סיפור אמיתי בהתחלה קצת משעמם.

איזה יפה הסיפוררר

תמשיכי תמשיכי
יש לך התחלה יפההה

אוהבת.לילו'ש 😍 😛 😛 😛 😊 😊

התחלה יפה מאמי מחכה להמשך..

פרק 1שוב אתה?

**מאז פעם האחרונה שהיא ראתה אותו עברה שנה.**

לנה: מחייגת אליה
היא: הלו?
לנה: יאללה משעמם לי ואין לי אפאחד בבית בואי אליי..
היא: אוקי, כבר באה ביי
לנה: ביי

סדר: לנה עוד חברה מאותה השכונה, כולן בעצם חברות ילדות!

אחרי כמה דקות היא יצאה מהבית ובאה ללנה, הן ישבו בחדר ושמו את המוזיקה על כל הווליום.
התחילו לשיר ביחד עם השירים שהתנגנו לרקוד ולהשתגע.
אחרי שהתעייפו התיישבו והתחילו להתלונן על מיליון ואחת סיבות.
"או או" הרעש של האייסי קטע אותן.
היא: התקרבה אל המסך וראתה הודעה ממישהו שרשם:
"היי, מה העיניינים מתוקה?"
היא: חחחח מי זה?!
לנה: הקרבה אל המסך והתחילה לצחוק..."זה הבנדוד של כריס, האידיוט הזה מציק לי כבר חודשיים"
היא: מה? הבנדוד שלה? חחחח מה הוא רוצה?
לנה: סתם משגע אותי...כל יום שולח הודעות.
היא: ולמה את לא עונה?
לנה: אין לי כוח חח
היא: חח טוב משעמם בואי נסתלבט עליו.
היא שולחת הודעה: הכל טוב מה איתך חמוד?
הוא: גם נשמה
היא: אתה יודע מי זאת?
הוא: לנה?:/
היא: לא
הוא: אז מי זאת?
היא: תנחש..
הוא: נו באמת מאיפה אני צריך לדעת מי זאת?
היא: מגלה לו את זהותה..XD
הוא: הווווווו מה קורה איתך?
היא:הכל טוב
לאחר כמה דקות של שיחה...
הוא: השתנת אני רואה
היא: מה זאת אומרת?
הוא: היית ביישנית קודם
היא: כן אנשים משתנים אתה יודע
הוא: כן...
היא: טוב אני צריכה ללכת הביתה תוסיף אותי למסן אם בא לך.
הוא: סבבה
מאז התחיל לרשום לה הודעות לעיתים קרובות...
בהתחלה היא הם דיברו קצת...אבל הוא לא מצא חן בעיניה...
היא נגעלה מהאופן שבו הוא רשם.
את הכינויים שנתן לה בשיחות.
היא הראתה חוסר התעניינות במה שהוא כותב.
אחת השיחות שלהם:
היא: מה עושה?
הוא: אני בפנימיה
היא: כיףף לך הלוואי עליי לגור רחוק מההורים
הוא: זה לא ממש כיף
היא: למה לא?
הוא:רחוק מהבית, רחוק מהחברים
היא: אין לך חברים בבצפר?
הוא: אי אפשר להשוות בין החברים בבצפר לבין החברים שגדלת איתם
היא: :/ יכול להיות.
הוא: אז מה יש לך חבר?
היא: מה איכפת לך?
הוא: סתם לדעת
היא: לא
הוא: טוב
היא : טוב הלכתי לישון ביי
הוא: ביי מתוקה לילה טוב

אחרי תקופה מסויימת שהיא ישבה במחשב והתכתבה הוא שוב שלח לה הודעה..
הוא: אני אוהב אותך
היא לא הגיבה
חשבה *בלאט מה הוא רוצה:///*
הוא: את פה?
היא: כן
הוא: את בשוק?
היא: מה אתה רוצה.?
הוא: לא משנה, תרגעי סתם צחקתי.
היא: טוב **איזו הקלה**
פה הסתיימה השיחה..!

