QUOTE (Noykush @ 27/05/2007) טוב נמ.. יש פה איזה ילדה אחת.. לא נראלי את מכירה אותה.
קוראים לה נוי... האא וואלה ?! מאיפה את מכירה אותה?! הא סבבה..
קיצר היא אמרה לי תמשיכיי הכי דחוף בארץץ
תזכירי לי? איזה נוי חח
סתם מסירי לה דש חם חם...לוהט
ושלא בראש שלי לשם המשך חח
סתם אני רושמת עכשיו אחד כזה ארוך
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 27/05/2007) לא נגמלת..!!
אל תגמלי
אבל תדעי לך שמאביב גפן אין מוצא 😯
חחח סתם לא קשור
תתעלמי ממני אני לא בסדר
אבל אי יהיה טוב
אני חושבת 😕
QUOTE (סוופרמאמי @ 27/05/2007) QUOTE (Noykush @ 27/05/2007) טוב נמ.. יש פה איזה ילדה אחת.. לא נראלי את מכירה אותה.
קוראים לה נוי... האא וואלה ?! מאיפה את מכירה אותה?! הא סבבה..
קיצר היא אמרה לי תמשיכיי הכי דחוף בארץץ
תזכירי לי? איזה נוי חח
סתם מסירי לה דש חם חם...לוהט
ושלא בראש שלי לשם המשך חח
סתם אני רושמת עכשיו אחד כזה ארוך
היא מסרה לך בחזרה.
והיא אמרה סבבה, אבל שיהיה יפה לא דפוק כמו הפרקים הקודמים שלך חחחחחח
סתם סתם.. רק אל תבכי לי פה עכשיו.. הפרקים שלך אל באמת דפוקים, זו רק את שדפוקה, סתם את לא, פשוט אללללל תתיחסי אליי, עברתי פיגור רציני.
QUOTE (סוופרמאמי @ 27/05/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 27/05/2007) לא נגמלת..!!
אל תגמלי
אבל תדעי לך שמאביב גפן אין מוצא 😯
חחח סתם לא קשור
תתעלמי ממני אני לא בסדר
אבל אי יהיה טוב
אני חושבת 😕
"אין מוצא לא זזים מכאן.."
נו אדם חחח
יאללה אני חושבת שמגיע לנו המשך..!
לא חושבת.. בטוחה..
QUOTE (Noykush @ 27/05/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 27/05/2007) QUOTE (Noykush @ 27/05/2007) טוב נמ.. יש פה איזה ילדה אחת.. לא נראלי את מכירה אותה.
קוראים לה נוי... האא וואלה ?! מאיפה את מכירה אותה?! הא סבבה..
קיצר היא אמרה לי תמשיכיי הכי דחוף בארץץ
תזכירי לי? איזה נוי חח
סתם מסירי לה דש חם חם...לוהט
ושלא בראש שלי לשם המשך חח
סתם אני רושמת עכשיו אחד כזה ארוך
היא מסרה לך בחזרה.
והיא אמרה סבבה, אבל שיהיה יפה לא דפוק כמו הפרקים הקודמים שלך חחחחחח
סתם סתם.. רק אל תבכי לי פה עכשיו.. הפרקים שלך אל באמת דפוקים, זו רק את שדפוקה, סתם את לא, פשוט אללללל תתיחסי אליי, עברתי פיגור רציני.
😛 כולם עוברים את זה מתישהו
אני חושבת שזה קורה שנולדים אבל יש כאלה שזה מתחיל אצלהם ברגע שמגעים לחטיבה
QUOTE (שוקוהוליסטית @ 27/05/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 27/05/2007) QUOTE (שוקוהוליסטית @ 27/05/2007) לא נגמלת..!!
אל תגמלי
אבל תדעי לך שמאביב גפן אין מוצא 😯
חחח סתם לא קשור
תתעלמי ממני אני לא בסדר
אבל אי יהיה טוב
אני חושבת 😕
"אין מוצא לא זזים מכאן.."
נו אדם חחח
יאללה אני חושבת שמגיע לנו המשך..!
