=פרק 10=
בוווקררררררר:]
התעוווררתתי קמתי מהמיטה הלכתי למקלחת שבבית חולים אוחח מגעיל שם:/
התקלחתי [ההיתי חייבבת] לבשתי מכנס גינס וגופיה ורודה וכפכף
התאפרתי טיפה נראתתי נורא דורדוראנט
נכנסתי לחדר ווווווו...
ראיתי שםםם יושב על המיטטה אאאאאאאאאאאאאתתת...
עמיתת 😯
עמית-בוקר טוב יפיופפה
אני-בוקר מצווין:]
חייכתתי נתתי לו נשיקה בלחי
וראיתי ארוחת בוקר לשתתים על השולחן
אני-בשביל מי זה?
עמית-בשביל שנינוו ...
חשבתי לעצמי שתרצי לאכול כי האוכלל פה פשוט מגעיילל
אני-חחח מאוד מאוד מגעייל בעעע
עמית-יאללה בואי
התיישבנו ואכלנו היה טעיםם 😛
...
עמית-מה איך את מרגישה ?
אני-יותר טוב ואני נוסעת לבית סופסופ
עמית-ואללה?
כיףף לךך
אני-מממשש כיף לי כשאני בבית ואחי פה שווכב בקומה
עמית-אגב מה איתו?
אני-אממ אותו דבר אני יודעתת
אממרתי בעצבות
עמית-נשמה שלי אל תיהיה עצובה הוא יהיה בסדר מבטיח לך
אני-מבטיח?!
צחקתתי...
עמית-כןן..אבל רק בתננאיי
שאני..
אני-מה אתה?
עמית-שניה
הוא קם ממהכיסא והתיישב לידי
עמית-בתננאי שאני יקבל חייבוקק חם חם ממך
אני-בכיףףף:]
הסמקתתי מעט 😁
והתחבקקנו חזק חזקק
עמית-מה עם דניאל..מקווה שלא העיז להראות ת'פרצוף שלו פה
אחרי מה שאמר לך
אני-אממ..
הורדתי ת'ראש
עמית-אממ.. מה קרה כבר?
אני-ח..זרנוו...גמגמתתי
עמית-מה? מתתיי?
אני-אתמוללל
עמית-מה קרה פתאום?
אני-הוא בא לפה עם בלונים וזה ביקש ממני סליחה אמר לי שהוא אוהב אותי ושהוא מצטער על הבגידה
הוא לא ידע מה הוא רצצה מהחיים שלו באותו זמןן ..ו..
התנשקנו ורציתי אותו בחזרה אני פשוט אוהבתת..אותו
אז חזרנו
עמית-מה נדפקת? 😮
אחחרי כל מה שהוא עשה לך?הבגיידה ואיך שהוא דיבר אלליך
שכחחת את הכול כבר? אה??
הוא אמר בעצביםם
אני-לא..
אבלל אני אווהבת אותו למרות הכולל!!!
עמית-טוב תעשי מה שבראשלך זה החחיים שלך לא שלי
אני-צודקק אל תתעערב
אמרתי עצבנית
חשבתי לעצמי מי הוא בכללל שיתערבב בעניינים שלא שלוו
מה אכפת לו שחזרתי אל דניאאל ..
אבל מצד שני היתה לי הרגשה כיפית שהוא דואאג ליי:][:
היתה דממה בין שנינוו
הסתכלתי עליו והוא היה עצבני אוחח יפה לו להיות עצבני😛
אני-מה נשתקת?
עמית-סתם חושב
אני-עלל?
עמית-סתם על משו שעשיתי אתמול ואני מרגיש שזו טעות!
אני-ממה...
שהצלת אותתי? 😢
עמית-לא מה פתאום נשממה שליי
זה הדבר הכי טוב שקרה לי שפגשתי אותך..
אני-אאז??
עמית-אממ..מבטיחה שלא תכעסי או משוו?
אני-נו..מה אאתה יכול כבר לעשות שאני יככעס ממנו אנחנו בקושי מכירים ייומיים
עמית-נכון אתמול..
אחרי שיצאתי עם דניאל מהחדר אז נכנסתי אליך לחדר ואת ישנת כמו מללאך..
פשוטט מלאככון קטטןן
אני-חחחח תודה צחקתתיי
התקרבנו יותר אחד אל השני
והוא החזיק לי ת'ייד..
עמית-אאז אני...
לפתעעע
נשמעו דפייקות...
עממית-אוהו דווקא עכשיו
אמר בבאסה
אני-חחח
צחקתי וקמתי לפתוח ת'דלת היא היתה נעוללה משום מה..
זה היה דניאאלל:/
אני-דניאאלווש וננתתי לו נשיקה
אבל הוא היה קר כזה
שאלתתי מה.ממה..קוורה?
