אפילו בחדר הומה אדם קשה להתחמק לעתים מתחושת הלבד. הבדידות היא מהנפוצות שבתחושות המאיימות, אך גם עליה ניתן להתגבר בסיוע כמה שיטות
אנו מגיעים ויוצאים מן העולם הזה לגמרי לבד ובכל הזמן המשתרע בין לבין, אנו עושים הכל כדי להימנע מאותו "לבד" מאיים. הרפואה כבר יודעת לספר שתינוקות בני יומם שלא נוגעים בהם, מחבקים אותם, ומדברים אליהם, עשויים למות גם אם הם מוזנים ומטופלים כראוי. היצור האנושי הוא יצור חברתי שלא סובל את תחושת הבדידות שאנו נוטים לחוש לפעמים כמבוגרים.
ישנו הבדל בין להיות לבד ובין תחושת הבדידות, בדידות היא מצב תודעה שלא קשורה בהכרח למצב הפיזי של האדם. בדידות ניתן לחוש גם בתוך קשר של נישואים, גם בתוך משפחה, גם בחדר הומה אנשים. לפעמים אפילו באופן הפוך מן הרציונאלי, נחוש בודדים יותר כאשר נהיה מוקפים באנשים, אם בגלל הפער שבין הרצוי והמצוי ביחסם אלינו, או בגלל שאנו מרגישים שאין לנו דרך לבטא עצמנו מולם ואנו קפואים ועצורים.
מי שחש בדידות בחייו, לומד לפחד ממנה, ומשתמש ב"עזרים" טכניים כדי לדחוק אותה. ודאי מוכר לכם המצב של כניסה לבית ריק ואז פתיחה ברוטינה של סילוק תחושת הבדידות – מדליקים את כל האורות בבית, מפעילים את הטלויזיה כדי שיהיו קולות אנושיים מסביב, פונים אל הטלפון, או הצ'טים באינטרנט.
אנשים שחווים בדידות, עשויים למצוא את עצמם נרדמים מול הטלוויזיה או עם ספר או מוסיקה. כל דבר שימלא את החלל הריק הכל כך מאיים, והמחשבות הלא נעימות שצפות מתוכו.
בפועל, אנו מלמדים את עצמנו לחיות ברעש ומדחיקים קולות שחשוב לנו לפעמים לשמוע ולהיות ערים להם. העזרים שאנו לומדים להיות תלויים בהם, מרחיקים אותנו מעצמנו ומשורש מה שמטריד אותנו. באופן אירוני, אלה דווקא מגבירים את תחושת הבדידות ולא מסלקים אותה.
כדאי לנסות תרגיל פשוט ומבוקר, כזה שמחזיר את תחושת השליטה בחיים ומאפשר לחוות "לבד" ללא בדידות. ארגנו לעצמכם סביבה נעימה לשהות בה – סדרו את החלל סביבכם, לבשו בגדים נוחים, הדליקו לכם (כן, רק עבורכם...) נר או קטורת, או שניהם. כבו את כל מקורות הרעש וההסחה שלכם – הטלוויזיה, הטלפון, הסלולרי, המחשב.
שבו עם עצמכם בשקט כעשר דקות, מבלי לחשוב על שוב דבר מכוון מראש. אט אט, לאחר שתתגברו על המבוכה או אי הנוחות שבמצב המלאכותי לכם, יחלו לעלות דברים – יכול להיות שתפרצו בצחוק, או בבכי. לבטח תיזכרו בדברים שאתם צריכים לעשות ובדיוק נזכרתם בהם עכשיו. כל אלו לא אמורים להבהיל אתכם – לא השתגעתם, פשוט פיניתם קצת מקום לדברים שהשתקתם, לצוף למעלה.
עכשיו תוכלו לקחת דף, נייר ועט ולכתוב חלק מן הדברים שעלו – דברים שמטרידים אתכם, דברים שמשמחים אתכם, מטלות שנזכרתם בהן, תחושות עמומות שעוד אין להן שם או צורה. אין מה לצנזר או לייפות את הדברים, הרשימה הזו מיועדת לעיניכם בלבד. אחרי שביליתם לפחות חצי שעה עם עצמכם, בלי מסיחי דעת למינהם, צ'פרו את עצמכם בדבר מה קטן – קחו קוביית שוקולד, או הכינו לעצמכם כוס תה. כל דבר שישאיר טעם טוב בפה ובלב מן הבילוי הזה עם עצמכם.
לאחר כמה ימים של התמדה בתרגיל הזה, תוכלו לצאת עם כמה מסקנות קונקרטיות יותר לגבי תחושת הבדידות שאתם חווים – אולי בכלל לא מדובר בבדידות, אלא בחוסר שביעות רצון אחרת, אולי הגיע הזמן להחליף עבודה, או לעבור דירה, או לפתח תחביב. אולי תרצו לפנות לייעוץ מקצועי, או למטפל.
בדידות היא תחושה נורמלית לחלוטין שעולה כמעט אצל כל אדם, אבל בדרך כלל היא ממסכת על תחושות נוספות אחרות שאנו לא מתמודדים איתן. אין שום צורך לחיות בבדידות, ואפשר בהחלט להנות מלהיות לבד מבלי לחוות תחושות חסך, געגוע או מרירות. עם מעט מודעות למה הן התחושות הקונקרטיות שאתם חווים, ומבלי לפחד לתת להן מקום וביטוי, תוכלו להחזיר לעצמכם את השליטה ולהתמודד גם עם הבדידות.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כתבה נחמדההה
אניבנאדם שמאוד אוהב להתבודד לפעמים זה מרגיע אותי
אבל לא תמיד זה טוב מאמי
לפעמים זה גורם לך להיכנס לבועה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כתבבה יפפה :]
גם אני האמת חייבת לפעמים את הלבד שללי..
צריך גם קצת שקט ופרטיות מידי פעעם..
