מה אני עוד יכולה לכתוב לך ב-9 שנים שעברו משנת 1998 הארורה הזאת ..
על אותו לילה ארור ..
אתה, שיושב ומביט עלינו מלמעלה,
רק בך אני יכולה להיזכר היום..
בך ובאורי.. שניכם גיבורים שלנו..
וגם הוא כמוך.. פשוט הלך לנו בשניות.
בלי ששמנו לב.
אסף,
אתה חסר לכולנו. תמיד.
גם אם היום זה לא יום הזיכרון.
והנה- העיניים כבר מלאות בדמעות בגלל חסרונך האדיר.
הלכת מפה .. ולא, לא תשוב עוד ..
לא תבוא לשחק איתי במסדרון הצר הזה שתמיד היה לכם בבית..
ותגיד לי "לא ככה עושים!" כמו שהיית צועק עליי כשהייתי רק בת 7 בכיתה א'.
לא תשמע איתי ועם רותם יותר את השירים של היי-פייב, כמו שנהגת לצחוק עליי ועל רותם.
אז כן,
אני גם מאוש מצטערת.. שכבר שנים אני לא יכולה להתקשרב לקבר שלך..
אולי לפני 4 שנים באתי.. באותו יום הזכירון.. להיות עם רותם.. שאני לא בטוחה שאתה רואה ויודע אבל היא משרתת בצנחנים עכשיו ויש לה תפקיד "פיצוץ" (!)..
אסף.. התמונות שלך והזיכרונות לא מרפים מאיתנו, מכל המשפחה,
שמאז שעזבת גם לצחוק צריך בשקט.
ערך התחתן עכשיו.. והוא מאושר. אבל גם שם דמיינו אותך בכל מקום.
אתה גיבור. ללא ספק. אני מעריצה אותך על זה שנכנסת ללבנון והיית "קרבי" חאורך כל הדרך.
שתרמת, התגייסת, נכנסת לקסע.. ונהרגת יחד עם החיילים שלך והועלת לדרגת סרן..
ויש לי עוד כל כך הרבה דברים לספר.. 9 שנים אחרי.
אסף שלנו,
תמיד אתה איתנו, גם אם הראש בדברים אחרים.
אנחנו מתגעגעים, עד עמקי הנשמה..
אור,
בת דודתך האהובה.
ולמי שרוצה לדעת קצת יותר >
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=515145
תודה אלוהים שיש לי את המקום להוציא..
להרגיש..
😢
יהי זכרך ברוך !
