מאמי שלי..
מתי את ממשיכה כבר..? 😢
אין לי סבלנות..!! חח
אוהבת אותך הכי שבעולם..
מואההה
השלמתי את הפרקים 😁
והם מדהימים אחד אחד 😊
מחכה להמשך הבא 😛 😊
מדהימות שלי הנה המשך! =]
חזרתי לשבת עם ההורים אחרי הארוחת ערב עליתי לחדר סידרתי קצת את השיער אחרי שהוא התבלגן
סידרתי תאיפור טיפה וירדתי למטה לבריכה
כל כך שקט שם בלילה, אין אפחד ואז שמעתי מישהו הולך מאחורי.. תיארתי לעצמי שזה נתי
"אממ.. אני יכול לשבת?"
זיהיתי תקול הזה.. הסתובבתי וראיתי את..
פרק 26
הוא עמד מולי, יפה מתמיד, עם מבט כל כך מצטער בעיניים, הרגשתי שאני כבר לא יכולה לגרש אותו
אני-"שב.."
הוא התיישב לאט לאט, עדיין חושש, הייתה לו סיבה טובה
אני-"נתי שלח אותך?"
בן-"אני ביקשתי ממנו להגיד לך לחכות כאן"
אני-"מה אתה רוצה?"
בן-"עדי אני.."
אני-"תנסה לספר לי משהו שאני לא יודעת"
בן-"אני מצטער"
הסתובבתי אליו עם מבט כועס ודמעות בעיניים
אני-"אם אתה מצטער למה עשית את זה?! אם כל כך פגעת בי אז וכל כך רצית אותי מחוץ לחיים שלך למה כל כך היה חשוב לך להחזיר אותי אליהם ועוד בשקר!"
בן-"זה לא ככה.."
אני-"מזאת אומרת זה לא ככה? אתה רוצה להגיד לי שכל מה שסיפרו לי היה שקר?"
בן-"עדי זה לא.."
אני-"מה לא בן? אתה לא פגעת בי? אתה לא הרסת אותי? אתה לא שברת אותי?"
בן-"אני כן.."
אני-"אתה לא העפת אותי מהחיים שלך?"
בן-"העפתי.."
אני-"לא שיקרתי לי אז?! לא ניצלת אותי?!"
בן-"זה לא ככה.."
אני-"אז איך זה כן?!"
בן-"זה כל כך מסובך.."
אני-"לך זה מסובך אה? כי אתה זה שאיבד תזיכרון פה"
בן-"עדי זה לא מה שאת חושבת בסדר?"
אני-"אז תסביר לי דבר אחד.. אחרי כל מה שעשית לי.. איך אתה עוד יכולת להגיד לי שאתה אוהב אותי?"
בן-"אמרתי לך זה מסובך"
אני-"אתה העפת אותי מהחיים שלך רצית אותי רחוקה ממך ופתאום אחרי שאני מאבדת תזיכרון אתה מקרב אותי שוב?!"
בן-"קרו הרבה דברים שגרמו לי לחשוב על דברים שעשיתי"
אני-"כן בטח, כנראה שכל כך הצערת שלא מתתי שרצית לפגוע בי שוב כדי שאני יתאבד עוד פעם והפעם יצליח"
בן-"עדי אולי תפסיקי זה ממש לא ככה"
אני-"ולמה שאני יאמין לך?"
בן-"כי אני אוהב אותך עדי באמת"
אני-"שוב התחלת עם השקרים בשביל זה באת לכאן?"
קמתי משם והלכתי עד שהוא תפס לי תיד ועצר אותי
בן-"עדי חכי"
אני-"אני רוצה פעם אחת לשמוע את האמת בן.. אבל לשמוע אותה ממך"
בן-"בואי איתי.."
אני-"לא עד שלא תגיד לי לאן.."
בן-"להתחיל לספר לך את האמת.. ואת כל האמת הפעם.."
יצאנו מהמלון והלכנו לכיוון הטיילת
אני-"תגיד את האמת בן.. ידעת שאני יהיה כאן?"