אחרי תקופה של כמה שבועות שוב דיברו..
הוא: היי מתוקה מה נישמע?
היא: בסדר מה איתך?
הוא: מצויין
היא: יופי
הוא: תקשיבי אני בא לבקר עוד מעט
היא: למה אתה אומר לי את זה?
הוא: חשבתי שזה יעניין אותך
היא: אם אתה אומר
הוא: את לא שמחה?
היא: אני צריכה לשמוח?
הוא: את לא רוצה שאני אבוא?
היא: מה? למה שתיהיה לי בעיה עם זה? אתה בא לבקר את המשפחה שלך:/
הוא: טוב אבל את רוצה שאני אבוא?
היא: לא איכפת לי:/
הוא: טוב

הגיעה יום חמישי
כריס מחייגת
היא: הלו?
כריס: תקשיבי הבנדוד שלי בא עם יורה זה שסיפרתי לך שהכרתי בחיפה והתחלנו לדבר וזה והוא מוצא חן בעיניי את באה איתי לפגוש אותם פליז פליז...
היא: טוב
כריס: אוקי אז בשש תתיהיה למטה
היא אין בעיה...

הן יצאו והגיעו לתחנה המרכזית שבא הם חיכו לבנדוד של כריס וליורה.
אחרי איחור של חצי שעה
היא: נו מה הם מאחרים?
כריס: לאדעת כשיצאתי הוא אמר שהם כבר קרובים
היא: תקשרי אליו...

כריס מחייגת:
כריס: איפה אתם?
הוא: עוד חצי שעה מגיעים
כריס: מה חצי שעה?!?
הוא: יאללה ביי ומנתק

היא: מה חצי שעה? מה אנחנו מחכות פה כמו מפגרות יאללה בואי הביתה
כריס: אם את רוצה לכי אני צריכה לחכות לבנדוד שלי
היא: אוף, טוב אני אחכה איתך:/

אחרי חצי שעה הם יצאו מהאטובוס סוף סוף שניהם לבושים במדים....

ואו נשמע מענייין מחכה להמשך כבר

חח תודה:] הכתיבה שלי קצת משעממת אבל זאת הדרך היחידה שאני יכולה לתאר את מה שקרה וההמשך מעניין....😊

היא ממש לא משעממת ומה זה אמיתי?
מגניף

ואוו,
מדהיים!
מחכה להמשך(:

פרק 2- ביקור ראשון
אמ..אני משנה את ההיא ל-אני...כלומר מספרת את זה מהמבט שלי

אחרי חצי שעה הם יצאו מהאטובוס סוף סוף שניהם לבושים במדים....

