למה??????
למה הם נפרדו???????
נו..??
QUOTE (רוח_סערה @ 29/07/2007) למה??????
למה הם נפרדו???????
נו..??
מחר 😛
תחשבי כמה אהבתי את הסיפור והצורת כתיבה שלך אם ישבתי להשלים את כל העמ'
חח מאמי?
אני מחכה להמשך 😊
מאמי שלי,
דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף ה-מ-ש-ך..!!
למה הם נפרדו..?!! 😮
אוהבת המון..
מואהה
זאתי עם המחר שלה...
יש לנו עוד לחכות זה בסדר..
QUOTE (רוח_סערה @ 30/07/2007) זאתי עם המחר שלה...
יש לנו עוד לחכות זה בסדר..
😂
QUOTE (shelyso @ 29/07/2007) תחשבי כמה אהבתי את הסיפור והצורת כתיבה שלך אם ישבתי להשלים את כל העמ'
חח מאמי?
אני מחכה להמשך 😊
איזה חמודה.. בשבילך עכשיו המשך =]
QUOTE (Irreplacable @ 29/07/2007) מאמי שלי,
דחוף דחוף דחוף דחוף דחוף ה-מ-ש-ך..!!
למה הם נפרדו..?!! 😮
אוהבת המון..
מואהה
ליאורי אני אוהבת'תך..!!
עכשיו המשך =]
QUOTE (שירה15 @ 29/07/2007) המשששךךך .
עכשיו =]
QUOTE (רוח_סערה @ 29/07/2007) זאתי עם המחר שלה...
יש לנו עוד לחכות זה בסדר..
באמת? אז איך זה שעוד דקה יש המשך אה? אכלת אותהההה 😉
QUOTE (Kariniiii @ 30/07/2007) QUOTE (רוח_סערה @ 30/07/2007) זאתי עם המחר שלה...
יש לנו עוד לחכות זה בסדר..
😂
איי אל תאמיני לי
המשך עכשיו
עצמתי תעיניים וחשבתי חזק, מנסה לשבור את מחסום החלל השחור בשביל לנסות להיזכר, ואז..
אני-"רועי אני זוכרת משהו"
רועי-"מזה?!"
פתחתי תעיניים והסתכלתי עליו
אני-"אני זוכרת למה נפרדנו..."
פרק 40
רועי-"אז זוכרת?"
אני-"זה היה בגלל יערה נכון?"
רועי-"כן.."
אני-"היא לקחה לי אותו, היא סובבה אותו לגמרי, הוא הלך אחריה והשאיר אותי מאחור"
רועי-"הוא תמיד רצה אותה"
אני-"אני יודעת.. אבל שהוא היה איתי הוא אמר שהשכחתי לו אותה.. הוא היה כל כך אמיתי"
רועי-"עד את זוכרת את מה שניסתי לגרום לך לזכור?"
אני-"אנחנו דיברנו פה.. אני ובן"
רועי-"על?"
אני-"על ההתרחקות שלו.."
ואז הרצתי הכל בזיכרון
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני-"אז מה בן.. איך עם יערה?"
בן-"מעולה איך יכול להיות?"
אני-"לא יודעת.. גם אצלי מצויין.."
בן-"זה בטח כי אנחנו לא מדברים יותר.. 😛"
אני-"מעניין בגלל מי.."
בן-"נכון צודקת.. אני אשם ב100% וברצינות"
אני-"באמת?!"
בן-"כן.. כל הריחוק בנינו זה בגללי"
אני-"אתה רואה אחרי זה אתה מאשים אותי.."
בן-"שמעי כל מה שתגידי נכון ואני יודע שטעיתי פה אבל זה הולך להשתנות"
אני-"מתי?"
בן-"שנחזור לדבר כמו פעם.."
אני-"השאלה אם זה יקרה בכלל"
בן-"אמרתי שזה הולך להשתנות"
אני-"נקווה שזה ישתנה לפני שיהיה מאוחר מדי ואז אני זאת שיעלם ולא יחזור.."
בן-"למה את מתכוונת?"