בן-"ממש לא.. שהבנתי שאת נוסעת רחוק ושאת כל כך נפגעת גם אני הבנתי שאני מאבד אותך שוב"
אני-"אולי תפסיק כבר.. אתה עדיין יצאת ממש זבל"
בן-"בסדר.. אבל באותו רגע הייתי ממש בדיכאון"
אני-"חחח בן בדיכאון? לא שומעים על זה הרבה"
בן-"אל תזלזלי גם לנו יש רגשות"
אני-"עליך לא בא לי לדבר בקטע הזה"
בן-"בסדר לא עד שתדעי תאמת אני יודע, בקיצור התקשרתי לנתי סיפרתי לו הכל"
אני-"באותו רגע?"
בן-"מפתאום הוא ידע תמיד כל דבר שקרה סיפרתי לו אבל אמרתי לו שאני לא יכול להישאר כאן יותר"
אני-"והוא אירגן את כל החבר'ה לאילת?"
בן-"הלוואי את כל החבר'ה.. זאת קבוצה קטנה יחסית אבל כן הוא אירגן את כולם ונסענו לאילת"
אני-"והפעם הראשונה שהבנת שאני כאן זה באמת באותו יום על החוף?"
בן-"כן.. באותו יום שנתי הביא אותך אני הייתי בהלם"
אני-"אני לא מאמינה רציתי להתרחק ממך ואתה פה"
בן-"אולי זה מאלוהים?"
אני-"אולי תפסיק כבר בן סיכמנו משהו"
בן-"אני יודע.."
אני-"אני לא מבינה למה אני בכלל מדברת איתך"
בן-"כדי לדעת את כל האמת לא?"
אני-"רגע.. אני רוצה לדעת עוד משהו"
בן-"דברי.."
אני-"אתה ויערה.. נפרדתם?"
בן-"כן.."
אני-"אבל אתה אוהב.."
בן-"אני כבר לא אוהב אותה.. ואני גם לא רוצה לפגוע בה, זה נגמר"
אני-"ואתה בסדר עם זה?"
בן-"כן.. וגם היא תהייה אני בטוח"
אני-"טוב איפה הסיפור מתחיל?"
בן-"בדיוק כאן.."
עמדנו מול דוכן כזה של ציורים שמישהי מציירת בטיילת ציורים ממש יפים
ואז הציירת הסתכלה עלינו
"איי אני זוכרת אותכם"
בן-"חח כן.. מה שלומך?"
"אצלי מצויין מה אצלכם? עדיין כאלה חמודים?"
בן-"אפשר להגיד.. אני מנסה לרענן לה את הזיכרון"
"לרענן תזיכרון?"
בן-"היא קיבלה מכה בראש ואיבדה אותו.."
"אויי מצטערת לשמוע"
בן-"כן אבל הוא יחזור.."
אני-"אולי דיי לדבר עליי למה אנחנו פה"
"אני חושבת שאני יודעת מה אתה רוצה בחור צעיר"
בן-"שמרת את זה?"
"בוודאי.."
היא חיפשה בתיק הציורים שלה והוציאו ציורים של שני ילדים מחובקים שמחייכים
בן ובת הם נראו כל כך מאושרים
אני-"אלה.. אנחנו?"
בן-"כן.. שנה שעברה בחופש ירדנו כולנו לאילת ובאנו לדוכן הזה.. החלטנו להשאיר פה תציור"
אני-"אנחנו נראים כל כך מאושרים ביחד"
בן-"כי זאת באמת הייתה תקופה מאושרת"
אני-"אז רגע אני ואתה היינו באמת.."
בן-"כן.. אממ ציירת? חחח"
"כן?"
בן-"אני יכול לקנות את הציור?"
אני-"לא.. אתה יכול פשוט לקחת אותו"
בן-"תודה, בואי עדי"
בן ואני התקדמנו חזרה למלון
אני-"למה השארנו שם תציור בפעם הקודמת?"
בן-"כי רצינו שכולם יהיו מאושרים כמונו"
אני-"חחח רעיון יפפה.."
