יוסי. מיהו האדם שעומד מאחורי שם זה?
מהו מסך הערפל שמכסה את דמותך, הדמות שאני רואה בה כמושא הערצה.
השיר "יורם" ששלחת לי התנגן שוב ושוב ורק אז קלטתי.
"יוסי, תגיד לי אתה. מה עושים עם אח שכמותך?".
"אח", אני לא יכול לקרוא לך. "אח", אני לא מסוגל לקרוא לך.
כי אחים אמורים לדבר זה עם זה, לשתף אחד את השני בדברי היומיום,
ואני, שניסיתי לפתוח צוהר לתוך רגשותיי ועולמי כאילו קיבלתי את הדלת בפנים.
וזה כאב.
הדמעות לא איחרו לבוא, וניצני שנאה פרחו בקרבי.
רציתי רק להגיד לך, להודיע לך, שכל הפעמים שניסיתי לבוא, לדבר איתך, לשתף אותך
פחדתי. כ"כ פחדתי. פחדתי מהתגובה שלך.
לא יידעתי איך תגיב.
למרות הפרש הגיליים הקטן שקיים ביננו אף פעם לא הרגשתי קרוב אלייך. אף פעם לא מצאתי את עצמי מסוגל לבוא אלייך ולדבר איתך. סתם, כי בא לי. אף פעם לא הרגשתי איתך ביטחון.
תמיד חששתי, פחדתי. תמיד רציתי להאמין שזה לא ייקרה, אבל לא פעם ולא פעמיים כשחיבקתי אותך אתה העפת אותי מעלייך, כאילו אני מצורע. יודע מה? צודק! אני מצורע...
מצורע מרוב אהבה לאחי. לבשר מבשרי. לאדם שאני חושב שאני כ"כ דומה לו, על-אף שאני לא מכיר אותו באמת.
"יוסי", זה הדבר היחידי שאני יודע עלייך בעצם. מי אתה? מה אתה אוהב? מה הדברים האהובים עלייך?
כל אלו שאלות שאין להן תשובות.. שאלות, שאני מנסה לפענח בעצמי, אבל היה הרבה יותר פשוט אם הייתי מגלה את פתרונותיהן איתך, בעזרתך.
אני רוצה לעבור איתך חיים שלמים, לפצות על זמנים ורגעים אבודים. הרי, מלבדנו, מה יש לנו? אם לא נשמור אחד על השני מי יישמור עלינו?.
אני זקוק לך יוסי. אני צריך אותך איתי. שתעזור לי, שתגן עליי, שתגיד מילה טובה כשעצוב, שתחייך אליי. פשוט... שתראה לי א ה ב ה .
אני רוצה לפתוח בפנייך את ליבי, רק זקוק לאישורך..
מכתב ממני אל אחי. מכול הלב.
אל האח שאני מכיר, אבל לא מכיר באמת..
נתתי לו את המכתב ועכשיו אני נע ונד בין חוסר ווודאות לשיגעון
איזה פיספוס
כל רגע בין אחים צריך לנצל
תיידע אותו בכך
באמת פיספוס..
נתתי לו את המכתב.. ואני עכשיו מחכה...
נקווה לטוב.
טוב דבר ראשון גרמת לי לבכות עכשיו, באמת.
אח שלי הוא הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם.
אנחנו אחים כל כך טובים למרות שאני יותר גדולה ממנו ואני רק יכולה להגיד לך שבאמת אין דבר כמו חברות טובה בין אחים. זה הדבר הכי טוב שיכול להיות לך ובעצם אין שום סיבה שלא תיהיה.
ואושרי אני ממש מקווה שיסתדר ושאחיך יענה בחיוב
צריך הרבה אומץ בשביל לרשום מכתב כזה לאח גדול, כל הכבוד.
מחזיקה לך אצבעות
האליי
קודם כל באמת עשית לי צמרמורת
אני באמת עם דמעות בעיניים
צריך ל"נצל" את הדברים עד הסוף
אני שמחה שננת לו את המכתב
ואני בטוחה שזה יעשה לו משהו בלב
מקווה שהכל ישתנה ויהיה יותר טוב
בהצלחה מאמי שלי ואתה כותב מדהיםםםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה רבהההההההההה 3>
היה לי מאוד חשוב לשתף אותכם.. ושמח שהגבתן והבעתן את דעתכן..😊
האלליי, ריגשת אותי.. 😊
והוא החזיר לי תשובה... במכתב...
איך שסיימתי לקרוא יצאתי מהחדר, עם דמעות, והלכתי.. חיבקתי אותו חזק.
בקיצור, זה עשה רק טוב..😊
ועכשיו סוף כל סוף אני יכול להגיד שיש לי אח😊
עם מורן וחי?
