וזה כואב
כל כך כואב
צורב, בתוך הלב..
אין מילים יותר לתאר
איך שהזמן עובר,
איך שכשאני איתך הכל עוצר
אין מילים יותר לתאר
כמה שקשה לי עכשיו להתגבר
אין מילים יותר לתאר
כמה שאני רוצה להוציא אותך משם
ולהגיד שבשבילי אתה כבר לא קיים :|
אין מילים יותר לתאר את הכאב שנמצא שם, שמתמקם לו בתוך הלב ולא יוצא..
אין מילים לתאר כמה שאתה חסר
חסר לי פה, לידי, לצידי.. שתהיה שם בשבילי..
לא כמו ידיד או סתם כמו כולם
אני רוצה אותך, שתהיה שוב משהו מיוחד..
שהכל יחזור
שנחווה את אותם דברים מחדש
שנפתח התחלה חדשה יחדיו..
שנוכל לומר.. שבאמת נאהב
ואין יותר מילים לתאר כמה שזה לעולם לא יחזור
אין יותר מילים לתאר
שפשוט אין לאן למהר
הזמן עושה את שלו..
לאט לאט אך בטוח.. ובאמת..
הזמן ירפא את כל הפצעים שנותרו פתוחים
הזמן יחזיר את הלב לקדמותו
הזמן יחבר את הלב מחדש..
כמו פאזל שמחולק לחלקים
ליבי? שבור לרסיסים..
הזמן ירפא אותו.. ישלים ויחבר לאט לאט..
אך בינתיים? אני פה.. לא זזה לשום מקום,
אני מחכה.. אולי יקרה משהו מיוחד.. פתאום..
אך זו סתם אשליה,
ציפייה..
לא יקרה כלום, לא יזוז שום דבר..
אני צריכה לשכוח.. עם הזמן הכל יעבור
ואין יותר מילים לתאר כמה שאני רוצה שזה כבר יקרה
ואין מילים יותר לתאר את אותו שינוי שאני מקווה שישתנה..
ואין מילים יותר עוד לתאר..