דניאל-בסדר מה ..הוא עושה פה?
עמית-אני?
סתם באתתי לבקר אותתה אסוור?
דניאל-בטח שאאסור
אמר בעצבים
אני-דנייאל תרגעע אנחנו כוללה יושבים כידידים
דניאל-מממש כידידים ולמה הדלת היתה סגורה בדיוק??
אני-לא יודעת בטח בגלל שטרקנו אותה אאז.הייא
עמית-שירר אל תתני לו הסברים שיחשווב מה שהוא רוצצה
דניאל-שממעת שחחזרנו נכון?! אמר לעמית
עמית-כן..אמר מבוואס
מזלל טוב גברר
דנייאל-תודה ויאללה קח ת'רגלים שלך ועוף מיפפה
אני-סליחחה?
למה שהוא ילך מפפה?!
דניאל-כי ככה אני באתי אליך ואת חברה שלי ואין לך מה לשבת איתו בככלל
אני-הוא הצייל אותי לידיעתך
דניאל-אני יודע
הציל הצילל וזהו יאללה נגמר הסיפור שילך הביתתה
עמית ישב בצד ולא התערב
כנראה שרצה לראות איך אני אנהג
אני-לא ,אני רוצה להישאאר ידידה שלוו
דניאל-ואני לא מסכיםם לך יאללה עמיית ביי לך..
עמית- אני לא הולך
דניאל-עוףף מיפה לפני שאני מפוצץ אותךך
אני-עמית אל תתיחחס אלליו
עמית-חחח חופשי שיתחיל עם השטויות שלו נראה מי בסוף יסיים על המיטה הזו
אני או הוא
דניאל-חחח
צחחק צצחוק ציני
אני-יאללה תפסייקו שניכם עם השטויות שללכם עמית נשאר פה וגם אתה דניאל
עמית היה מרוצצה אבל דניאל לא
דניאל-לא מותתק את צרייכההה לבחור
או אני או הוא...
אני-אהה?!
דניאל-כן מה ששמעת או אני או הוא ,החלטה שלך חמודה
אמר בציניות
עמית-צודק או אני או הוא תחליטי
הסתכלתי עליהם בצוורה כזו של מה התחרפנתםם אוו מהה??
אבל דניאל ישר קטע אותי
דניאל-במה את בוהה ? יאללה תחליייטי
והתחלתי לחשווב לעצמי..
לא יודעת במי לבחוור מצד אחד אני רוצה לבחור בדניאל כי הוא החבר שלי ואני אוהבת אותו
ומצד שני אני רוצה לבחור בעמית כי מהוא הציל אותי והוא גם ידיד שלי ולא מגיע לו שאני אתיחחס אליוו ככה
ודניאל מתייחס אלי כאילו אני הרכוש שלך...מה אסוור לי לשבת עם ידידים
יותר מיידי התחחיל לחווש
אבלל..גם עמית מה פתאום הוא גם אומר לי להחליט שיקח ת'רגללים שלו ויעוף מיפה
למה הוא צריך לגרום לי לריב עם חברשללי?
היה לי באותו רגע ת'פיצצול של החיים שליי
אוחח לא יודעת מה לעשותת
עמית ודניאל הסתכללו עללי שוב במבט של-,
נוו יאללה תחליטי ונגמור ת'סיפוור
אני-תהרגגוו אותי שניכם עוד שנייהה
דניאל-החלטת?
אני-כן
עמית-ו......
אני-אממממ...
----
יצא פרקק יפפפהה:]
אהבבתתי 😛
מקווה שגם אתןן
אחללה ערב שייהיה לכןן
מווווווווווואההה
QUOTE (-יסווו- @ 30/04/2007) נוווווווווו
המשךךךךךךךךך
המשך מחר בעז"ה:]
לווב יוו
ששניהם ייעופו מהחדר 😁
מהממממם =]
חחחחחחחח פרק גדול עם אקשןןןן חחחחחח סתם! 😕 😛 😉 😨
ממדהיםםםםםםםםםםםםם הפרק ! 😁
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך! 😎 🙄
מואה ליפזוש! 😁 😊 😊
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךך
=פרק 11=
---
אוחח לא יודעת מה לעשותת
עמית ודניאל הסתכללו עללי שוב במבט של-,
נוו יאללה תחליטי ונגמור ת'סיפוור
אני-תהרגגוו אותי שניכם עוד שנייהה
דניאל-החלטת?
אני-כן
עמית-ו......
אני-אממממ...
---
אני-אממ..
עמית אני...
עמית-הבנתיי יאלה אני עף
שיהיה לכם בהצלחה ביי
הוא נראה כ"כ פפגוע
יצא מהחדר וטרק ת'דלתת
אני ההיתי בשוק מעצמי איך ההיתי מסוגגלת להחליט בין שניהם ההיתי צרייכה להעיף
את שניהם מהחדרר
איי ההיתי כל כך מאוכזזבת מעצמי :/
דנייאל-היה קשה בובי שלי?!
