להכנס אליו לחדר
חיכיתי שהרופאים יצאו מהחדר כדי להתגנב לחדר של יריב כי אסור להכנס !
אחרי 10 דק' הם יצאו סופסוף חיכיתי שילכו ונכנסתי בימהירות לחדר וראיתי אותו שוכב שם חיוווווווור
מחובר ל101 מכשירים מוזרים כאלה והרעש היחיד שהיה זה הציפצופים של מכונת האנשמה שלו
לא האמנתי שהוא הגיע למצב כזה ,לקחתי כיסא והתישבתי לידו החזקתי לו תיד ולטפתי לו תפנים כל המכשירים האלה הפחידו אותי נווורא
לטפתי אותו חיבקתי אותו הוא ישן..הוא נראה כלכך חסר אונים כל כך מסכן
ישבתי ופשוט בכיתי ואמרתי לו "יפה שלי תתעורר אל תעשה לי את זה בבקשה תקוום תתעורר שלא יקרא לך כלום מתחנננת "
לא יכוולתי יותר שרפו לי העיינים כ"כ מרוב בכיי
וככה עברו להם יומיים שיריב שלי מחוסר הכרה הוא רדום ורק המכונת הנשמה המעצבנת הזאת מצפצפת כמו לא יודעת מה זה עיצבן אותיייי
בשעה 5 בערב באו אליו כולם כל החברים החברות המשפחה שלי המשפחה שלו כולם כולם ...אני הלכתי ליקנות לי לשתות הייתי חייבת
בזמן שאני הלכתי הוא התעורר ובידיוק שחזרתי הוא אמר
"סתיו סתיו יפה שלי את פה "
אני הייתי מאוושרת הכי שבעולם חייכתי חיוך כזה גדווווול מאוזן לאוזן
"יפה שלי אני פה בטח שאני פה לא עזבתי אותך לשניה אחחת אפילו "
"מל...אך ש...לי"הוא לחש והתחיל לבכות
"יפה שלי למה אתה בוכה ?מה קרה ?"
"כל..ו.ם רק ר..ציתי לראות שא..ת פ..ה"[כלום רק רציתי ליראות שאת פה -למי שלא הבין ]
הוא גימגם היה לו קשה לדבר הוא היה חנוק בקושי הוציא הגה..לחש מילים.
"אל תדבר..אל תדאג אני פה לידך לך לישון.."
נישקתי אותו נשיקה קטנה על השפתיים ..
כל מי שהיה בחדר היה מוקסם מכמה שאני דואגת לו כמה אהבה יש בנינו
אף אחד לא האמין שיש אהבה כזאת בן ילדים בני 16-17
אחרי רבע שעה בערך יריב נירדם אני יצאתי בחוץ וראיתי את יעל (אמא של יריב למי שלא זוכר ) מדברת אם האחות
התקרבתי לישמוע מה יש לה להגיד אבל היא כבר הלכה ויעל פרצה בבכי ואמרה לי
"סתיו מאמי המצב שלו מדרדר הוא ..הוא צריך לעבור ניתוח ניתוח בחו"ל זה המון כססף"
אני הייתי המומה ופשוט בכייתי חזק חזק ואני ויעל התחבקנו
"יעל הוא יעבור את הניתוח הזה לא משנה כמה הוא יעלה אני יעזור והוא יעבור אותו בשלום והוא יבריא ויחזור ליהיות יריב אם כל השמחת חיים יריב שתמיד היה " אמרתי
"אין מה הייתי עושה בילעדייך ?תודה תודה לך על הכל" אמרה לי יעל
"את לא צריכה להודות לי אני עושה את זה מכל הלב כי אני בטוחה שיריב יחלים " אמרתי
"אבל הרופאים אמרו שהניתוח הזה זה 50% הוא יחייה ו50% ימות "אמרה לי יעל
"לא לא אל תדאגגי הוא יעבור את זה אני מבטייחה לך מבטייחה לך שיריב חזק הוא ילחם על החיים שלו למענננו "אמרתי
"סתיו את לא יודעת איך את עוזרת לי את נותת לי הרגשה טובה לי וליריב בזכותך הוא נלחם את הסיבה לחייו "אמרה
"לא לא רק בישבילי הוא עושה את זה לפני שהוא עושה את זה בישבילי או בישביל כל אחד אחר הוא עושה את זה למענו
ואז הוא עושה את זה בישבילי בישבילך בישביל אוראל ובישביל כל החברים והחברות "אמרתי
"באאמת שאני מזה מודה לך שאת תומכת בנו ככה את עוזרת בכל מצב את לומדת עכשיו בכיתה י'ישלך בגוריות מזה דברים על הראש
את עושה את זה וגם מטפלת ביריב כדי שילחם על חיוו " אמרה
"אני עושה את כל זה כי אני רוצה טוב לי לעשות את זה זה עושה לי ברגשה טובה בלב לעשות את זה לעזור למישו שאני כ"כ אוהבת " אמרתי
"באאמת תודה לך ולכל המשפחה שלך
אני מודה לאמא שלך שמביאה לך מורים פרטיים שישלימו לך חומר בזמן שלא היית בביצפר בזמן שהיית פה בבית חולים אם יריב
אמא אחרת הייתה גורמת לילדה שלה לעזוב אותו ושיתמודד אם המצב הזה איך שבא לו "אמרה
"אמא שלי אוהבת את יריב כ"כ כל המשפחה שלי אוהבת אותו נורא נורא ..
