אני מתבגרת-אז אל תפריעו לי

אלו שקראו את הסיפור השני שלי....הבטחתי סיפור חדש תראו אפילו לא יבשתי אותכן חח
מקווה שתאהבו בנות...גיבו לי



פרק 1
הבטתי במראה. עיני היו אדומות מדמעות. אגרופי פגעה בחבטה במראה ושברה אותה לרסיסים, חתך עמוק נוצר לי ביד, זה כאב לי כל כך, אך הכאב הזה אינו היה דומה כלל וכלל לכאב שהיה נמצא לי בלב . 'למה זה מגיע דווקא לי?' שאלתי בעויד מבטיה במראה השבורה. שבורה לרסיסים כמו ליבי.
דמעות לא הפסיקו לזלוג מעיני. והיה כל קשה למישהו שרואה אותי לדעת עם בכיתי בגלל סבל נוראי או בגלל הכאב ביד.
הייתי חלשה ונפלתי מרגלי. דם לא הפסיק לזרום מידי אך זה בכלל לא הפריע לי. כי בלבי היה כאב, כאב נורא כל כך.
הרגשתי שנאה, שנאה הזה לכל מי שהיה אשם באותו כאב בליבי.
ולא היה קל למצוא אשם אחד. כי היו כל כך הרבה…כל כך הרבה אשמים. כל הרבה אנשים לשנוא. כל כך הרבה סיבות לשנוא.
ידעתי שקשה להבין. קשה להבין למה אני בוכה. אבל זהו! אני הייתי שבורה מכל כיוון.
רציתי מקום לברוח אליו. הייתי נואשת ומאוכזבת באותה העט. רציתי סוף, סוף לאותו סבל שלא יכולתי לסבול עוד.


-----------------------------------------------

לפני חודשיים

"עידן עם אתה לא יוצא עכשיו מאמבטיה אני מבטיחה לך שאתה תמצא את עצמך חצי שנה בקומה" אמרתי "עם לא תמות במקום"
"שחר את יכולה להרגע עוד חצי שעה אני יוצא" אמר עידן.
"להרגע?" שאלתי "חצי שעה…???? עידן אתה מתארגן כמו איזה כוסית"
"אחותך כוסית" אמר עידן.
"עם אתה אומר" אמרתי "יאללה צא כבר…או שאני נכנסת באמצה"
"הופה…מישהי מאיימת" אמר עידן.
הוא יצא מהקלחת עטוף במגבת.
"תודה רבה באמת" אמרתי "הבנות כבר מחכות לי"
"וזה מעניין אותי כי…."
"טוב אוף לי מהפנים כבר לפני שאני לא יודעת מה אני יעשה" אמרתי עצבנית.

קוראים לי שחר אני בת 17. יש לי שער שחור, עניים ירוקות דבש, אני חטובה ורזה.
לאח שלי קוראים עידן. גבוהה חטוב שער שחור עניים כחולות ממש דומה לאבא. יש לי אחות קטנה בת 15 בלונדינית בעלת עניים ירוקות. קוראים לה צליל.