בן-"זה היה הרעיון שלך.."
אני-"חחח דיי אני יסמיק.."
הגענו למלון והחלטנו שנעלה לחדר שלו שנוכל לדבר בשקט כי חברים שלו כרגיל הלכו לשתות בחוף
אני-"אז עכשיו הגיע שעת הסיפור?"
בן-"כן.."
אני-"אני ואתה היינו באמת ידידים לא שיקרת לי"
בן-"כן.. תאמת תמיד היה בינינו משהו מיוחד.."
אני-"ומתי הכל נהרס?"
בן-"חכי.. בואי נתחיל מההתחלה.........."
יאאאו איזה יפפפהה!!!
תמשיייייייכיייי!!
מהרררררר..
סוף סוף היא תדע את האמת ! :}
תמשיכיכיכי יפה שלי
פרקק מדהים!
מוואאה
איזה פרק יפה..!!
מאמי שלי, להמשיך...!! כמה שיותר מהר..!!! 😊
אוהבת אותך הכי שבעולם..
מואההה
מ=ד=ה=י=ם!!!
😊
אני חוולה על הסיפור הזה!!
הוא כל כך שונה ומיוחד
וזה ביחד עם הכתיבה המדהימה שלך הופך את זה לסיפור מושלם!!!
מחכה להמשך דחווווווווווווווווווופ 😉
אוהבת 3>
QUOTE (loisana11 @ 26/06/2007) מ=ד=ה=י=ם!!!
😊
אני חוולה על הסיפור הזה!!
הוא כל כך שונה ומיוחד
וזה ביחד עם הכתיבה המדהימה שלך הופך את זה לסיפור מושלם!!!
מחכה להמשך דחווווווווווווווווווופ 😉
אוהבת 3>
רחלוש את פשוט מדהימהההה
אוהבת אותך =]
היום אני בקושי בבית.. מבטיחה לכן המשך שאני יחזור בערב =]
אוהבת את כולכן..!! =]
מ=ה=מ=ם..!!
תמיד אמרתי שאת מוכשרתת.....=]=]
אני אוהבת אותךךך.....;];]
מושלמות שלי אין עליכן!
עשיתי המשך טיפה ארוך.. מקווה שתאהבו =]
הגענו למלון והחלטנו שנעלה לחדר שלו שנוכל לדבר בשקט כי חברים שלו כרגיל הלכו לשתות בחוף
אני-"אז עכשיו הגיע שעת הסיפור?"
בן-"כן.."
אני-"אני ואתה היינו באמת ידידים לא שיקרת לי"
בן-"כן.. תאמת תמיד היה בינינו משהו מיוחד.."
אני-"ומתי הכל נהרס?"
בן-"חכי.. בואי נתחיל מההתחלה.........."
פרק 27
בן-"הכרנו במקרה, נפרדת מחבר שלך שלפני זה הייתם ידידים טובים"
אני-"מה הייתי חברה של ידיד טוב שלי?"
בן-"כן זה היה מסובך.. וממש נשברת מזה ואז הכרנו"
אני-"מי זה היה?"
בן-"יוני.."
אני-"אני ויוני?!"
בן-"חח.. כן וממש לא דיברתם וזה שבר אותך כי אמרתי לך הייתם ידידים ממש טובים ואיכשהו הכרנו והתחלת להיפתח אליי"
אני-"בלי להכיר אותך?"
בן-"כן.. בחיים לא קרה לי.. ואז גם אני נפתחתי אליך"
אני-"ואז התחלנו לדבר?"
בן-"בדיוק.. נהיינו ידידים ממש טובים היינו בביצפר ביחד כל הזמן אנשים חשבו שאנחנו חברים"
אני-"חח באמת? זה נשמע לי ממש כיף אז מה קרה?"
בן-"חכי.. זה לא הכל באיזשהו שלב סיפרת לי שאת דלוקה עליי"
אני-"וואי פדיחות.."
בן-"חח דווקא לא פשוט אני הייתי תקוע על מישהי וממש אהבתי אותה אז.."
אני-"אז לא רצית?"