כששוב ראיתי אותו אחרי כ"כ הרבה זמן...הרגשתי שכל הרגשות שלי והמבוכה חוזרים אליי.
הפחד, והחשש ממנו התגבר כשהווא וחבר שלו התקרבו אלינו.
הם התקרבו והביאו לנו נשיקה. עשינו הכרות עם יורה והמשכנו ללכת.
אני וכריס הלכנו מקדימה דיברנו על העניינים שלנו.
הוא ויורה הלכו מאחורינו דיברנו על העיניניים שלהם.
הרגשתי כ"כ לא בנוח, לא הבנתי אפילו למה. פשוט לא היה לי נוח מהמצב והנוכחות שלו:/
המשכנו ללכת...הם התקרבו אלינו קצת יותר והתחלנו לדבר...
הוא: אז מה כריס כ"כ חיכית ליורה למה את לא מדברת איתו?
כריס: כי אתם הולכים לבד...
הוא: אז תבואי ותדברי איתו
כריס: לא רוצה עזוב אותי *הרגישה לא בנוח*
הוא: טוב לאן הולכים?
כריס: לאדעת, אתה החלטת שאתה בא תגיד לאן אתה רוצה ללכת?
הוא: מי גר פה? אני או אתן? קיצר לא משנה קחו אותי אלייך..אני צריך לשים ת'דברים
כריס: טוב
לקחנו אוטובוס והתחלנו לנסוע לכיוון הבית
הוא: אז מה נישמע איתך ***?
אני: הכל בסדר **מסמיקה**
הוא: אז מה חדש?
אני: אמ...כלום
הוא: איזה מוזיקה את שומעת?
אני: אמ...הכל
הוא: רוצה לשמוע שיר יפה?
אני: כן
הוא: מוציא ת'אמ פי מפעיל אותו ונותן לי ת'אוזניות
אני: לא שומעים כלום
הוא: בלאט הסוללה מתה
אני: טוב לא חשוב
אחרי כמה דקות יצאנו מהאוטובוס והתחלנו ללכת
הגענו לבית שלה אני ויורה חיכינו עד שהם ירדו
אני: אז מה, מאיפה אתה?
יורה: בת ים
אני: איפה אתה לומד?
יורה: צריפין
אני: אה סבבה
שתיקהה
חיכינו שירדו
הם ירדו וחשבנו מה לעשות
אחרי כמה דקות נזכרנו שנטשה (עוד אחת מחברות ילדות) אלונה, מאיר, ולד וקיריל (ידידים)
נמצאים באופקים (בצפר שנמצא לים הבית)
והתחלנו ללכת לשם.
כשהגענו לבצפר, אלונה ונטשה באו להגיד שלום..ואחרי זה חזרו למאיר ולד וקיריל.
כריס ויורה הלכו לדבר, כי בסופו של דבר הוא הגיע בשביל לפתח קשר עם כריס כפי שהם דיברו באייסי.
אני נשארתי לשבת איתו. הוא שוב שאל מה נישמע ומה קורה אבל בגלל שהתביישתי לא זרמתי עם השיחה
ומצאנו את עצמינו יושבים ושותקים.
כשכריס ויורה חזרו החלטנו ללכת לכיוון הבית, ישבנו קצת ליד הבית והוא התחיל לזרוק לי הערות.
"אז מה היום אני ישן אצלך?", "תכניסי אותי אלייך נכון?" וסימן לי דברים עם העיניים.
באותו רגע הרגתי מאוד לא בנוח...והדבר היחידי שרציתי זה להעילם, כי לזרום עם זה לא הצלחתי.
הייתי נורא לחוצה. כשיורה אמר שהוא נוסע הביתה נפרדנו ממנו והבנדוד של כריס עלה הביתה, אני וכריס נשארנו קצת למטה לדבר.
אני: נו מה עם יורה?
כריס:חמוד, איך הבנדוד שלי?
אני: לאדעת דפוק...אבל יש בו משהו ^^
כריס: חח אני יודעת
אני: תקשיבי צשאלי אותו אם יש לו משהו כלפי אבל שלא יראה שקוף
כריס: טוב
אני:טוב יאללה אני עולה הביתה
כריס: סבבה
יום למחרת התרשתי לכריס:
אני: כריס את באה היום לטניס נכון?
כריס: כן בטח למה לא?
אני: סבבה בשלוש למטה
כריס: טוב ביי