אני-"שנמאס לי להילחם על הידידות הזאת בעצמי.. קשה לתפוס במשהו שהצד השני עזב.."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני-"אנחנו הבטחנו שנישאר ידידים אחרי הפרידה.. והוא התרחק"
רועי-"נכון.."
אני-"ודיברנו על זה כאן.. והוא הבטיח לשנות הכל.. הוא הבטיח לחזור!"
רועי-"עדי.. בן אף פעם לא חזר"
הסתכלתי על רועי
אני-"אבל.. הוא הבטיח.."
רועי-"מאותו יום המצב שלכם החמיר לאט לאט.. הוא התרחק, משהו קרה לו, הוא נהייה מגעיל אליך"
אני-"למה?"
רועי-"אף אחד לא יודע.. חלק אומרים שזאת יערה שהשפיעה עליו"
אני-"מה הוא עשה לי?"
רועי-"הם היו רבים והוא היה מתעצבן עליך, היה מאשים אותך בשטויות, חושב שאת אשמה במצבים שנגרמו"
אני-"הוא ניסה להרחיק אותי מהחיים שלו.."
רועי-"הוא לא רק ניסה.. הוא גם הצליח"
אני-"על מה אתה מדבר?"
רועי-"בן באיזשהו שלב פשוט העיף אותך מהחיים שלו.. בגלל סיבה שאפחד לא הבין.. גם לא את"
אני-"עשית לו דבר כל כך גרוע?"
רועי-"אפחד לא יודע.. אחרי כמה מה שעשית בשבילו הוא פשוט העיף אותך"
אני-"מה כבר עשיתי?"
רועי-"את ויערה הייתן חברות.. וגילית מהצד שלה דברים שלא היית אמורה לדעת.."
אני-"על מה אתה מדבר?"
רועי-"יערה בתור חברה שלך שיודעת שאת רוצה את בן לא הייתה צריכה לערב אותך בתוך הקשר שלהם.. כי זה היה טבעי שתרצי לספר לבן הכל ולעזור לו"
אני-"לעזור לו במה?"
רועי-"את היית בטוחה שמשהו מהצד של יערה מסריח.. בגלל כל מיני דברים שהיא סיפרה לך.. חשבת שהיא סתם מנצלת אותו"
אני-"והלכתי לספר לו את זה?!"
רועי-"הוא היה בטוח שאת משקרת.. שאת רוצה שהם יפרדו ורק בגלל זה סיפרת לו את זה"
אני-"ולא שיקרתי?"
רועי-"לא.. היו לך הוכחות שזה נכון את גם סיפרת לי הכל.. אבל הוא לא האמין.. הוא העדיף להאמין לה במקום לך"
אני-"איך לא.."
רועי-"טוב זה לא משנה כל כך.. הוא הזיק לעצמו בקטע הזה.. אבל אחרי שהוא העיף אותך מהחיים שלו.. את הדרדרת.."
אני-"כן את זה הבנתי.. דיי התאבדתי פה"
רועי-"את התחלת לשתות ולעשן להזיק לעצמך, התפרקת לנו בידיים לא ידענו איך להרים אותך"
אני-"והכל בגללו?"
רועי-"ובגללה.."
אני-"ואפחד לא ידע?"
רועי-"החברים הקרובים שמו לב לאט לאט.."
אני-"אני לא מאמינה.. הייתי ממש מפגרת כנראה.."
רועי-"מפגרת? עדי למרות הכל את היית נלחמת מאחורי הגב שלו כדי לנסות לעזור לו, כדי ששום דבר לא יקרה לו, עם הקצת אמצעים שהיו לך ניסית לעשות כל מה שיכולת"
אני-"זה.. אתה עובד עליי.."
רועי-"הלוואי.. אבל ככה זה היה.. אחרי כמה זמן כבר הרגשת שאת לא יכולה יותר והתאבדת.."
הסתכלתי על רועי עם עיניים מלאות דמעות..
אני-"אז למה הוא חזר רועי?"
רועי-"אני לא יודע.."
אני-"הוא העיף אותי מהחיים שלו.. אז מה פתאום הוא אוהב אותי עכשיו?!"