לא חושבת.. בטוחה..
לגמרי מסכימה איתך
המשך בהודעה הבאה 😁
"דאגתי לך" אמר יוני.
"בגלל זה לא באת לבקר אותי?" שאלתי.
"לא הייתה לי ברירה היו לי חזרות" אמר יוני.
לא חשבתי בכלל שזה יפריע לי אבל זה הפריע לי. יוני מעדיף את המוזיקה על פני…המוזיקה הייתה
ה-אהבה שלו…ולי למרות כל מה שרציתי היה קשה לקבל את זה
פרק 19
"מה יש לך?" שאל יוני "את שקטה פתאום"
"סתם…לא משנה" אמרתי.
"בגלל שלא באתי לבקר?" שאל יוני.
הבטתי בו בחיוך…"יוני אני אמרתי לך…אני לא מתכוונת לתת לך לבחור ביני לבין המוזיקה" אמרתי "אבל אני רוצה שהיה לך אכפת ממני"
"אכפת לי ממך" אמר יוני.
"באמת? אני לא רואה את זה" אמרתי "יוני המוזיקה זה כל חייך ובסדר אין לי בעיה עם זה אבל גם אני רוצה להיות חלק קטן מחייך, ועם..ועם רק תיתן לי אז…"
"את לא מבינה? אני אוהב אותך את מדהימה והופכת אותי למאושר ברגע, שחר בבקשה אני…אני אוהב אותך אבל אני לא יכולתי להשתחרר מהחזרות זה הכל" אמר יוני.
"אני לא יודעת כבר" אמרתי.
"מה את רוצה להגיד בזה?" שאל יוני.
"אני אוהבת אותך" אמרתי. עכשיו הייתי בטוחה בזה טוב לא ממש, אבל המילים האלו יצאו לי טבעי אוקי..על מי אני עובדת אין לי מושג עם אני אוהבת אותו. סאו וואט? קורה…זה משהו שבא עם השניים.
"גם אני אותך…כל כך, כל כך" אמר יוני "צ'אנס אחד?"
"ברור" אמרתי וחייכתי.
"אני יפצה אותך אני מבטיח" אמר יוני.
"כן ברור" אמרתי.
"טוב עכשיו אני ממש חייב ללכת" אמר יוני.
"אבל רק באת" אמרתי.
"מצטער מאמי…יש לי הכנות אחרונות לני ההופעה" אמר יוני.
"אוףףף לא פייר" אמרתי.
"מצטער מאמי" אמר יוני "אבל תבואי מחרתיים להופעה…נכון?"
"כן" אמרתי "ברור"
הוא הלך. רציתי לבעוט במשהו הייתי עצבנית. הייתי חייבת לצאת מהבית.
הלכתי לסלון. "טוב אני הולכת" אמרתי.
"לאן?" שאל אבא.
"להסתובב" אמרתי באדישות מה יש לו?
"את צריכה לנוח" אמר אבא.
"יאו תפסיק עם תפקיד האבא שאמא הייתה בחיים הוא יותר התאים לך" אמרתי.
"אני לא מוכן ש…"
יצאתי מהבית לא שמעתי כבר מה שהוא אמר.
הלכתי סתם להסתובב שמעתי מוזיקה באמפי. שמעתי את 'הבוקר יאיר'.
לא יודעת למה השיר הזה גרם לי להתחבר אליו. לפתע הרגשתי יד אוחזת בידי ודוחפת אותי אחורה ודתי את האוזניות.
"תגיד מה את מטורפת? עוד שנייה נדרסת" אמר.
"וזה מעניין אותך כי…?" שאלתי.
"וואי שחר להירגע אל תהפכי אותי לכל כך נורא" אמר.
"טוב…עומר אין לי כוח אלייך היום בכללי אין לי כוח אלייך" אמרתי.
"מה יש רבת עם החבר?" שאל עומר בקול מזלזל.
"מה יש אין לך חיים משלך אז החלטת להידחף לשלי?" שאלתי.