אחרי כמה דקות אני מקבלת הודעה אייסי ממנו:
הוא: היי
אני: היי, מה קורה?
הוא: רק קמתי
אני: וואלה חח, מה חדש.?
הוא: מה יכול להתחדש בלילה?
אני: לאדעת
הוא: ספרי משהו משעמם לי
אני: אין מה לספר, ספר אתה אם יש לך
הוא: אין לי גם, טוב הלכתי לאכול ת'עוגה שכריס הכינה...יאללה ביי מתוקה
אני: יאללה בתאבון בהביי
אחרי כמה דקות
הוא: תקשיבי את לא רוצה לדבר על משהו?
אני:לא למה? יש לנו על מה לדבר?
הוא: נו על מה שכריס שאלה אותי כשהיא חזרה הביתה אתמול
אני: מה היא אמרה לך?
הוא: את מה שביקשת ממנה לשאול אותי
אני: 😮 ת'אמת אין לי מה להגיד לך...:/
הוא: כן? טוב
הוא: בטוח?
אני: מה היא בדיוק אמרה לך?
הוא: שאלה אותי אם את מוצאת חן בעיני
אני: ככה היא שאלה את זה?
הוא: כן, לא כאילו היא שאלה אותי מה אני חושב עלייך.
אני: אה...
הוא: אז את לא רוצה להגיד שום דבר בנושא הזה?
אני: אין לי מה לומר, בקיצור שכחנו מזה
הוא:כן? את בטוחה?
אני: כן
הוא: אוקי
אני: למה יש לך מה להוסיף?
הוא: לא, שאלתי אם את רוצה שנישכח מזה?
אני: כה
הוא: בסדר
הוא: איי:/
אני: אה?
הוא: תקשיבי, חשבת שתוכלי לגלות הכל דרך כריס?
אני: לא בדיוק
הוא: ולמה את לא רוצה לדבר על זה? אחרי ששמעת הכל מכריס ממני הרי לא שמעת כלום.
אני: בקיצור בוא נגמור עם זה! אני אמרתי שיש בך משהו ולא יותר מזה וביקשתי ממנה לשאול אותך מה אתה חושב עליי..וזהו:/ אז דיי כבר התפדחתי מספיק:/
הוא: את רק רצית לדעת מה אני חושב עלייך? וזהו?!
אני: כן, למה?:/
הוא: זה פשוט לא הגיוני לשאול שאלות כאלה בשביל לדעת מה חושבים עלייך, תחשבי לבד:/
אני: אה? טוב לא משנה מה שהיה היה
הוא: טוב
אני: אז מתי אתה נוסע?
הוא: לאן?
אני: לחיפה...או לבת-ים
הוא: לבת ים
אני: מתי?
הוא: אני לא יודע אולי ב2 או אולי בערב...
אני: אה..
הוא: מה את חושבת?
אני: לאדעת איך שבא לך
הוא: נו ואיך את חושבת?
אני: לאדעת אם בא לך ללכת איתנו לטניס אז תשאר עד הערב ^^
הוא:אה הא את כאילו רומזת שאני לא אסע😛
הוא: בסדר בסדר...
אני: חח
הוא: ולמה את לא רוצה שאני אסע?
אני: לאדעת רוצה סע רוצה תשאר
הוא: טוב, אל תפחדי לא מתכוון לנסוע XD

בשלוש אני וכריס הלכנו לטניס...כריס אמרה שהבנדוד שלה יצא לפניה כמה דקות כדי לנסוע לבת-ים
ושהם מתכוונים להגיע מחר בערב...

יאפה=]
הממשך

מהממם מחכה להמשך.

מהמם ..
תמשיכי :]

ממדהים.
הממשךך? (:

😊 אני צריכה לסדר את האירועיפ בראש אחרי כ"כ הרבה זמן אני לא זוכרת מה ומתי ^^

פרק 3- המשך ביקור ראשון.
בשלוש אני וכריס הלכנו לטניס...כריס אמרה שהבנדוד שלה יצא לפניה כמה דקות כדי לנסוע לבת-ים
ושהם מתכוונים להגיע מחר בערב...

יום למחרת...כ"כ חיכיתי שכריס תתקשר אליי... כ"כ רציתי שתגיד לי כבר מה נסגר.
אבל היא לא התקשרה.
השעה הייתה שתיים.. לקחתי את הטלפון וחייגתי אליה.
כריס: הלו.
אני: כריס? מה נישמע?
כריס: בסדר מה איתך?
אני: מה עושה?
כריס: רק התעוררתי אני עדיין שוכבת ואת?
אני: סתם, רואה טלויזיה, תקשיבי מה נסגר איתם הם באים היום?
כריס: אני לא יודעת הם צריכים להתקשר. בטח עדיין ישנים.
אני: אה אוקי אז תקשרי אליי..יאללה ביי
כריס: טוב, ביי

