אלפי זוגות עיניים
היא מרגישה כאילו אלפי זוגות עיניים נועצות בה. בכל פעם שהיא פוסעת ברחוב ההומה אדם, היא מרגישה כאילו הן נטפלות עליה, בוחנות אותה, בודקות מה לא בסדר בה.
היא פסעה ברחוב, הרוח פיזרה את שערה המלא בצורה שכיסתה את פניה כמעט ורק פניה הביטו על האנשים ששלחו לה מידי פעם מבטים חודרים שגרמו לה להרגיש עירומה.
הן הזכירו לה את העיניים החודרות שלו, הממלאות אותה במין ריגוש וצמרמורת שלא הכירה.
היא הביטה על הרצפה, כובשת את מבטה מבושה, מביטה איך הרגליים שלה פוסעות לאיטם במעלה הרחוב, כיצד היא הולכת בדיוק לפי הקצב, ולא עוצרת לרגע כדי לנשום נשימה עמוקה, פתאום הרימה את מבטה וקלטה בצדדי עיניה את חלונות הראווה המציגים את הסחורה, זה לא משך את רגליה לעצור, היא הביטה בהן בקלילות, כאילו לא חשוב לה הסחורה, והמשיכה הלאה בדרכה.
פתאום היא הבחינה בנוף שהשתקף במעלה הרחוב, נוף שצורותיו נעמו לה, הרים נישאים לגובה, מקושטים ירוק וחום, מעוטרים בכיפה חדה וסגנונית, מעליהם היו השמים הכחולים ומעטים היו העננים, ואלו שנשארו היו בהירים יותר, מעטרים את השמים במין צבע מיוחד ונוצץ, אחרי זה עיניה תרו שוב על הכיפה, והיא הבחינה כיצד השמש מסמנת את הקו המתאר את הכיפה. כל זה גרם לה לרצות לרוץ לשם, הרחק מכל אלפי זוגות עיניים הללו שנועצות בה וחודרות בה, ומכות בה כאש. מה הן רוצות מימנה? הן שורפות אותה, מאשימות אותה במה שקרה. כאילו ידעו הכול. כאילו אסרו עליה להרגיש, ולבטא את הרגשותיה. פתאום חשה כשוטה, אבודה כמעט ברחוב המלא אנשים, מנסה להיעלם בהם. אבל הם, כאילו קוראים אותה כספר פתוח, מרגישים את מה שעברה, את הדחייה. את האכזבה. את האכזבה מהאנשים שאהבה.
ופתאום היה לה כאב חד בחזה. כאב כזה שלא מרפה אף פעם, גם שהתחננה, גם כשרצתה שהכאב יצא מימנה. ואז היא שוב נזכרה בעיניים שלו, במבט, ושוב עיניה רצו לבכות. ושוב רצתה לצעוק עד כמה כואב לה. אבל היא הביטה על הנוף וחשבה שאולי מתישהו זה יעבור, זה הרגיע אותה.
היא חשה אבודה, אבודה בין הרבה אנשים קרים וציניים, רוצה להעלם. לברוח הרחק אל הנוף, להיות לבד מבחירה, להתרחק מכל אלה שמאשימים אותה, שמכריחים אותה להרגיש טיפשה. מקולקלת. היא הייתה רוצה להעלם, ממש להעלם, ללכת לעולם אחר, לא לתת הסברים לאף אחד.
היא הרימה את מבטה וקלטה את אותם זוגות עיניים מביטות בה בתמיהה, היא עצרה, נשמה את הנשימה העמוקה שלה, והמשיכה הלאה, פונה לסמטא אחרת, שם, אלפי זוגות עיניים אחרות מחכות רק לה.
תגיבו לי זה חשוב לי
יום מממממממממממממממממקסים:]]
מור'צי 😊
מי מוכשרת?
שנייה צריך לחשוב על זה...סתם זה ברור שזאת את
אין הכתיבה שלך כל כך יפה...
כל מילה ומילה פסיק ונקודה גורמים לי להתאהב מחדש
בכתיבה שלך....
ממש אהבתי הכל....
אין מורצ'י את כישרון מהלך על שניים...
אוהבת אותך מאמי
מור את כותבת כלכך מדהים
אוהבת אותך
את כותתתתבתת מדה יםם כ"כ..
פשוט יפה..אני נהנתי לקרוא כל מילה פשוטט מאוד!
תמשייכי לכתווב מאמיי..
רק דבר אחד..
אותה אחת בקטע רצתה לברוח מסיבה מסויימת..
מהי?!!
אווווווווווווהבת
-רעות-
סוופרמאמי: מירבבייייי בובה שליי!!
אין פשוט אין על התגובות שלךךך תמיד מעלות חיוך ענקיייי
אוהבתךך מלאאאאאאאאאאאאא!!!
koka15: ברוששש תודה על התגובה מאמי שליי!!
רעות233: רעותייי תודה על התגובה בויתתת
אממ..הילדה בורחת אולי מעצמה אולי מסיבה כלשהיא
שהיא רוצה לברוח ממנה ולא לפתור אותה
כל אחד מפרש אחרת😊
לפ יוווווווווווווו ושוב תודה מאמיייי
מור'צי 😊
שריני: תודה מאמי על התגובה לפ יוווווווווו
שירקה_הנסיכה: שירוש תודה על התגובה בובהה 😛
מור'צי 😊
פששוט מדהים ! כמו תמידד :]
הכתיבה שלך מושלמת !
ממש אהבתי 😊
אוהבבת מללא
ליאני
ליאןןן16: ליאנוששש תודה על התגובה מאמי
שמחה שאהבת.
אוהבתךךךךךךךךך מלאא....!
מור'צי 😊
את כל כך מוכשרתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!
אוהבת אותך
hofit189: חופיתושששששש תודה על התגובה מאמיי
לפ אותךךךךךךךךך!!!
מור'צי 😊
ילדה.
כמה כישרון יש בך תגידי כמה?!!?
מור
אין את פשוט כותבת כל כך יפה!!!
הקטעים שלך כל פעם מחדש גורמים לקרוא לחשוב מעבר, לנסות להבין, לחדור לקטע לתהות.
הקטעים שלך מעוררים התפעלות.
בחיים שלך
אל תפסיקי לכתוב!
מאיה
mayafi16: מאיוששששששששששש תודה על התגובה
העלת לי חיוך ענקייי אוהבתךך מלאאאא!
לפיווווווווווווו
מור'צי 😊