בן-"לא.. ואז נהייה לך חבר"
אני-"חחח עוד אחד? מאיפה?"
בן-"אין לי מושג והוא גם לא היה מהעיר בכלל הוא היה מעיר אחרת אין לי מושג איך הכרתם.."
אני-"ומה קרה איתנו?"
בן-"לאט לאט התרחקנו.. כבר לא היינו כמו פעם"
אני-"ולא התקרבנו חזרה לא כלום?"
בן-"לא.. התחלת להשתנות.. נהיית אחרת.. ממש עיצבנת אותי"
אני-"רבנו?"
בן-"כן.."
אני-"ידעתי שנגיע לרגע הזה.."
בן-"נפרדת מחבר שלך ונהיית ממש עצובה פתאום, השתדלתי כמה שפחות להתייחס חשבתי שככה יהיה הכי טוב"
אני-"ומאז לא דיברנו? זה מה שנהרס?"
בן-"לא.. את הפתעת אותי.."
אני-"אל תגיד לי.. שלחתי תזמורת מתחת לחלון שלך? חחח.."
בן-"חחח.. לאא אבל באת אליי בביצפר.. ריגשת אותי"
אני-"חח אני?"
בן-"כן מדהימה שלי את.."
אני-"האממ.."
בן-"כן סליחה בקיצור חזרנו לדבר והקשר בינינו רק התחזק מאז"
אני-"הסיפור שלך נשמע לי הזוי.. הרי משהו היה אמור להיהרס לא?"
בן-"תקשיבי לי עד הסוף.."
אני-"אוקי.."
בן-"תמיד ידעתי שאת עדיין מרגישה אליי משהו למרות שלא אמרת כלום"
אני-"ובכל זאת המשכת להיות ידיד טוב שלי?"
בן-"כן גם אז התפלאת, בדרך כלל אמורים לסגת בקטעים כאלה לי זה לא הזיז"
אני-"והכל היה טוב?"
בן-"כן הכל היה בסדר בנינו אני גם זוכר שהלכנו כל החבר'ה להופעה של הרוק עצמאות שנה שעברה ובאחת ההופעות היינו רק אני ואת"
אני-"ההופעה של אביב גפן.."
בן-"את זוכרת?!"
הסתכלתי על בן והתחלתי להיזכר..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני-"איפה הם?! גור נעלםםם"
בן-"אני לא יודע הם בטח התקדמו"
אני-"אז מה נהייה רק שנינו?"
בן-"למה את מפחדת?"
אני-"חח.. ממש לא.."
בן-"בואי"
הוא לקח לי את היד והתקדמנו עוד קצת נעמדו בין הרבה אנשים ובן שם עליי את היד
רק הסתכלתי עליו וחייכתי, היה לי כל כך כיף
החזקנו ידיים ושרנו והתחבקנו
ואז הסתכלתי לשמיים, היה שם לב, צורה מושלמת של לב, זה היה מדהים
הסתכלתי על בן וחייכתי
בן-"חחח מה?"
אני-"אתה ממש חמוד אתה יודע?"
בן-"עכשיו אני יודע.."
ורק חיבקתי אותו והמשכנו להנות מההופעה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בן-"עדי הכל בסדר?"
אני-"אני.. נזכרתי במשהו"
בן-"בהופעה?"
אני-"אני חושבת.. אנחנו היינו ביחד התחבקנו"
בן-"אני לא מאמין נזכרת?!"
אני-"חח נראלי.. אבל רק בקטע הזה.."
בן-"אולי הסיפור שלי יזכיר לך הכל לאט לאט..
אני-"זה לא פעם ראשונה שנזכרתי במשהו.. אני גם זוכרת משהו מהיומולדת של גור.. במקום הענקי הזה שדומה לפרח"
בן-"ואווו אל תרוצי לי.. נגיע לשם"
אני-"חח אוקי.."
בן-"אז בקיצור הכל היה ממש טוב בינינו.. דיברנו על הכל התנהגת כמו ידידה שלי לכל דבר אפילו עזרת לי ונתת לי עצות בקשר להיא שרציתי"
אני-"למרות שרציתי אותך?"