הוא חלק מהחיים שלי אנחנו כבר די הרבה זמן ביחד אני מרגישה שעברו כבר שנים נורא כיף לי איתו
למרות כל מה שהוא תמיד אומר לי שאני צריכה להנות מהחיים בגיל הזה גיל ההתבגרות בימקום להקבר כל הזמן בבית חולים ..
אבל כל המועדונים האלה וכל הבנים והמסיבות האלה יכולות לחכות לי אני לא יהיה מסוגלת לצאת ולהנות בזמן שיריב שלי הבנאדם שאני כ"כ אוהבת סובל כך" אמרתי
"אין את נשמה טובה אין הרבה כמוך אני שמחה שיריב בחר בך ,הוא עשה בריחה מצויינת את בנאדם נורא טוב ישלך לב רחב באמת שאין אין הרבה בנות כמוך " אמרה לי וחיבקה אותי חזק
"אני עושה את זה בכייף מאמי - אני יתן לו תחיים שלי אם צריך " אמרתי
"איזה חמודה את באמת אני מודה לך מכל הלב שאת איתו בגעים שהוא הכי צריך אותך " אמרה
"תפסיקי להודות שלי אני עושה את זה מכל הלב באמת לא מתוך דחף או משו
אני עושה את כל זה כי אני רוצה " אמרתי
"תודה לך " אמרה ונשקה לי בלחי
"אל תודי לי בבקשה ממך ..אני זאת שצריכה להודות לך על שהבאת דבר כזה לעולם שגרם לי ליהיות כזו מאושרת והביא לי אור לחייים " אמרתי
"חח איזה חמודה את "אמרה
"אני הולכת ליקנות לי משו לישתות את רוצה משו שאני יביא לך לא אכלת ולא שתית כל היום " שאלתי את יעל
"כן אם את יכולה "אמרה והוציאה כסף מהתיק
"את משוגעת ?!תעזבי אני יקנה מהכסף שלי "אמרתי והסתובבתי והלכתי
אייינה עוד המשך ארווך במיווחד 😊
תווודה על כל התגוובות
חג שבועות שמח לכולכם
"סיפור אהבה בלתי נישכח " -סיפור ראשון שלי
"http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...ST&f=43&t=66526
אוףףף למה זה חייב להיות כל כך עצוב...
פרק יפה..
מאוד..
רואים שיש כשרון... 😛
המשךך 😉
שחזרתי ראיתי שכל החברים שלו והידידות שלו חזרו
הם הלכו ממזמן כי יריב היה צריך לנוח אפילו אני לא הייתי איתו בטוח החדר אז הם הלכו ואמרו שיחזרו יותר מאוחר
וכך עשו חזרו יותר מאוחר
"אני נכנסת שניה ליראות מה איתו שאני יוצאת אני רוצה לדבר איתכם" אמרתי לכולם
"למה ?מה קרה לו משו ?!" אמרו כולם
"לא אל תדאגו אבל אני צריכה לספר לכם משו " אמרתי
"אה אוקי " אמרו כולם יחד
נכנסתי לחדר של יריב ראיתי שהוא עוד ישן נתתי לו נשיקה קטנה על המצח ויצאאתי מהחדר
הלכתי אלייהם ואמרתי להם ..