"אל תתלהבי החיים שלך לא מעניינים אותי" אמר עומר.
"אז צא לי מהם" אמרתי "אין לי כוח אלייך"
באתי לעבור שוב את הכביש אבל הוא עדיין אחז בידי. הסתכלתי עליו.
"בכוח בא לך להידרס?" שאל עומר.
"עם זה ירחיק אותי ממך אז כן" אמרתי.
"עד כדי כך נואשת?" שאל עומר.
"עזוב אותי כבר" אמרתי.
הוא עדיין החזיק. שחררתי את ידי מידו. מה קורה לי? למה אני מרגישה כל כך מוזר לידו? למה אני כל כך מפחדת שאני איתו? ממה אני מפחדת? יכולתי להמשיך ולשאול שאלות. היה בו משהו מוזר מעוד.
בעיניו הכחולות היה מבט ששואל 'למה מי אתה?' כאילו שלט העולם. הוא היה מסקרן…לא הקרין שום רגש, אבל לא היה מתנהג כאילו יש לו מה להסתיר. מצד שני היה נראה כאילו יש בו המון מה להסתיר, הדיבור המוזר שלו על אנשים כמונו כאילו עבר כל כך הרבה בחיים.
רציתי דעת מי הוא, לגלות מה עבר עליו, להתקרב אליו, לאהוב אותו עד הסוף.
אבל היה בו גם משהו מפחיד, מן הרגשה שעם התמסרו אליו עלולים להיפגע, הוא יכל לפגוע, שנינו באנו מעולמות אחרים שעם נרצה או לא הם לא יפגשו, אז עדיף לעצור את זה לא? לפני שניכנס לסכנה שאף אחד לא יכול להבטיח לנו שניצא ממנה בלי שום כאב.
הוא הביט בעניים שלי אני בשלו. אבל אז התרחקתי. הלכתי ממנו. הקרבה אליו הפחידה אותי.
המשכתי לשמוע מוזיקה וללכת…
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
ראיתי אותה הולכת. אולי טעיתי בה? במבט קרוב בעניים יכולתי לראות כל כך הרבה דברים.
היה בה מן עצבות, רגש חזק שגדל וגדל. היא הביטה בי כמחפשת משהו.
ואני חיפשתי את המילים הנכונות. אבל תמיד הייתי מין ילד שלא מכיר את המילה סליחה. לא התכוונתי להיות זה שיצטער. גם היא לא גברת מושלמת.
בטח אבא שלה לא נתן לה היום 200 שקל אז היא הייתה עצובה. 'צרות של עשירים'.
הלכתי משמה למגרש.
"כמה זמן עד שאתה בא?" שאל עמית.
"סתם לקח לי זמן" אמרתי "מה קורה אחי?"
"מצויין" אמר עמית וחייך "שמע משהו, אתה רואה את אלה שמה? אנחנו הולכים לשחק נגדם…הצפונים חושבים שהם יותר טובים ממנו…זה על התערבות 200 שקל המנצח והמפסיד עף גם מהגרש"
"זה משחק קל" אמרתי.
"בדיוק" אמר מאור.
"יאללה מתחילים?" שאלתי.
כמו שחשבתי משחק קל…200 שקל שלנו. חטפתי את הכדור וסל…כמה צפוי.
אחד מהקבוצה השנייה לקח את הכדור רץ לסל וקלע. לא היה אכפת לי…1:1 כמה קשה יכול להיות לנצח אותם.
וכמו שחשבתי. הם עפו בטייל בסוף המשחק. ולנו היה כבר ש200 שקל בכיס. שיחקנו שלוש מול שלוש. כל אחד מביא 200. כל אחד מקבל 200.
לא הכי הפריע להם. בטח יש להם הרבה כאלה.
"זה היה קל" אמר עמית.
"אתה צוחק עלי? הם בדיחה" אמרתי.
"טוב יאללה…התלהבנו מזה" אמר מאור.
"אשכרה" אמר עמית.
"טוב יאללה אני זז" אמרתי.
"למה עד שיש לנו את המגרש לבד?" אמר מאור.