בן-"כן.."
אני-"אבל איך ידעת?"
בן-"העיניים שלך.. לא ידעת לשקר"
השפלתי תמבט
בן-"אל תשפילי מבט.. זה בסדר יצאת תמיד מדהימה"
אני-"חח דיי.."
בן-"את האמת גיליתי במסיבה של אחת מהחבר'ה.. הדר"
אני-"הדר? אני לא מכירה אותה.."
בן-"את מכירה תא לא זוכרת.. היא חברה של יערה אז היינו כל החבר'ה פשוט והתפרקנו לאט לאט"
אני-"למה?"
בן-"אני יגיע לזה.."
אני-"אוקי אז תמשיך כבר! מה קרה שם?"
בן-"הבאת לי מכתב.. כתבת שם כל מה שאת מרגישה בחיים לא כתבו לי דבר כזה, ממש ריגשת אותי"
אני-"רשמתי לך שם הכל?"
בן-"כן.. שאת אוהבת אותי ושאת רוצה שאני יהיה מאושר ואת לא רוצה להיות איתי את מעדיפה לראות אותי מאושר עם האחת שאני אוהב"
אני-"וואוו.. אני מדהימה את עצמי.."
בן-"כן.. לא שומעים על זה הרבה.."
אני-"ומאז התרחקנו?"
בן-"ממש לא.. המשכנו לדבר כרגיל.."
אני-"זה לא השפיע?!"
בן-"לא ממש.. אל תשנאי אותי ידעת שאני רוצה מישהי אחרת"
אני-"אין לי מה להתווכח איתך אני לא זוכרת מה היה אז.."
בן-"היחסים בינינו השתפרו.. נהיינו ממש קרובים.. החופש הגדול גם קירב בינינו"
אני-"מממ שאלה.."
בן-"דברי"
אני-"אמיר אמר שהיינו שלישיה כיאילו תמיד ביחד.."
בן-"הגענו לקטע הזה.. חחח"
אני-"אה אוקי.. חחחח..."
בן-"בחופש הגדול בגלל שחברים שלי וחברות שלך התחילו לצאת כולם נהיינו חבורה אחת ענקית.. ואני נדלקתי על יערה"
אני-"משם זה התחיל?"
בן-"כן.. ואני סיפרתי לך על זה.. בכל זאת היינו ידידים"
אני-"זה בטח שבר אותי"
בן-"אני מאמין שכן אבל זאת לא הייתה הכוונה שלי"
אני-"אוקי.."
בן-"היא לא הכי שמה עליי וגם אני והיא בקושי דיברנו ביציאות רק באיסיקיו ובמסנג'ר"
אני-"לא סיפרת לה?"
בן-"העדפתי שלא.."
אני-"ואיפה הקטע שאמיר?"
בן-"ביציאות היינו בדרך כלל אני את ואמיר אחרי שהכרת אותו גם"
אני-"רק אנחנו?"
בן-"כן מדי פעם היינו הולכים הצידה כזה.. לא כל יציאה"
אני-"אוקי.."
בן-"ואז הגיעו הימים שהיינו מלווים אותך הבייתה ונשארים איתך עד מאוחר מדברים עד השעות הקטנות"
אני-"באמת? חחח.."
בן-"כן אבל זה היה ממש בימים האחרונים של החופש"
אני-"היינו מתחת לבית שלי?!"
בן-"כן למה?"
אני-"כי אני זוכרת.."
בן-"מה את שוב נזכרת?!"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני-"בואנה אתם ממש שרוטים"
אמיר-"נעע תגזימי"
בן-"אנחנו שרוטים?! הכי לא.."
אני-"טוב בן.. שב בשקט"
בן-"תגידי אם כבר מדברים על יערה"
אני-"עוד פעם אתה.."