"אז ככה ..המצב של יריב הדרדר והוא בין חיים למוות הוא צריך לטוס לחול כדי לעשות ניתוח " אמרתי
כולם השתתקו והיו המומים
"ומה הסיכויים שהוא ינצל מיזה?!" אמרה שירלי (ידידה של יריב -אני לא חברה כ"כ טובה של ידידות וחברים שלו כי אני לא הכי מכירה אותם אבל הם נורא חמודים הם תמיד פה גם מהצד שלו וגם מהצד שלי )
"50/50" אמרתיי
"ואם הוא לא יעשה תניתוח וישאר פה בארץ ויעשה טיפולים " שאלה שוב שירלי
"אם הוא ישאר פה בארץ עוד שבועיים הוא ימות " אמרתי והדמעות לא איחרו כדי להגיע
"מה ? זה לא יכול ליהיות " אמרו כולם
"גמאני לא האמנתי לכן אנחנו צריכים ליקבוע תור לניתוח הזה כמה שיותר מהר ולהטיס אותו לחו"ל " אמרתי עם דמעות
"וכמה עולה הניתוח הזה ?" שאלה שירלי שוב
"המווון המוווך כסף " אמרתי
"ומאיפה ישלהם לשלם כ"כ הרבה ?" שאאלה גך (החברה הכי טובה שלי )
"יש להם אל תדאגי אמא שלו נותת חצי מהכסף ואני נותת את כל הכסף שיש לי שהייתי עובדת ישלי איזה 8 אלף בערך ואמא שלי תוסיף גם וסבתא וסבא שלו " אמרתי
"אהה .." אמרה גל ..
------------------------------
עכשיו אני יסביר משו חח
סתיו גרה בת"א ויריב גר בנתניה
אז ביגלל זה היא לא כ"כ מכירה את כל החברים שלו ואת הידידות שלו
אבל המון חברות שלה שהכירו אותו בזמן שהם ביחד וידידים טובים שלה היו באים לשם
------------------------------
נחזור לסייפור 😊
לאחר כמה דק' שמעעתי את יעל קווראת לי
"סתיוו מאמי בואי שניה " אמרה
"אני באה יעלי שניה .."אמרתי ליעל
"אתם יכולים ללכת אם אתם רוצים כי גם אם הוא יתעורר לא תוכלו ליראות אותו כי אסור וגם מאוחר תבואו מחר " אמרתי לכולם
"בסדר סתיו ..ותודה שאת מספרת לנו על כל מה שקורא איתו " אמרו לי כולם וקמו והלכו גמאני קמתי והלכתי ליעל
"מה רצית ?" שאלתי את יעל
"בואי מאמי עכשיו הולכים לדוקטור קובעים ליריב תור לניתוח בחו"ל " אמרה
"אהה..יופי כמה שיותר מהר יותר טוב " אמרתי
"כן ..ככה הסיכויים להציל את יריבי יהיו יותר גדולים "אמרה לי יעל והלכנו לרופא
נכנסו לחדר שלו וישבנו הייתי בלחץ..כיוויתי נורא שהניתוח יהיה כבר מחר או בעוד יום יומיים
"אני עכשיו יתקשר לשם וידבבר אם הרופא המנתח וישאל אותו למתי הכי קרוב הוא יכול לקבוע לי תור "אמר הרופא
"אין בעיה "אמרה יעל
הוא התקשר ואנחנו חיכינו ..לא כ"כ הבנו כי הוא דיבר ברוסית או משו חח
לאחר כמה דק' הוא ניתק והסתכל עליינו במבט מוזר
"נו ..מה הוא אמר"שאללתי בחוסר סבלנות
"יש לכם תור לעוד יומיים..מחר תלכו תכינו כרטיסים תזמינו שם בית מלון אני יגיד לכם איפה כדי שיהיה הכי קרוב למקום הניתוח ותטוססו כבר מחר " אמר הרופא
החיוך לא ירד לי מהפנים הייתי נורא מאושרת שכ"כ מהר ככה הסיכויים שיריב ינצל יותר גדולים מ50%