"אין לי זין לזה" אמרתי.
הלכתי משמה. לא יודע מה יש לי בזמן האחרון.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
יומיים אחרי זה
נכנסתי הביתה.
"יש תוצאות" אמר אבא.
"כבר?" שאלתי.
"כן" אמר אבא. מבטו הושפל. הבנתי את הרמז. אבל בשורות רעות אף פעם לא נקלטות עד שנאמרות.
"שלילי" אמר אבא.
"מה זה אומר שלילי?" שאלתי. הרגשתי כמו אישה בהריון שמבשרים לה כי היא לא בהריון כמו שחשבה.
או כמו תלמידה שהרג בישרו לה המורים שנכשלה במבחן. אבל פה זה היה הרבה יותר גרוע, היה מדובר פה בחיים שלי.
כנראה שבזמן שלא הייתי פה אבא דאג ללכת לבית החולים לדבר עם הרופא. מה פתאום שאבא שלי יחשוב להגיד לי עם אני רוצה לבוא. הייתי עסוקה בלכעוס עליו בלי לשמוע בכלל על מה מדובר.
"שחר, את חולה…" כן המילים בקושי יצאו "יש לך סרטן"
"אתה עובד עלי נכון?" שאלתי דמעות החלו לאט, לאט לרדת מעיני.
הפחד…תאמינו או לא אבל כל כך פחדתי.
"אני מצטער שחר" אמר אבא הוא רצה לחבק אותי, אבל אני ממזמן הפסקתי לתת למישהו מהמשפחה להתקרב אלי עד כדי חיבוק אוהב.
"איזה סרטן?" מלמלתי. הרגשתי איך הקול שלי עייף מלדבר.
אבא שתק. "נו דבר כבר" צעקתי עם מעט הכוח שנותר לי. כאילו שברגע נאמרה המילה סרטן נלקח הכוח ממני.
"יש לך סרטן בקיבה" מלמל אבא.
לא ידעתי עם לצחוק או לבכות, הייתי גמורה מזה.
הדבר הכי נורא ישכלו לומר לי. זה הסביר את כאבי הבטן החזקים עד איומים, ואת חוסר התיאבון שלי בזמן האחרון. הכלית לחדר שלי. צלצלתי ליוני. "הלו" ענה.
"יוני זה דחוף" אמרתי.
"אני מצטער אני לא יכול לדבר איתך עכשיו" אמר יוני וניתק.
אוף בעטתי במשהו.
"את בסדר?" שאל צליל שנכנסה לחדר.
"צליל עופי מפה מה שחסר לי עכשיו זה לראות אותך" אמרתי.
היא לא יצאה
"מה יש לך? אני מנסה להיות איתך בסדר ככה את מתנהגת אלי?" שאלה צליל.
"אוו צליל החלטת להיות חמודה? זה מעניין לי את תחת עופי מפה" אמרתי.
"אני לא אשמה, את יצאת עם איתי...אני אהבתי אותו, מה יכולתי לעשות?" שאלה צליל.
"אהה באמת האהבת את הבן הזונה הזה?" שאלתי.
"אל תדברי אליו ככה" אמרה צליל.
"אני ידבר אליו איך שבא לי יא חתיכת כלבה מזדיינת...אל תתקרבי אלי אפילו" אמרתי.
"מי את חושבת שאת?" שאלה צליל"משחקת את עצמך מסכנה או רחמים על שחר מי ישמע מה קרה לה".
"עופי מפה" מלמלתי.
היא לא יצאה היא הביטה בי. המילים שלה כאליו פגעו בנקודות הכי רגישות.
"עופי מפה" צעקתי "לכי לאיתי שלך גדלי עוד זונות בבית זונות שלך".
היא חייכה "אמן תמותי" אמרה צליל.
לא האמנתי שבאמת שמעתי את זה. לא האמנתי שזה מה שקרה לאחותי. זאת האחות שלי? לא יכול היות.
היא יצאה מהחדר שלי. חיוך מריר עלה על פני.
