את מסתכלת על עצמך במראה .
את שוב מרגישה את אותה הרגשה .
"אוף , אני שמנה ." את זורקת .
לא מעניין אותך כלום , והמראה החיצוני הוא הדבר שמחזיק אותך ,
בינתיים . את מסתכלת על האוכל שאמא הגישה לך .
"אני לא רעבה ," את אומרת .
מסתכלת על האוכל , ואת יודעת שאת כן .
מנסה לאכול קצת , מסתפקת במנה אחת , שבתוך תוכך – את יודעת שאת רוצה יותר .
את מסתגרת לך לבד בחדר , עם המוזיקה .
מסתכלת על מגזינים של דוגמניות רזות ויפהפיות ,
ובלי להרגיש , את מזילה דמעה .
את יודעת שאת רוצה להיות כמוהן .
אבל אומרת לעצמך , שאת לא יכולה .
" את נראית מדהים , הלוואי עליי להיראות כמוך ." אומרים לך ,
לא פעם ולא פעמיים .
כמה שאת יפה , כמה שאת נראית טוב .
את אומרת לעצמך שהכל שטויות , שהם אומרים את זה מרחמים .
נזכרת באותו יום בבריכה , לא הפסקת להסתכל על גוף של בנות אחרות .
התחמקת בתירוץ שלא בא לך להיכנס למים .
נשארת בחוץ , עם המגבת .
נשארת בחוץ , כואבת .
השפלת את ראשך ואמרת לעצמך שאת עושה את זה .
לא משנה מה יגידו , את תרזי .
אכלת פחות . הרבה פחות .
גם לא שתית .
הסתכלת במראה , חייכת מהתוצאות .
הבנת שהצלחת , את יכולה יותר .
אכלת הרבה פחות . בטנך קרקרה בארוחת ערב ,
אבל אמרת לעצמך שלא נורא שלא אכלת עכשיו .
זה גם לא נורא שלא אכלת יום למחרת .
זה גם לא נורא שלא אכלת מחרתיים .
הרי את עדיין חיה , לא ?
מידי פעם , בלי שאף אחד לא שם לב ,
הלכת לשירותים והוצאת את ההמבורגר שאכלת .
ואולי עוד פעם , את הפלאפל , ושוב , את השניצל .
בהבזק של רגע , לא הבנת איך .
לא הבנת איך מצאת את עצמך במצב כזה .
הסתכלת מסביבך . לא הבנת איך הגעת לכאן .
פתאום רצית לחזור למצבך הקודם
היה לך טוב .
את יודעת שהיה לך .
אמרת לעצמך שהלוואי שהזמן עמד מלכת .
שהיית יכולה להחזיר הכל אחורה .
בכית שוב , בפעם החמישית היום , מהבוקר .
כעסת על עצמך .
היית בהלם איך הגעת לפה .
למה את שוכבת כאן , על המיטה ,
כשאת שוקלת 18 ק"ג , בכמעט ללא סיכויים לחיות.
עצמת עיניים , נזכרת באיך הכל התחיל .
ורק אז , רק אז , נעלמת .
לאא עליייייי..
אבל סתם כתבתי..
מכירה מקרוב בוא נגיד ככה
למה כתבת את זה פה?
בשביל מה יש פורום סיפורים ושירים?
וחוץ מזה^, קטע מצמרר..
מה קרה לך עם אנורקסיה ובולימיה בזמן האחרון?
כבר קטע שני.... רוצה לשתף..?
כשיודעים איזה מילים נכונות לאמר.
"אני לא מרגישה טוב" או "אכלתי מקודם" וההורים לא כל כך מציקים.
הרבה יותר קל.
אוייי...
בנותתתתתת תשמרו על עצמכןןן!!!!!!
אמל'ה זה כזה מפחיד
אמת כמו שאמרו שמרו על עצמכן אל תכנו אפילו לסיפור הזה
יפה מאמי את רושמת מדהים
אוהבת->מירב
כמו שאושרי אמר
וקראתי שזה לא עלייך
אז ירדה לי אבן מהלב
ישבתי ופשוט בכיתי
כמה שזה כואב
אף אחד לא יודע😢
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כי לא ידעתי כלכך איפה לשים אתזה..
זה לא היה מין סוג של שיר בשביל פה.
אבל לא משנה
וזה לא קשור אליי..
זה קשור לאחת החברות שלי שמאושפזת בבית חולים מעל לשלוש שנים
שיחררו אותה השנה
והיא חזרה לשם..
היא עמדה למות הלב שלה התפרפר..
היא חושבת שהיא שמנה אבל היא ממש לא היא רזה
היא ממש רזה
היא רואה את עצמה במראה היא לא מזהה .. היא רואה ילדה שמנה
ולא מספיק היא רוצה לרדת עוד.. היא לא אוכלת כלום!
וסתם היה לנו שיחה לפני כמה זמן עם המורה שלי ..
אז דיברנו על כל זה ואחת החברות שלי
אמרה לנו משו שכאילו לא דיברה עליו בחיים.. שהיא רוצה לעשות דיאטה ושהיא אוכלת
אז אחרי זה היא הולכת ומקיאה הכל בשירותים.. ממש מכניסה ידיים.
והקיבה מתרגלת לזה!
זה מסוכן..
איממממא כ"כ עצובב..
כתבת בצורה מעללפת!!
והשיר כ"כ כ"כ נכון..
גם לי יש חברה שהגיעה למצב של אנורקסיה..ה' יישמור!!
אבל ב"ה היא יצאה מזה..
אין אנשים פשוטט לא מבינייםם עד כמה הדברים האלה מסוכנים..
דרך אגב זאת מחלה שמגיעה גם אצל בנים..אבל הרבה פפחות!!
בקיצור בנות שממרו על עצמכן..ואם מיישי לא יודעת מה לעשות..
I AM HERE!!:]
אווווווווווווווהבת
-רעות-
עצוווב |:
את כותבת ממש יפה
ה' הכתיבה שלך כזאת אמיתית ויפה !!
אוהבת אותך נסיכה אני כאן 24 שעות רק שלך!
אויייי ברוש זה כל כך עצובבבב:[
בנות תשמור על עצמכן...
בריי את פשוט סוחפת ...
מוכשרתתת!!!
פה בשבילך תמידדדדדדדדד
מור'צי 😊