"יששששששששששש " צעעקתי וחיבקתי את יעל
"חחחחח כן איזה יופי " אמרה יעל
"אני באה איתך את יודעת נכון ?!" אמרתי ליעל היא הייתה מופתעת ואמרה
"מה פתאום את משוגעת ?!גם מביאה חצי מהסכום של הניתוח וגם תבואי איתי לשם זה המון כסף " אמרה לי יעל
"תפסייקי ..אני באה וזהו ישלי דרכון מוכן כבר משנה שעברה וכרטיסי טיסה ישלנו חצי מחיר " אמרתי
"מה חצי מחיר ?!איך חצי מחר ?!"שאלה אותי
"אח של אבא שלי הוא אחרי מחלקה בשדדה תעופה של ת"א הוא יעביר תכרטיס שלו וזה 50% הנחה " אמרתי
"יאא סתיו מזה תודה לך באאמת תודה אני חוסכת פה המון כסף ..כרטיס אחד עולה איזה 6 אלף שקל "אמרה וחיבקה אותי
"אל תדאגי הכל אני יעשה בישביל יריב "אמרתי
"אבל מה אם הביצפר שלך את תפסידי המון חומר ויש לך בגרות בעוד יומיים "אמרה לי יעל
"אל תדאגי אני יגש לעשות תבגרות שנחזור אני יבקש שיתנו לי ואם לא מה איכפת לי קודם כל יריב " אמרתי
"לא מה פתאום אמא שלך תכעס " אמרה לי יעל
"את רוצה לשמוע מה אמא שלי אומרת על זה !?" אמרתי ליעל
"חח אני בטוחה שהיא תסכים לכך כי היא יודעת כמה את אוהבת את יריב ..וגם אם יחסר לך בגרות היא תשלם אפילו כדי שתעשי אותה " אמרה לי יעל
"את רואה אז שוווש .."אמרתי לה ושתינו צחקנו
לאחר כמה דקות החיוך ירד מפניה של יעל ואני לא הבנתי מה קרה אז אמרתי לה .."יעל מה ישלך מזה הפרצוף הזה ?" שאלתי
"איך נגיד ליריב את זה!?איך נגיד לו שהוא טס לחו"ל לעשות ניתוח ולא בטוח שהניתוח יצליח ..ואם הוא לא יצליח ולא יגיב לניתוח ימות במקום ?!" שאללה והדמעות הגיעו ביחד אם כל העצב
"אל תדאגי תני לי להגיד לו את זה " אמרתי "אני ישב איתו ידבר איתו בעדינות ויכניס לו לראש שהוא יעבור את זה והוא יצליח " אמרתי
"טוב אני מקווה שהוא לא יקבל את זה קשה מידי " אמרה
"אל תדאגי ..בואי בואי נילך ליראות אם הוא יתעורר ואני יכנס לספר לו
בנתיים את לכי הבית אוראל בטח לבד אני ישאר איתו ומחר בבוקר תלכי להוציא דרכונים והכל ..ותזמיני כרטיסים ותגידי שיש לך הנחה כי יש לך בן משפחה שהוא אחרי שם " אמרתי
"אוקי חמודה ..בהצחלה " אמרה לי
נכנסנו יחד לחדר של יריב והוא עדיין ישן יעל נתנה לו נשיקה במצח ובאה נתנה לי חיבוק חזק ואיחלה לי שוב בהצחלה והלכה
פירסמתי עוד פרק אחרון ..
כי שמתי לב שביגלל לא קוראים אותו ..לפי התגובות
אז כאן אני יפסיק אני ימשיך אולי אם יהיה תגובות
כי אני לא רוצה סתם לפרסם ואף אחד לא קורא אותו ביכלל ..
מה זה השטויות האלה..??
עאלק לא לפרסם...
תקשיבי מתוקה לפעמים זה לוקח זמן עד שמגיבים..
אז לא ישר לנקוט בצעדים משמעותיים כמו לפסיק את הסיפור..
יש לך סיפור ממש יפה ואני מחכה להמשך..!