איפה הוא? היוני הזה חבר שלי? פחח...לא אכפת לו ממני בכלל, כל מה שמעניין אותו זה מוזיקה. החברה שלו בוכה לו בטלפון והוא לא יכול לדבר איתה. אבל אני מוכנה להשפיל את עצמי בשבילו לתת לעצמי להסכים לכל מילה שלו.
"נשבר לי" אמרתי. הקול שלי היה יבש.
הכל היה בשבילי כלום. חוסר היחס של יוני, זה שאחותי שכבה עם מי שאהבתי, האונס, התאהבות בבחור שלא אוהב אותי. אבל עכשיו כל זה חזר אלי בנוסף למחלה.
רציתי את אמא שלי.
התישבתי על המיתה הסתכלתי בראש1 חושבת אולי זה מה שיוכל להרגיע אותי, לראות מה הולך בחיים של אחרים.
אבל לא האהבתי את מה שהיה בפפארצי. 'יוני נמצא לאחר בילוי ארוך בפאב יחד בלונדינית מחייכת מעניין מה חברה שלו תגיד על זה?' קראתי את זה בלי קול. מעניין מעוד. צלצלתי לאלינור היא לא ענתה לי. היא אף פעם לא זמינה בשבילי. היא נמאסה עלי. שנאתי אותה. צלצלתי לרועי. הוא גם לא ענה. כאילו כל העולם נעלם דווקא ברגע שהייתי צריכה אותם. כאב לי הראש. כאב לי הכל. כאב לי הלב במיוחד. היו כל כך הרבה אנשים בתוכו בחוך הלב. אבל כולם איכזבו ברגע האמת...
הבטתי במראה. עיני היו אדומות מדמעות. אגרופי פגעה בחבטה במראה ושברה אותה לרסיסים, חתך עמוק נוצר לי ביד, זה כאב לי כל כך, אך הכאב הזה אינו היה דומה כלל וכלל לכאב שהיה נמצא לי בלב . 'למה זה מגיע דווקא לי?' שאלתי בעויד מבטיה במראה השבורה. שבורה לרסיסים כמו ליבי.
דמעות לא הפסיקו לזלוג מעיני. והיה כל קשה למישהו שרואה אותי לדעת עם בכיתי בגלל סבל נוראי או בגלל הכאב ביד.
הייתי חלשה ונפלתי מרגלי. דם לא הפסיק לזרום מידי אך זה בכלל לא הפריע לי. כי בלבי היה כאב, כאב נורא כל כך.
הרגשתי שנאה, שנאה הזה לכל מי שהיה אשם באותו כאב בליבי.
ולא היה קל למצוא אשם אחד. כי היו כל כך הרבה…כל כך הרבה אשמים. כל הרבה אנשים לשנוא. כל כך הרבה סיבות לשנוא.
ידעתי שקשה להבין. קשה להבין למה אני בוכה. אבל זהו! אני הייתי שבורה מכל כיוון.
רציתי מקום לברוח אליו. הייתי נואשת ומאוכזבת באותה העט. רציתי סוף, סוף לאותו סבל שלא יכולתי לסבול עוד.
האם יש מישהו שאכפת לו בכלל? אז שיבוא כי אני צריכה אותו.
שימו לב שהזה באדום זה מה שהיה בהתחלה 😛
אוהבת אותכם
ורציתי לעשות לכם יותר ארוך אבל אני חייבת ללכת
אוהבת אותכם
ולהגיב זה לא עולה כסף...וזה עושה לי כיף חחח 😊
שתקי שמנה מה הלחצת על תגובות..
את רוצה תגובות שמנות ויפות נכון..?
אז המתיני בסבלנות..
אז אני אתחיל בזה שהפרק הזה..
יואוו החזרה להתחלה, סגירת המעגל...
היו לי דמעות בעיניים ורק כי אחותי צרחה בבית לא בכיתי..
היא לא נתנה לי להסחף לתוך זה...
מאמי שלי אני נדהמת כל פעם מחדש..
איך את מצליחה להפתיע ולרגש ולהדהים...
