פרק א:
אוקיי אז בלי הרבה הקדמות.
הסיפור הזה אמיתי..[השמות לא]..
למרות שכבר מבחינתי נגמר לפני חצי שנה!
מקוה שתאהבו...
אני ליאור..14 וחצי..עכשיו עוד שבועיים ככה נגמר החופש הגדול...
לפני חודש וחצי בערך הכרתי את עידו שהיה החבר שלי עד לפני שבוע.
למה עד לפני שבוע? תכף תבינו הכל!
בקיצור , הכרתי את עידו באילת. התנשקנו יום לפני שהוא עזב וכשהתברר ששנינו גרים באותה עיר אז הקשר המשיך:]
עידו? בן 17 וכמה חודשים.
לומד בשכבה של אח שלי...מה שאז? לא חשבנו שיפריע כל כך..
הוא היה החבר הראשון שלי ואהבתי אותו כל כך..לפחות ככה חשבתי..
אהבתי לדבר איתו , אהבתי את תחושת הביטחון שהוא נתן לי , אהבתי בכללי את זה שיש לי חבר , וגם את זה שהוא יותר גדול ממני.
בכל מקרה , לאט לאט התברר לאח שלי שאני יוצאת עם מישהו בגילו...
הוא ניסה לשכנע אותי להיפרד ממנו .אני כמובן לא הקשבתי לו.
עידו המטומטם ניסה לברר על אח שלי.
והוא נפל על חבר משותף לשניהם..
מפה לשם אח שלי כבר ידע מי זה..
היום? יום האהבה..
עידו עובד אז אנחנו כנראה לא נתראה..
אני ואח שלי דיברנו בחוץ ופתאום הוא זרק
"אני יודע מי זה החבר שלך..הוא בשכבה שלי..נכון?"
"ממ לא.! " אמרתי בשיא הטבעיות..
"טוב טוב"
יצאתי מחוץ לבית והתקשרתי לעידו!
"עידו הוא יודע מי אתה..! למה אתה לא נזהר?"
"אני צריך להזהר?"
"כן ..!!!יואו מה עושים עכשיו?!"
"לא עושים כלום.."
"נו אבל..."
"את יודעת מה?עוד 10 דקות אני אצלך"
"לא לא !"
"כן !"
ו..ניתק?!?!
וואו אף פעם הוא לא דיבר אליי ככה!
כמו שהוא הבטיח , תוך 10 דקות הוא היה מול הבית שלי..
שלא תראו את אח שלי חנון מכל הקטע שהולך לקרות! כי הוא הכי לא כזה...
אבל הוא עבר את הגיל של מכות..ושל פוזה ..
הוא אחד האנשים שאני מעריצה באופי..הוא לא נגרר..
אבל אם קורה משהו הוא יודע להגיב טוב , טוב מאוד אפילו!
איפה היינו? אה כן..
הוא בא..ולא לבד...
עם חברים!
כאילו מראש בא ללכת מכות..
איחס זה מגעיל אותי להיזכר אפילו כי אף פעם הוא לא היה ככה לידי..!
עידו בא והתחיל לחמם את אח שלי..
ואני בינתיים מנסה להפריד!
חבר שלו בא עם אלה! או שתקראו לזה "נבוט" [בלשון הערסים חח].
ומפה אח שלי התחיל לחטוף ת'עצבים..
הוא קרא לחברים שלו
ואני שכבר כולי בכיתי והייתי חסרת אונים , ביקשתי מהם שיפסיקו את זה..
אחרי שהם שמעו מה קרה הדבר האחרון שרצו זה להפריד..אבל שהם ראו אותי ככה הם עזרו לי..
מכות ממש לא היו שם כי הצלחנו לעצור את זה בזמן..
הרגשתי כזאת קטנה! שזה מה שהחבר שלי עושה?! התביישתי בו ועוד יותר? התביישתי בי שאני הייתי איתו!
עידו הלך..
הפלא שלי צלצל..זה היה הוא..
"מה אתה רוצה?!?!?!?!!!!"
הא היה כבר עצבני!!
"תגידי לאח שלך שאם הוא גבר שיבוא לבצפר שלך עכשיו!"
"כוסעמאק עידו!! מה נהיה איתך?!מה הפוזה הזאת פתאום!?!? או שאתה עכשיו בא לפה לבד בלי החברים הערסים שלך או שאתה עף מפה ואני לא רוצה לשמוע ממך יותר בחיים!!!!!!!"
טרקתי את הטלפון!
אחרי 5 דקות הוא בא לבד..
הוא ואח שלי "השלימו" בניהם..ואז הוא נסע ..
מה שהכי כאב? שהוא אפילו לא טרח להגיד לי שלום!
הוא לא הסתכל עליי בכלל!לא היה איכפת לו כמה הוא פגע בי....
אני אשתדל להמשיך כל יום..
ושוב זה סיפור אמיתי אז אני לא יודעת בדיוק כמה הוא יימשך..
תגובות?