בבקשה.. 😊
יפהה [:
תמשיכיי [:
חג שמח ! ![:
לאחר איזה חצי שעה שאני יושבת בחדר של יריב מסתכלת בעיתונים
"יפה שלי ?!" אמר לי יריב ..הרמתי את ראשי וראיתי אותו מסתכל עלי וחייכתי
"מאמי שלי ..אנחנו צריכים לדבר" אמרתי
"מה קרה חיימשלי ?!דברי " אמרר לי יריב
אתה ..אתה צריך לעבור ניתוח " אמרתי
"מההה ?" שאל אותי יריב מבוהל
"תן לי לסיים מאמי .. זה ניתוח בחו"ל שאם אתה עובר אותו הסרטן יעבור מבין!?" אמרתי בחיוך
"באאמת ?כל הסיוט הזה יגמר ?!" אמר יריב
"כן נשמה שלי כן ..הכל יעבור לך והכל יהיה בסדר" אמרתי
כמממה שטעייתי שאמרתי שהכל יהיה בססדר :/
"ומתי הניתוח ?!" שאל אותי יריב
"בעוד יומיים מאמי בעוד יומיים " אמרתי
"באאמת ?" שאל יריב מופתע
"כן נסיך שלי כן ..עוד יומיים כל הסיוט הזה נייגמר "אמרתי באושר רב אם חיווך עננננק שדפוק לי לפרצווף
"יאאא את לא מבינה איך אני מאוושר יפה שלי " אמר וחיבק אותי חזק חזק
"גמאני מאושרת מאמי גמאני אני הכי מאושרת בעולם " אמרתי
"אבל רגע מאמי ..ניתוחים בחו"ל עולים המון כסף ..מאיפה יהיה לאמא שלי כ"כ הרבה לשלם
למרות שאני יודע שלא חסר לנו ביכלל כסף אבל הכל זאת .."אמר יריב
"אל תדאג לזה מאמי " אמרתי
"מה לא לדאוג מה זה נורא יקר..וגם כרטיסים לחול ולשלם לבית מלון זה נורא יקר " אמר לי יריב
"נשמה שלי אני שמה 8 אלף שקל מהכסף של העבודה שעבדתי
אמא שלי שמה חצי אמא שלך שמה חצי וסבתא וסבא שלך שמים חצי
וכרטיסי טיסה ישלנו בחצי מחיר כי דוד שלי הוא אחרי שם אני יודעת אז עובדים מקבלים הנחה " אמרתתי
"מה פתאום השתגעעת ?!כל הכסף לחסכת כדי לנסוע לאילת בחופש אם כל החברות תבזבזי אותו על הניתוח שלי ?!" אמר לי יריב
"תפסייק לדבר שטויות ..אם יקרא לך משו אני לא יודעת מה אני יעשה לעצמי אילת לא מעניינת אותי אתה מבין ?אתה אתה מעניין אותי ולא איכפת לי כמה תתנגד זה לא יעזור לך" אמרתי
"אבל .." בא להגיד משו ונישקתי אותו ולא נתתי לו לדבר ביכלל ..
"אל תדבר על זה יותר יאאלה זה כבר סגור " אמררתי וחייכתי
"אני אוהב אותך כ"כ יפה שלי את לא יודעת כמה " אמר לי יריב
"גמאני אותך נשמה שלי ..אוהבת כ"כ הררבה" אממרתי
"בואי אלי .." אמר לי יריב
התקרבתי אליו ואמרתי .."תעשה לי מקום ששמן " אמרתי והוא צחק
"יפה שלי אני כ"כ אוהב אותך " אמר יריב ונישק אותי
"גמאניי אותך נסייך מושלם שלי אווהבת כ"כ כ"כ " אממרתי
"יאאלה חיימשלי בואי נישן " אמר לי יריב ..כי היה מאוחר
"טוב מאמי לילה טוב " אמרתי ובאתי לקום מהמיטה שלו
"מה את עושה משוגעת !?" אמר לי יריב
"הולכת לישון הקרוסה מאמי " אמרתי
"לא ..היום את יושנת איתי " אמר יריב וחייך ..
"לא מה פתאום את תפול או משו ויקרא לך משו באשמתי אני ימוות " אמרתי
"אל תדאגי יפה שלי שימי ראש אם החזה שלי ותחבקי אותי ונישן ככה כל הלילה " אמר יריב
"חח אני מתה עלייך נסיך שלי ..אבל אתה בטוח שאתה רוצה ?" שאאלתי
"ברור יפה שלי ברור ..בואי " אמר לי יריב ושם תראש שלי על החזה שלו ושיחק לי בשער ונישק אותי נשיקות קטנות בצאוור
"יאא מאמי איך התגעגעתי לזה שאנחנו ישנים ביחד " אמרתי
"גמאני יפה שלי ..את לא יודעת כמה " אמר יריב וחייך
"יאאלה מאמי מחר יום ארוך ..מחר בצהריים טסיים לחו"ל צריך כוחות " אמרתי ונתתי לו נשיקה קטנה בשפתיים
"כן חיימשלי צודקת ..לילה טוב " אמר והלככנו לישון
למחרת אני ויריב קמנו בשעה 9 וחצי בבוקר כשקמנו ראינו שאנחנו עדיין באותה תנוחה שישנו בלילה
"רואה יפה שלי ..אמרתי לך שלא יקרא כלום" אמר יריב אם חיוך
"חח כן חיימשלי ..אתה צודק " אמרתי ונישקתי אותו
"אני אוהב אותך " אמר
"גמאני אותך מאמי שלי " אמרתי ליריב
"יפה שלי לכי תתקשרי לאמא שלי תשאלי אותה לאיזה שעה הטיסה ובנתייים אני יבקש שישחררו לי תברנולה ונילך לקפיטריה נאכל משו ..
