כאב של קנאה, חרדות, שונאת את החיים

קודם כל שלום לכולם ומי שתוכל לעזוא אני באמת אשמח...
אז כך יש לי חבר שחזרתי אליו אחרי שהיינו פרודים שנה...הוא בן 24 ואני 18 וחצי אני מאוהבת בו בצורה שאי אפשר לתאר כנ"ל לגביו..היינו בקשר לא מוגדר הרבה זמן יותר מחודשיים כך ולבסוף חזרנו ליהיות יחד היום אנחנו חודשיים הבעיה היא שאני מתחילה לקנאות בצורה מטריפה... מצבי רוח שלי משתנים בין רגע לרגע כל דבר שהוא לא יעשה מה שאומר לו אני מתעצבנת עושה לו פרצופים וזה מרגיז אותי שאני מתנהגת כך כמו ילדה קטנה ואני לא שולטת בזה כמו למשל הוא לומד במכללה ויש מישהי שלומדת איתו פתאום התחילה לשלוח לו הודעות שקשורות ללימודים אבל אני הרגשתי שהיא מתחילה איתו והוא לא אמר לה שיש לו חברה ודיברנו על זה והוא אמר שהוא יגיד לה אבל בטח שהוא לא עשה זאת אני שלחתי לה הודעה בשמו שיש לו חברה ושהוא תפוס ומצד שני הגעתי למצב שבחיים לא הייתי עושה דבר כזה זה כל כך ילדותי ואני נגד הדברים האלה ואני לא יודעת איך לשלוט בקנאה הזו וגם אחרי שהיא יודעת זאת היא ממשיכה לשלוח לו
הודעות ושלא תבינו גם לי היה ידידים ועד עכשיו ששולחים לי הודעות שחבר לא היה רוצה לראות את זה בפל של החברה שלו אבל אני הפסקתי להתראות עם ידידים בקושי מדבר איתם בפל אני מוכנ הלעשות הכול כי אני יודעת שהפעם זה רציני אבל לפעמים אני חושבת למה להשקיע כל כך אם בסוף זה יתפרק כי גם כך לפעמים כמה שאנחנו מתאמצים זה לא בשליטתנו....ובגלל כל המצב הזה אני נכנסת לדיכאונות וכל יום ויום שקועה במחשבות ובחרדות מטריפות שניפרד וזה גם בא ממני הרצון להיפרד כבר כדי לא לסבול כמו בעבר להימנע משיברון כואב..התווכחנו מקודם על כלום ראינו ביחד טיוי ואז קרן הזו שלחה לו הודעות והוא התכתב איתה ממש מולי חופשי עלאק היא רוצה ליהיות ידידה שלו ואז לא הראתי לו שזה מזיז לי כי לא רציתי לעשות מזה עיניין שוב כי כבר 3 פעמים היה לנו ויכוחים בגללה לכן פשוט קמתי והלכתי לחדר הוא בא ואז שאלתי אותו ישר ולעניין מה הוא מתכנן שנעשה הוא אמר מה בא לך ... לא היה לי כוח לזיוני שכל האלה מה לעשות כי בסופו של דבר אנחנו לא עושים כלום ואז אמרתי לו שאני רוצה לישון ואמרתי לו ללכת לחברים שלו או משו ואז הוא התעצבן על זה לכן אמרתי שאני לא רוצה שהוא יהי התקוע איתי ויהיה איתי בכוח גם כך אין מה לעשות...ואז הוא כבר לא עמד בכול זה הוא פשוט קם לקח את הדברים נתן לי נשיקה והלך מאותו רגע כולי כעסתי ירדו לי דמעות כי תמיד ברגע שטוב לנו יחד משו קטן וכל כך משמעותי הורס פשוט הורס .....אני לא יודעת מה לעשות יותר נראה שאני דפוקה והגעתי למחשבות של התאבדות אין לי כוח לחיות יותר ולעבור את כל זה
ואין לי עם מי לדבר על זה לא עם חברות שלי ולא עם ידידים ....אני אוכלת את הבעיות שלי לבד וכואב לי שאני צריכה לעבור את זה שוב כאילו זה הגורל שלי
אני מקווה שלא הגזמתי בכתיבה ואני מצטערת מראש
אני אשמח לעזרה 😢
שיהיה לכם לילה טוב