שיצאתי מהאמבטיה ננסתי לחדר לבשתי טוניקה שחורה, וסקיני כהה. שמתי את נעלי הסירה שלי והתאפרתי קלות.
הפלאפון שלי צלצל. "נו…איפה את?" שאלה אלינור.
"סורי בובי אחי המפגר נטקע באמבטיה לא יצא" אמרתי.
"טוב נו יאללה שחר אני מחכה לך" אמר אלינור.
"אוקי אני עכשיו בדרך אלייך" אמרתי.
"את יודעת רועי לא בדיוק יחה לך עד שתבואי" אמרה אלינור "בכלל הוא לא יחכה"
"אז נגיד שיעקבו אותו או משהו" אמרתי "מותר לנו אנחנו ארגנו את זה" אמרתי.
"טוב בסדר מהרי" אמרה.
לכחתי את הטיק הפלאפון ואת המפתחות של המכונית של אבא שלי.
נסעתי לביתה של אלינור. היה נכנה למכונית.
"טוב יאללה סעי כבר" אמרה אלינור.
"הופה אלינור בלי פקודות" מרתי וצחקנו.
"המפקדת בישבילך" אמרה אלינור.
"שאמא שלך תגיד המפקדת" אמרתי.
"אי בלי הורים" אמרה אלינור.
"בלי הורים לא היית פה" אמרתי.
חניתי את המכונית ליד הבית של רועיקו. נכנסנו לבית שלו שמ כבר היו כולם.
"תודה רבה שבאתם באמת" אמר זיו.
"בבקשה בובי" אמרתי.
"יאללה הוא צריך לבוא כבר" אמרה מיטל.
"בסדר" אמרתי "ותיזכרו מה אמרתי לכם לעשות, זה יהיה גדול".
כולם התישבו מחקים שרועי יבוא כבר.
רועי פתח את הדלת.
"מה אתם עושים פה?" שאל רועי שנכנסנו.
"עושים לך מסיבת הפתעה" אמרתי באדישות.
"מסיבת הפתעה?" שאל רועי.
"אההה כן" אמרתי כנזכרת
"הפתעהההההההההההההההההההההההה!!!!" צעקנו כולם.
רועי התחיל לצחוק. "אני לא מאמין" אמר רועי מופתע.
"אוקי רועי" אמרתי "אנחנו יודעים שידעת"
"נשבע לך שלא" אמר רועי.
"טוב תביא בוסה ינושך כריות קטן שלי" אמרתי. הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלחיי.
טוב כן רועי הוא הומו.
הוא חיבק את לכ החברים שלו ואז שמנו מוזיקה חזקה. התישבתי על הספא בכיך שלי.
"אז מה קורה?"
"אוייי לא תצילו אותי" אמרתי.
"מה יש…?"
"אין לי כוח אלייך" אמרתי.
"חבל" אמר.
"מה אתה רוצה ממני תום? " אמרתי בציניות.
"חבל"
"עוד חבל אחד ואתה מת" אמרתי.
"חבל"
"אתה קרציה באמא שלי" אמרתי.
"חב…"
"אוקי אתה מת" אמרתי ונתתי לו סטירה.
"טוב מה את יושבת בצד?" שאל תום.
"נראה אותך כל היום צריך לעבוד בשביל לעשות את המסיבה הזאת" אמרתי.
"ובסוף לבואבאיחור" אמר תום.
"לא אשמתי" אמרתי.
"שמענו עלייך" אמרתי "יאללה בוא לרקוד".
"בשמחה מידלע" אמר תום.
הלכנו לרקוד. עד שלפתע אלינור לכחה אותי הצידה. "טוב את חייבת לתת לי ולתום להיות ביחד לבד" אמרה אלינור.
"הבנתי נדלקת עליו?" שאלתי.
"לא התאהבתי בו" אמרה אלינור "יאללה פליז בישבילי?"
"מה את רוצה שאני יעשה שבע דקות בגן עדן או משהו כזה?" שאלתי.
"או משהוא כזה" אמרה אלינור.
"אוקי אלינור אני לא מאמינה שאמרת את זה" אמרתי.
"תאמיני בובי" אמרה אלינור "בלי אמונה אין אהבה"
"טוב אוקי" אמרתי.
"תודה שמנה שלי" אמרה אולינור.
"הכל בישבילך מכוערת אחת" אמרתי.
עצרתי את המוזיקה. "אוקי…איך נראה לכם כמה משחקי חברה?" שאלתי.
"לא תשימי את המוזיקה" אמר אורי.
"לא שואלת אותך" אמרתי.
"טוב מה את רוצה?" שאלה מיטל.
"אהמ….אמת או חובה נשמע לי נחמד" אמרתי.
"לאן הגענו?" שאל תום.
הבטתי בתום. "יאללה נו מה אתם כבדים?" שאלתי.
התישבנו במעגל. סובבנו את הקבוק. יצא על אלינור שואלת ועל רועי עונה.
"אמת או חובה?" שאלה.
"חובה" אמר רועי.
"הופהה מישהו פה נועז" אמרתי.
"מתי גילת בפעם הראשונה שאתה הומו?" שאלה אלינור.
"לפני שלוש שנים זה היה שנדלקתי על ערן" אמר רועי בבטחון.
ערן שישב ליד רועי התרחק טיפה.
"תירגע כבר ממזמן אני לא דלוק עלייך" אמר רועי.
"ליתר בטחון" אמר ערן.
רועי סובב יצא על סיוון שואלת אני עונה.
"אמת או חובה?" שאלה סיוון.
"חובה" אמרתי.
"אז לא רק אני נועז" אמר רועי.
"כן רועי ידידי לא רק אתה" אמרתי.
"חובה עלייך להכנס לשבע דקות בגן עדן.." אמרה ונעצרה.
"ען מי?" שאלתי.
"עם תום" השיבה.
"מה?!?!?!?!?!" שאלתי את אלנו ממלמלת.



תגובות יתקבלו בברכה 😉

אוהבת->מירב