ונתחיל לארגן פה תדברים ונחכה לאמא שלי עד שהיא תחזור עד שנסיים פה יהיה כבר 1 בצהריים " אמר לי יריב
"נכון צודק ..אני ילך להתקשר ויגיד לאחות לבוא להוציא לך תברנולה " אמרתי
"טוב יפה שלי לכי ..אני מחכה לך " אמר יריב
"טוב יפה שלי ..בי בנתיים " אמרתי ונתתי לו נשיקה ..
הלכתי לקבלה ואמרתי לאחות ..היא אמרה שהיא מיד הולכת
ואני יצאתי בחוץ לדבר אם יעל אמא של יריב
השלמתי המוןןןןןןןןןןן פרקים
וואי כל כך אהבתי זה כזה מרגש ויפה
את רושמת פשוט מעלך מאמי
ואל תפסיקי לפרסם מאמי
בהמשך יקראו עוד...
אולי עם לא מגיבים קצת אז תחכי יום יומיים...
נשבעת לך הסיפור שלך מדהים
יאיאיאיא פרק מושלם..
יאללה שהניתוח יצליח..
אמן אמן אמן.. =]
המשך.. 😊
ואוווווווווווווווו
סיפור כ"כ עצובבבב
את כותבת יפההההההה
המשךךךךךךך
"הלו יעל ?!" אמרתי
"כן סתיו ..מה קרה קרה משו ליריב ?!"..אמרה בלחץ
"לא ,לא אל תדאגי התקשרתי לישאול לאיזה שעה הטיסה שלנו ואם כבר לבקש מהרופא את כל המסמכים כדי שילך יותר מהר " אמרתי
"אה הבנתי חמודה..נלחצתי לרגע "אמרה
"חח אל תדאגי הכי בסדר" אמרתי
"אז ככה..הטיסה שלנו היא ל3 בצהריים מאמי
לכי לרופא זה שדיברנו איתו אתמול ..זוכרת אותו ?!" שאלה
"כן..אני יודעת מי זה " אמרתי
"יופי מאמי ..לכי אליו ותגידי לו שיכיך לך מכתב שיחרור ליריב ואת כל המסמכים לניתוח ותתיק רפואי של יריב
ותחתמי את על כל המסמכים בשמי ..אם הוא לא ירצה תתקשרי אלי ואני ידבר איתו ויגיד לו שאין לי זמן לבוא אליו " אמרה לי יעל
"אוקי יעל אני עכשיו ילך אליו ..ואל תדאגי לא נתריד אותך תסיימי את כל הסידורים שיש לך לעשות ונדבר" אמרתי
אוקי חמודה ..תודה " אמרה
אמרתי לך שתפסיקי להודות לי ..ודרך אגב עשו לך הנחה על הכרטיסים כן ?!" אמרתי
"כן כן מאמי דוד שלך כבר ידע מיזה ..הוא אמר שאמא שלך כבר אמרה לו ושאם אני יבוא שיעשה לי הנחה " אמרה
"אה יופי מאמי ..כמה כרטיסים הזמנת ?!"שאללתי
"הזמנתי לי ולך ולאוראל וליריב " אמרה
"אה אוקי ..תזמיני עוד אחד "אמרתי
"למה עוד אחד ?!" שאללה
"לאח שלי..הוא גם רוצה לבוא " אמרתי
"יאא איזה לא נעים איזה משפחה חמודה ישלך באמת אני אסירת תודה לכם מכל הלב ..