בן-"לא לא שמעי נמאס לי לכלכך עליה באמת"
אני-"כן רק שאתה תמיד עושה את זה"
אמיר-"שמעי אבל הוא צודק"
בן-"כן מה שנכון נכון"
אני-"אבל אתה עוד רוצה אותה"
בן-"אני כבר לא יודע.. שמעי כל מה שאני מגלה עליה גורם לי לרצות אותה פחות"
אמיר-"תאמין לי אחי הכי טוב.. מה אתה צריך אחת כזאת?"
בן-"לא יודע.."
אני-"אז זהו עובר לך ממנה?"
בן-"אני חושב.. לכי תדעי.."
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני-"אתה הייתה מלכלך על יערה!"
בן-"שששששששש.. מה את צועקת"
אני-"אבל הייתם חברים מה.. אהבת אותה!"
בן-"בסדרר לא צריך לצעוק.. אבל תמיד משהו הציק לי בהתנהגות שלה לא יודע"
אני-"יופי גם שקרן גם מנייאק מה עוד אני יגלה עליך"
בן-"אייי גם את התחלת ללכלך"
אני-"לי הייתה סיבה, קנאתי"
בן-"טוב בסדר.. מצטער"
אני-"רגע היינו ממש ידידים טובים?"
בן-"כן.. היינו מדברים על הכל, היינו מדברים במסנג'ר שעות על שעות עושים שיחות וידאו עד השעות הקטנות של הלילה"
אני-"וואיי.. חחח לא חשבתי שהיינו ככה.. במיוחד לא אחרי מה שסיפרו לי"
בן-"טוב אני רואה שכל זה מתחיל להזכיר לך דברים אז זה טוב לא?"
אני-"כן כן.. תמשיך"
בן-"אז.. החלק היותר מעניין מתחיל בתחילת יא'.. תחילת השנה הזאת"
אני-"נווו דבר כבר אתה מותח אותי!"
בן-"המשכנו לדבר שעות על שעות במסנג'ר בטלפון במה לא.. אבל משהו השתנה.."
אני-"התרחקנו.."
בן-"לא.. משהו אחר.. הכל קרה באותה מסיבה של גור.. מה שלא רציתי שאמיר יספר לך"
אני-"אבל הוא אמר שלא קרה כלום"
בן-"אני יודע כי אני ביקשתי ממנו"
אני-"אז מה באמת קרה?"
בן-"את הקטע שהלכנו הצידה את יודעת?"
אני-"כן זה מה שסיפרתי לאמיר.. מה קרה אחר כך?"
פתאום שמענו רעשים מאחורינו.. הסתובבנו וראינו את יערה.. לא הבנו מה היא עושה פה
בן-"איך נכנסת לחדר?! מה את עושה פה בכלל?!"
יערה-"נתי.. כולו שיכור מת.. חחח היה ממש קל לקחת ממנו תמפתח.. חוץ מזה שבאתי בשבילך מאמי שלי"
בן-"יערה זה נגמר מה את רוצה?"
יערה-"אז מה.. זה נגמר ישר רצת אליה?"
בן-"יערה מה את רוצה!?"
יערה-"מה אתם עושים פה? ולבד? מתמזמזים?!"
אני-"לאאא.. בן מספר לי את כל מה שקרה בינינו.. הוא מנסה לגרום לי להיזכר"
יערה-"אויי נשמה טובה.. הוא כבר הגיע לקטע הזה שהוא רמס אותך כדי להגיע אליי?"
אני-"מה?!"
יערה-"מה שאת שומעת.. הוא נהייה ידיד טוב שלך כדי שהוא יוכל להגיע אליי.. ניצל אותך במילים פשוטות"
הסתכלתי על בן.. הרגשתי איך שוב עולות לי דמעות בעיניים
בן-"עדי זה לא נכון.. אל תקשיבי לה"
יערה-"תשאלי את נתי אפילו.. בן תמיד שנא אותך תביני כבר"
הרגשתי שאני לא יכולה להישאר שם יותר.. הרגשתי תדמעות יוצאות
פשוט ברחתי משם לאן שהרגליים לקחו אותי.. ואז מצאתי את עצמי ב..........
מקווה שתאהבו =]
אתר האהבה הישראלי