אני החזקתי אותך.
החזקתי אותך כל כך חזק
כדי שלא תברחי,
ואת נשברת לי בין הידיים.
כאילו שאף פעם לא באמת היית כאן,
נעלמת.
השארת אותי פה לבד,
מוקפת בכל החתיכות שפעם הרכיבו את דמותך.
זה נראה לי כל כך רחוק מעכשיו..
כל כך רחוק ולא ברור.
"נעבור את זה ביחד"
אמרת לי.
ואני האמנתי לך.
ודווקא עכשיו, שאני כל כך צריכה אותך,
את לא פה לידי.
כנראה שאף פעם לא באמת היית כאן.
וזאת רק אני,
אני שיצרתי אותך.
ועכשיו, שאני מוקפת בכל החתיכות שלך.
אני מבינה.
שאת היית רק חלום
חלום, שיצרתי לעצמי.
חלום שנוצר מתוך מכאב.