ומהפרק הראשון עם עומר קולטים שיש בניהם מתח.. 😛
לא דם מהיד.. זה כואב.. אווץ'..
סוף סוף החלטת להמשיך אחרי ששנים ייבשת אותנו..
זה ממש לא יפה מצידך ואת חוצפנית..
אבל אני סולחת לך רק כי את אחותי הקטנה...
וכי אני חולה עליך הכי בעולם..
מואהההההההההה 😍
מי אוהב אותך יותר ממני..???
מי מצחיק אותך כשאת עצובה..? (באמת מי..?)
את לא נורמליתתתתת 😊
אני בוכה פה 😢 😢, הדמעות זולגות.
איזה פרק עצוב, איזו מסכנה,
יוני סתם מגעיל.לא שוה אותה בכלל.
למה היא צריכה לעבור את כל זה? 😢
עומר, אני מאוהבת בעומררררר חחחח 😁
פרק מקסים, פשוט מדהים.
מכורה לסיפור הזה (=
אוהבת אותך 😁
תמשיכי מהר כן?
😉
QUOTE (סוופרמאמי @ 26/05/2007) QUOTE (lipaz-sol @ 26/05/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 26/05/2007) QUOTE (lipaz-sol @ 26/05/2007) QUOTE (סוופרמאמי @ 26/05/2007) QUOTE (lipaz-sol @ 26/05/2007) מירב?
תראי כמה יופי יש בךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך מדהימההההההההההה 😊
אז שקט הבנתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת 😛
אוהבת אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😁 😎
יצאתי כמו קרוב עם כובע ירוק על הראש חחח
מה פאום יצאת פהההההההההההההה: 😛
מעלפתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
מה שתגידי
אוהבת אותך כיפה אדומה שלי 😛
חחחחחחחחחחח נכון אני תמיד אומרת את זה ואני צודקתתת 😁 😛 😁
גם אוהבת אותך 😊 😍
מי שמדברת על מדהימות חחח 😁
אוהבת אותך
אויייייייי אני חולההההההההההההההההההההה עליייייייייייייייייךךךךךךךךךךךךךךךךך 😁
את המדהימה פה אני סתם כונפה חחחחחחחחחחחחחחחחח 😛
מה את לא אוהבת אותי ? 😢
פרק מרגש וסוחף דמעות הכתיבה שלך מהממת והפרק יוצא מן הכלל
יאווו..
די חכו רגע אני אנגב את הדמעות כי אני לא רואה כלום!
😢 😢 😢 😢
די איזה פרק עצווב, למה?!
וויוני הזה?! גרר 😠
למרות שאני מתה עליו אבל כשיש כזאת צרה הוא חייב להיות שמה ולתמווך!!
ברגע כזה המוזיקה יכולה לחכות [לא שמעתם את זה ממני, חח סתם]
ועומר?! דיי איזה חמווווווווד 😛
אחד אחר "ששונא אותה" היה יכול לתת לה להידרס [לא באמת]
ואנשים "כמוהם" כשחבר בצרה אני בטוחה שהם עוזבים הכוול לא משנה מה הם עושים עכשיו כדי להיות לצידו! 😊
הפרק פשוווט מעלללללף [😊] ועצווב [😢]
אני עדיין לא מבינה..
מה לא נגמלת?! מלהרוג את הדמויות שלך?!
[למרות שלא אמרת שהיא מתה רק שיש לה סרטן אבל זה לא משנה]
הפרק פשווווט מ=ד=ה=י=ם !
יאללה תמשיכי בובי.. 🙄
ובנוגע לשאלה שלך בסוף הפרק..
"האם יש מישהו שאכפת לו בכלל?" לי אכפת לי אכפת ללללללליייי אאאכככפפפפפפפפפפתתתתתתתתת!!!!!
"אז שיבוא כי אני צריכה אותו." >> יבוא לאן?! 😕
אוהבתך יפפפה שלי פרק מרגגגגגגגגגגגגגגגגגגש 😊
3>
רחלוש =]]
אתר האהבה הישראלי