רועי-"עדי.. יכול להיות שזה גרם לו להבין דברים"
אני-"אה.. זה שכמעט מתתי גרם לו להבין דברים.. חבל שלא מתתי באמת"
רועי התקרב אליי וחיבק אותי..
רועי-"עדי.. זה כבר לא משנה.. עכשיו הוא כבר לא זוכר.. ואולי זה לטובה"
אני-"אולי.. אני לא רוצה לראות אותו רועי.."
רועי-"את עוד אוהבת אותו עדי.. אני מרגיש את זה.. אבל יעבור לך.. אני מבטיח"
אני-"רועי אתה הידיד הכי מושלם שיכול להיות.."
הבאתי לו חיבוק ענקי.. ואז ראינו אנשים מתקרבים מרחוק
אני-"מי אלה?"
שהם התקרבו ראינו את חן ליטל ויוני
חן-"אז כאן אתם מסתתרים?"
ליטל-"כן עדי אמא שלך מחפשת אותך כמו מטורפת"
אני-"הייתי חייבת לצאת קצת.."
יוני-"הכל בסדר? בכית?"
אני-"אני בסדר יוני.. עכשיו הכל בסדר.."
יוני-"עכשיו?"
אני-"עכשיו שאני זוכרת כמעט הכל.."
חן-"תשבעי את זוכרת?! הכל הכל?!"
אני-"חח הכל הכל.. אני אוהבת'תכם.."
ליטל-"איככ אנחנו לא.. סתםםםם 😛"
רועי-"טוב טוב אחרי כל הגילויי אהבה האלה.. הלימודים עוד מעט מסתיימים אולי כדאי שנדבר איתה על אילת?"
אני-"שוב אילת?!"
רועי-"חחח רק החבר'ה.. בלי הורים.. ובלי בן"
חן-"ובלי דקירות.. חחח.."
רועי-"חח כן.. רוצה לבוא?"
אני-"רק אנחנו?"
יוני-"רק אנחנו.."
אני-"אוקי אני ידבר עם אמא.. =]"
ליטל-"כן כדאי שתחזרי היא דואגת לך.."
קמנו מהפרח והלכתי לכיון הבית.. נכנסתי הבייתה ואמא שלי ישר רצה אליי וחיבקה אותי
אמא-"לאן נעלמת?!"
אני-"יצאתי החוצה רועי רצה לדבר איתי"
אמא-"פעם הבאה תודיעי.. דאגתי.."
אני-"זה בסדר אמא.. אני בסדר.."
אמא-"עדידוש שלי.. יש משהו שאני צריכה להביא לך.."
אני-"לי?"
אמא-"עד עכשיו חשבתי שזה יהיה רעיון טוב להסתיר.. אבל את כבר יודעת חצי מהאמת אולי זה יעזור לך להשלים תפאזל"
אני-"אמא אני כבר יודעת הכל.. רועי הזכיר לי הכל"
אמא-"יותר טוב.. זה יבהיר לך המון דברים"
היא הוציאה מהמגירה מכתב.. היה כתוב עליו "לאחת שלי.."
אני-"ממי זה אמא?"
אמא-"תעלי לחדר.. אני חושבת שכדאי שתקראי אותו לבד.."
הסתכלתי עליה ועליתי לחדר.. ישבתי על המיטה מחזיקה את המכתב.. מהססת אם לפתוח או לא
בסוף פתחתי.. והתחלתי לקרוא..
"אין לי איך להסביר את זה במילים אחרות.. אז אני פשוט יגיד לך שאני מצטער, את אפילו לא מבינה כמה........."
יאיאיאיאיאייא מכתב מבןןןןןןןןןןןןןןןןן
יאאאאאאאאאאאאאאא כפרעליווווווווווווו
המשךךךךךךךךךךךך:]]]]]]]]]]]]
יאוו המשךךךך
מהר מהר!
עדי?!
הסיפור שלך אחד היפים שקראתי בחיים!
בהתחלה קראתי הכל בפעם אחת, ועכשיו אני צריכה לחכות?!
השארת אותנו במתחחח
אני מתה לדעת מה הוא כתב!
אני מכורה לסיפור הזה!
ושתדעי שאת כישרון =]