לא עניתי פשוט ישבתתי ושתקתי
דניאל-מה יש לך?
אני-אין לי כללום
דניאל-יאללה שכחי ממנו הוא קצת נפגע יעבוור לו
העיקר אנחנו ביחד אה?
אני-כן אה.
אמרתתי בבאסה
לרגע רציתי שעמית יחזוור היה לי כל כך טוב איתו הרגשתי איתו פשוט ט-ו-ב!
ודניאל התקרב אללי התחיל לנשק אותי בשפתיים בצוואר והתחיל לגעת בי
ואז הוא כבר היה עללי
אני-דיי דנייאל ...די..יי
דניאל-נוו מה אכפת לך קצת נשתעשע לנו פה קצת..
אני-אמא שלי תבוא עכשיו
דניאאלל-שש.. אל תדאאגי ננעל ת'דלת
והמשיך לנשק אותי ווללטף את גופי
אני-דניי..אלל דיי...נוו
הוא לא התיחחס אללי והמשיך לנשק אותי ניסיתי להוריד אותי ממני אבל הוא היה כבד ממני
אני-דנייאלל דייי מה אתה לא מבין? קום ממנני
אמרתי בעצבים
דניאל -טוב טוב מבאאסת
וקם מעלליי
אני-לא מבאסת ולא כלום פשוט לא רוצצה
דניאל-טוב בובי שלי אל תתעצבניי
ונישק אותי שוב בשפתיים =/
אני-לא מתעצבנת ..שונאת שאתה כזה
דניאל-סליחחה
אני-סולחת יפשלללי
דניאאל-יופפי
יאללה קומי תתארגני נראלי שאמא שלך כבר בחוץ
אני-סבבה
קמתי סידרתי ת'דברים האחרונים שהיה לסדר ויצאנו מהחדר
דניאל-סופסופ אנחנו עפיים מיפה
אני-כן אהה נמאס לי כבר מהמקום הזה
ואז אמא התקדמה לעברנו
אמא-שלום יפה שליי ..
אני-היי אמא
אמא-מה קרה את עצובהה
וחיבקה אותי
אני-סתם רועיי את יודעת
המצאתי לה תרוץ:/
אמא-איי יהיה בסדר אל תדאאגי רק עוד קצת זמן
אני-אוף עם הזמן הזה יאללה שיעבוור
התגעגעתתי אליו
דניאל-ואליי ללא?
אני-גם אלליך טיפשון
ונתן לי נשיקה במצחח:]
אמא-יאללה חמודים בואי ניסע לבית
אני-ללא רגע..
אמא-מה?
אני-אני רוצה לראות את רועיי בבקששהה
אמא-בוואי נפרד ממנו
ואז נשמע צלצול מהפלאפון של דניאאלל
הוא עננה ...
דניאל-בסדר מה איתך?.
................................
דניאל-אני יבוא יותר מאוחר אל תדאגי
...............................
דניאל-טוב
..............................
דניאל-ביי
אני-מיזה?
דניאל-אחת מהכיתה שאני צריך לעשות עבודה איתה
אני-אה אז אתה הולךך?
דניאל-כן לצעערי :/
אני ידבר איתך כבר
אני-טובי ביי נשמה שלי
התחבקנוו הסתוובב והלך
אמא-יאללה בואי נלך לרועי
אני-יאללה:]
...
נכנסנו לחדר של רועי חדר כל כך עצוב ...
שבו הוא שוכב במיטה חסר אונים פשוט
לא יכול לזוז לא יכול לדבר כלום
רק לנשום!
התקרבתי אלליו ואמא עמדה בפתח
קשה לה לראות אותו ככה:/
חיבקתי אותו ונתתי לו נשיקה במצח
הוא היה כל כך קרררר=/
אני-רועיי שלי בוקר טוב
איך אתה מרגיש?
אתה בסדר נכון?
אני משתחרררת ואני אהיה בבית אבל אל תדאג כל יום אני אבוא לבקר אותך
מבטייחחה!
דיברתי אליו כאיללו הוא שומע
אבל ידעתי שהוא לא שומע
כאבב לליי:[[
אמא נכנסה לעבר החדר וחיבקה אותי
התחלנו שתינו לבכות מרוב שהתגעגענו אליוו
הוא חסר לנו
אני-אמא הוא יהיה בסדר?
אמא-בעז"ה צריך רק אמוננה
וניגבה את דמעותייה
אמא-שירי אני מחכה לך בחוץ טוב?
אני-טוב כמה דק' אני יוצאת
החזקתי את ידו והתחלתי לומרר לו
רועי אתה שומע אותי?!