בערך בחמש כריס מתקשרת אליי ומודיעה שהם באים בערך בשבע והם יבואו לשכונה.
אני מחייגת לילנה.
ילנה: הלו.
אני: מה נישמע?
ילנה: בסדר מה איתך?
אני: בסדר, תקשיבי הבנדוד של כריס ויורה באים היום בא לך לצאת איתנו?
ילנה: מה אני אעשה שם?
אני: סתם תיהיה איתנו את לא מתארת לעצמך איזה לא נוח אני מרגישה שם.
תראי איזה סתומה אני נראת לידו חח
ילנה: טוב אני אבוא.
אני: יואו תודדההה 
ילנה: יאללה דברי איתי ביי
אני: ביי

בשבע וחצי כריס מתקשרת ואומרת לרדת.
אני וילנה ניפגשנו והלכנו לקרוא לכריס. קראנו לה והלכנו לפגוש אותם
כריס ויורה פתרו את הבעיות שלהם, בקשר שלא כ"כ הלך להם. כי הוא היה אדיש אליה
וכאלה. אני וילנה התלוננו לבנדוד של כריס שיעשה משהו ויגיד לו משהו.
והוא אמר שהוא לא מתערב בעיניים שלו. בסופו של דרב כריס נעלבה על יורה והלכה הביתה
וכולנו בעקבותיה כל אחד עלה לבית שלו.

יום למחרת אני וכריס שוב הלכנו לפגוש אותם במרכז העיר...הסתובבנו איתם.
הם שתו בירה, הבנדוד של כריס עשה סטריפטיז באיזה עמוד וחיכינו לאוטובוס עד שהם יסעו בחזרה לבת-ים. ויום למחרת קבענו שנבוא אליהם לבת-ים ונלך לים. ^^

בבוקר אני מתקשרת לכריס:
כריס: הלו
אני: יאללה תתארגני ובואי
כריס: אוקי אני כבר כמעט מוכנה
אני: אוקי צאי עוד 15 דקות
כריס: אוקי.

יצאנו לקחנו אוטובוס ונסענו.
כשהגענו לבת-ים התקשרתי ליורה ושאלתי אותו איפה הוא.
הוא אמר שהוא עוד מעט בא.
לא הבנתי למה הוא אמר שהוא עוד מעט בא. ולא שהם עוד מעט באים.
הוא הגיע לבד...שאלנו איפה הבנדוד של כריס והוא אמר שהוא בידיוק לקח אוטובוס לראשון.
אני שאלתי למה?
הוא אמר: לא היה לו זיין ללכת לים.
אני: אה (התבאסתי כ"כ)
הלכנו לים נכנסו למים, צחקנו אין לי ממש כוח לפרט...
אבל התיידננו פתאם עם יורה.
היה לנו פתאם על מה לדבר והיו בדיחות משותפות.
כשחזרתנו הביתה. התחברתי לאייסי כדי לדבר עם הבנדוד של כריס.
שלחתי לו הודעה
אני: היי
הוא: היי מה נישמע?
אני: בסדר מה איתך?
הוא: בסדר
אני: למה לא באת לים בסוף?
הוא: מה יש לי לעשות שם?
אני: לאדעת , טוב לא משנה באסה שלא באת
הוא: אה הא

אני לא זוכרת ממש איך זה קרה אבל אחרי כמה ימים הוא נסע בחזרה לחיפה..

אחרי שהוא נסע לחיפה.. יורה נעלם. כריס לא שמעה ממנו ובטח שלא אני.
אחרי שהיא לא דיברה איתו חודש וחצי אמרה שמבחינתה הם ניפרדו.
באותה תקופה יצאה עם מישהו אחר.

אחרי חצי שנה...היא מתקשרת אליי ואומרת לי
אני: הלו
היא: ויקה? יואו תקשיבי...סבתא שלי התקשרה ואמרה לי שיורה בבית חולים בחיפה.
ושהוא לא רוצה שידעו על זה בכלל..
אני: מה קרה לו?
היא: אני באה אלייך, נתקשר אליו לא איכפת לי אני כ"כ דואגת..לפי מה ששמעתי הוא נפצע מקטיושה.
אני: טוב יאללה בואייי מהרר...