אתה כותב הכי יפה שיש אוהבהבבבתת
אני עוד שניה בוכה .
המכתב מרגש מאוווד !!
כל הכבוד לך על האומץ ,
אני לא הייתי מסווגלת .
שמחה שהסתדר לכם (:
QUOTE (oshri_Ok @ 30/04/2007) תודה רבהההההההההה 3>
היה לי מאוד חשוב לשתף אותכם.. ושמח שהגבתן והבעתן את דעתכן..😊
האלליי, ריגשת אותי.. 😊
והוא החזיר לי תשובה... במכתב...
איך שסיימתי לקרוא יצאתי מהחדר, עם דמעות, והלכתי.. חיבקתי אותו חזק.
בקיצור, זה עשה רק טוב..😊
ועכשיו סוף כל סוף אני יכול להגיד שיש לי אח😊
אושרי אתה לא יודע כמה אני שמחה
באמת..
וסליחה על השאלה- אבל אני יכולה לדעת מה הוא רשם במכתב? מה גרם לך לדמוע?
זה כל כך מעניין אותי לדעת איך עונים למכתב כזה כמו שרשמת לו
אם לא אכפת לך..
ושתדע שבאמת אין כמו חברות בין אחים
תנצל כל רגע
וואאו כל כך מרגש מה שכתבת,
אני ממש שמחה שזה עזר לקשר ביניכם ! :]
אושרי. אתה יודע היטב מי אני. גם אם אני לא בא מספר ומדבר על עצמי זה בגלל שככה טוב לי. זו ההחלטה שלי ועלייך לכבד אותה. אתה לא יכול לבוא ולכפות עליי לתת תשובות לשאלות שאולי לא צריך לענות עליהן. אתה מכיר אותי היטב ולא יכול לבוא ולומר שאתה לא מכיר אותי, כי אתה כן. מצטער לשמוע שאף פעם לא הרגשת קרוב אליי, הרי תמיד אני הרגשתי קרוב אלייך. בפעמים רבות שניסיתי להתקרב אלייך גם אתה טרקת בפניי "דלתות". הרגשתי את השנאה שלך. האופי המזלזל הזה שבו התייחסת אליי. קל לבוא ולומר לי כך וכך אבל לבחון את עצמך לא בחנת. תמיד הייתי פה ואני תמיד אהיה פה לצידך, לשמוע את הצרות שלך ולהיות אוזן קשבת, אבל אתה רק צריך לפנות אליי. אני לא אמור לדעת מתי טוב ומתי רע לך. היו פעמים שיישבנו ודיברנו ואתה בחרת שלא לפתוח בפניי את הלב. אולי זה בגללי, אולי זה בגללך. אני לא יודע.
בקשר לריחוק ביננו- זה האופי שלי ואתה צריך לקבל את זה. היו הזדמנויות שהיינו משחקים אחד עם השני וצוחקים ועדיין יש פעמים כאלו. כשאתה בא ומחבק אותי אני צוחק איתך וכביכול סולד ממך אבל דע לך שזה לא כך. אני אוהב אותך, אתה לא יודע כמה.
בקשר לזה שאנחנו אמורים לדבר זה עם זה- אתה יכול לפנות אליי מתי שתרצה. אני תמיד אהיה כאן בשבילך. אבל אם אני לא בא ומשתף אותך זה בגלל שכך אני רוצה, שוב, כמו שהסברתי בהתחלה.
מעודי לא הרגשתי שניסית "לפתוח צוהר לתוך רגשותייך". אם היית רוצה היית יכול לבוא ולדבר איתי ולהתייעץ איתי אבל בחרת שלא כי פחדת. מצער אותי שפחדת. דע לך שמעתה אני מודע לכך. אני מצטער אם בחרת לקבל את הדברים בבצורה הזו, אבל דע לך שאין זה כך. אני באמת מצטער. אני מקווה שדברים יחלו להשתנות ותבין שלפעמים אני סגור בתוך עצמי לכן אני לא מתייחס לאחרים אבל אם תבוא ותפנה אליי, מה שלא קרה עד כה, תדע שאקדיש לך את מלוא תשומת הלב. ואגב, לא מתנהגים בזלזול למישהו שאתה רואה בו "מושא הערצה". יש לי עוד המון דברים לומר לך, כרגע אני לא בדיוק זוכר מהם. בכל מקרה, דע שאני כאן למענך ושאני אוהב אותך. שום דבר לא יפריד ביני ובינך, אתה אח שלי.
ותפסיק להיות כזה דרמטי, יא אללה. (ציור של לב, ובקטן "יוסי")
😁
זה המכתב שהוא כתב בחזרה..
אתר האהבה הישראלי