רועי תסמן לי שאתה שומע אותי בבקששה
החזקתי את כף ידו יותר חזק
רציתי ממנוו סימן, סימן ממש ממש קטן שהוא שומע אותי
רועי נוו בבקששהה
ופתאאום הרגשתי מן לחיצה כזו ביחד
לרגע נבהלתי ואמרתי לו שווב
אני-רועיי בבקשה תסמן לי שווב שאתה שומע אותי בבקשה
והתחלתי לבכותת
ופתאום שווב הרגשתי לחיצצה ביד
ייאא רוועי אתה שומע אותתי אתה שומעע אותי אמרתי בקולל וחיבקתי אותו חזק חזק
וצעקתתי אמאאא אמאא בוואאי
אמא נכנסה לחדר
אמא-מה יש לך למה את צועקת?
אני- הוא...הוואא...
אמא-מה הוא?
אני-הוואא הווא סימןן לליי
אמא-איך סימן לך?
אני-עם היד ..הוא לח..ץ ליי עליהה
אמא-מה..מה פתאום לא יכול להיות
אני-אמא כן יכול להיות הוא פעמיים לחץ לי על הייד
ביקשתתי ממנו סימןן והוא נתן לליי
הוא לחץ לי ת'יידד
אני לא מאמיננה אמא אממאא הוא שממע אותתי
אמא-יא הלוואאיי
אממרה נרגשת ועלה לה חיוך על הפנים
והתחבקנו חיבוק
אני-אמא קראאי לרופפא שהוא יבדווק אותו
אמא-רגעע ויצצאה
היא רעעדה כוללה!
....
היא קראה לרופפא
והם נכנסוו שניהם במהיירות
אני-דוקטור זה יכול להיותת?
הרופא-זה מאוד יכול להיות זה סימן טוב
אני יעשה לו כמה בדיקות ונבדוק את זה
אייי אני כל כך מקווה שזה סימן טוב שהוא יתעוורר כבר
ושאני לא סתם הזיתיי
הרופא-תחכו בחוץ בבקשה
אני ואמא יצאנו מהחדר וחיכינו לתוצאות
....עבררו כמה דק'
והרופא יצא מהחדר והתקדם לעברנו
אמא-מה איתתו ?
הרופא-יש סימני תזוזה הוא מזיז ת'עיינים וזה באמת יכול להיות שזה קרה
אני-באממתת!?
הרופא-כן אבל עדיין לא ברור מתי הוא יקום זה לוקח זמן
אמא-עוד כמה זמן?
הרופא-קשה לומר..אבל זה ינוע בין שלושה ימים לשבוע
אמא-אהה
שמחתתי כ"כ קפצתי מאושר על אמא
אני-אמא את רואה שלא סתם חלמתתי
אמא-כן אני לא מאמיננה הוא יתעוורר!!
כולה היתה מאושרת
והתחבקקנו חיבווק חזקק בהרגשה שסופ סופ הכולל טוובב
הרופא-אתן רואות ההינו צריכים רק קצת זמן
אני&אמא-כן וחייכנוו חיוך ע-נ-ק
הרופא-אני במשרד אם תרצו משו אני שם
אמא-תודה רבה
הרופא-אין בעד מה
והלךך
אני-אמא את קולטטת הוא יתעוורר בקרוווב
אמא-אני לא מאמיננה אני לא מאמיננה רועי שלי יתעווררר
תודה לך ה' תודה תודה! והניפה את ידיה כלפיי השמיים
אמרה בקול ובכתה
אני-אממא..תתקשררי לאבא תספרי לו
אמא-נכוןן כמעט שכחתי שניה אני יתקשרר
אני-טוובי
אוחחח כל כך שמחתי ,כמעט ואיבדתי ת'תקווה שהוא יתעורר
קפצצתי מרווב שמחחה
אמא-סיפרתי לוו את לא יודעת איך הוא שמחח אני לא מאמיננה!
אני-גמני ללא
אוחח אני מתה כבר שהוא יקום שנדבר כבר התגעגעתתי אליו!#%
אמא-כולם התגעגעו אלליו..
יאללה בואי ניסע לבית
יצאנו מהבית החולים נכנסנו למכוונית ..
ואמא התניעה
אני-אמ אממא..
אמא-מה?
אני-את יכולה לנסוע לאט?
אמא-ברור אני תמיד נוסעת לאט:]
אני-חייכתתי
....
הגענו לבית נכנסנו לבית
אני-סופסופ אני בבית התגעגעתי
אמא-חח יומיים לא ההית פה אה?
אני-כן:/
ועליתי לחדר פתחתי ת'דלת וראיתיי שםםםםםםם אתתת.........
---
לא מששו=/
אוללי יהיה המשך נוסף הייוום 😛
מווווווואה
פרק מושלם ושמייח!
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
מואה ליפזוש!