אתם עוזרים לי בתשלומים סידרתם לי הנחה בכרטיסים אח שלך בא וזה באמת תודה " אמרה יעל
"חח בבקשה ממך יעל אל תודי לא לי ולא למשפחה שלי אנחנו עושים את זה מכל הלב באמת ..אני וכל המשפחה שלי נורא אוהבים את יריב " אמרתי
"אבל אני לא יכולה לא להודות לכם ..אתם עושים בישביליינו כ"כ הרבה באמת
אפילו המשפחה של בעלי לא נותת ככה ..הם בקושי מתקשרים הם בקושי שואלים מאז שאבא של יריב נפטר הם לא בקשר ביכלל פעם בחצי שנה שנה מתעניינים וגם אז עושים טובה
ואחים ואחיות ?! ישלי אחות אחת וזהו ..אתם המשפחה שבקושי יש לי " אמרה יעל
"חח אין את אישה מדהימה באמת ..תמיד תמייד אני יהיה איתך " אמרתי
"תודה לך מאמי ..יאאלה לכי תעזרי ליריב לסדר תדברים תקחו מונית לבית תארזו הכל ב3 תיהיו מוכנים בחוץ אני יבוא לאסוף אותככם וניסע לשדה תעופה " אמרה
"אוקי יעל..בי בנתיים " אמרתי
"בי מאמי ..ושוב תודה " אמרה..וניתקה
חזרתי ליריב ויראיתי אותו כבר מוכן וסידר את כל הדברים שהיו לו שם בבית חולים יושב וקורא עיתון
באתי לו מאחורה בשקט בשקט ועצמתי לו תעניינים ..
"מיזה ?!" שאל יריב
"תנחש " אמרתי בקול תינוקי כזה
"חח יפה שלי ..בואי בואי אלי .." אמר והוריד תידיים שלי מהעיינים שלו והושיב אותי על הברכיים שלו
"יפה שלי ..אני הולכת לרופא לקחת מיכתבי שיחרור תתיק רפואי שלך והכל ואני חוזרת אתה פה בנתיים !?" שאלתי
"כן מאמי לכי אני יחכה לך פה עד שתחזרי " אמר בקול שגרם לי לצחוק
"חחחחח אין אני מאווווהבת בך " אמרתי
"גמאני בך ימהמממממת .." אמר לי
"יאאלה מאמי שלי אני ילך לפני שהרופא יברח לי ונפספס ת'טיסה שלנו " אמרתי
"טוב יפה שלי ..ובאיזה שעה ישלנו טיסה ?!"שאל
"ב3 וחצי מאמי שלי ..יאאלה אני ילך זריז ישלנו עוד לנסוע הביית ולארגן מזוודות ולנסוע לשדה תעופה " אמרתי נתתי לו נשיקה והלכתי
הלכתי לכיוון החדר של הרופא ושעמדתי ממול לדלת תקתקתי
"כןן " אמר הרופא
נכנסתי והתיישבתי בכיסא ..
"מה את מצריכה ?" שאל הרופא
"אני צריכה פתק שיחרוור את המסמכים של הניתוח ותתיק רפואי של יריב" אמרתי
"אבל צריך לחתום על מסמכים ועל המסמכים אמא שלו צריכה לחתום " אמר הרופא
"כן אני יודעת..היא ביקשה ממני לעשות את זה כי היא לא יכולה היא בסידורים של הטיסה ישלנו טיסה ב3 וחצי בצהריים " אמרתי
"אהה אוקי חמודה..תחכי לי כאן אני מיד חוזר "אמר הרופא
"אוקי " אמרתי..הוא הלך ולאחר כמה דק'חזר אם תקייה עבה כזאת שיש בא המון מכתבים
"אינה מאמי ..תחתמי לי ב5 המכתבים האלה "אמר לי הרופא
"אוקי ..אפשר לקרא על מה אני חותמת לפני !?" שאללתי
"כן ברור תקראי ותחתמי לי רק תזדזרזי הזמן עובר מהר ואני גם צריך ללכת " אמר
"אוקי ..שניה "אמרתי ..קראתי תמסמכים בזריזות ושסיימתי חתמתי עלייהם.."אינה קח "נתתי לו אותם חתומים
"אוקי תודה..עכשיו זה התיק רפואי של יריב שאתם מגיעים לשם תתני את זה לרופא המנתח הוא ידע מה צריך לעשות והכל וייגיד לכם באיזה שעה התבצע הניתוח כמה זמן ימשך הניתוח
יסביר לכם הכל אוקי ?!" שאל הרופא
"כן ,כן תודה לך " אמרתי
"בבקשה "אמר
קמתי ווהלכתי לחדדר של יריב שנכנסתי ראיתי ...
