את השיר הזה כתבתי שנה שעברה, לשמחתי הוא לא אמיתי. כתבתי אותו לטקס יום הזיכרון הקודם. הוא כביכול נכתב ממישהי שהחבר החייל שלה מת במלחמה:
הלילות עצובים בלעדיך,
כי אני לבדי ואתה כבר אינך,
כששמיים שחורים מעלי, הגשם מטפטף
כל גופי קופא, והעצב אותי אופף
לא מסוגלת עליך להפסיק לחשוב
לא מסוגלת שלא לאהוב.
נזכרת בקולך המתוק, בדמותך
בכך שכבר לעולם לא אראה אותך
הותרת אותי לבד, עולמי חרב עלי
ונדמה כי זה סיוט, הפסיקו, די
החזירו לי את אהבת חיי.
כבר אין מי שיחבק שעצוב
ואין למי לחכות שישוב
נמצא עכשיו לבדו וכבר לא מרגיש
לא יודע שמלבדו אין לי איש
לחמת בגבורה,
אך אהבתנו הופקרה
נהרסה אהבה תמימה, אהבה טהורה
בלעדיך אין טעם, עצובה כל כך
יודעת שעכשיו אתה בשמיים, מלאך!
קארינו'ש....סימבה יפה שלי זה כזה עצוב
ומרגש ומדהים
ואני כל כך אוהבת את הכתיבה שלך
גרמת לי לבכות ועשית לי צמרמורות
בכל הגוף
אל תפסיקי לרשום בחייםם הבנת?
אוהבת אותך מלא מלא
אוהבת->מירב
איזהה מצמררררררררר
ווואואו זה עצובבב רצחח
כמה כאב יכול להיות
למה אנשים צריכים ככה לסבול
אוף אני לא מצליחה להבין
חבל שזה המחיר שאנשים משלמים
אני שמחה שזה לא אמיתי עלייך וכלפייך
אבל לצערי זה אמיתי
על אלפי משפחות אחרות שנהרסו בגלל
שאיבדו מישהו קרוב😢
את כותבת ממש יפה מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה בנות..
אני שמחה שאהבתן...
זה באמת שיר עצוב...
ושנה שעברה כשקראתי אותו, ישבתי על הבמה...
ואמנם ליטפתי מצבה לא אמיתית..
אבל ראיתי לפני תיק, ונעליים, כומתה ודיסקית, שעון זרוק...
המון דברים שנשארו ככה כביכול אחרי בן אדם שהלך..
ופשוט באופן טבעי התחלתי לבכות,
הרגשתי שאני באמת קוראת את המכתב הזה למישהו יקר לי...
אני לא מאחלת את התחושה הזאת גם לא לגדול הרשעים בעולם.. זה הדבר הכי כואב שאדם יכול לחוות...
הלוואי ואף אחד לעולם לא ידע כזה צער..
עצובבב עצובבב
מרגשששששששש
העברת בי צמרמורות
ולדמעות קטנות ..
הקטע עשה את שלוו
ואת? אל תפסיקי לרשווםםם
אוהבתךך
מור'צי
QUOTE (פיקולו @ 23/04/2007) עצובבב עצובבב
מרגשששששששש
העברת בי צמרמורות
ולדמעות קטנות ..
הקטע עשה את שלוו
ואת? אל תפסיקי לרשווםםם
אוהבתךך
מור'צי
תודה מאמי.. 😁
