אתמול בשעה 22:00 הלכתי עם אהובי , חבר שלו וחברה שלו , לראות את הסרט בופור ..
פעם ראשונה אחרי כל כך הרבה זמן שחיכיתי ..
אני רוצה להגיד לכם- שאפילו בזמן ההפסקה, לא הזזתי את העיניים מהמסך ..
ישבתי כל כך מרותקת ..
לא שמתי לב איך הזמן עבר וכבר נגמר הסרט ..
אני רוצה להגיד לכם.. שחבר שלי גם קרבי ..
בגולני ..
וכשראיתי את הסרט הזה פתאום הבנתי עד כמה אני גאה בכל החיילים האלה,
עד כמה אני גאה בחייל שלי .
שמעו,
הקרבים בארץ שלנו, לא משעמם להם..
הם נלחמים אשכרה על החיים שלהם ..
ולפעמים, הם לא מקבלים כלום בחזרה :
לא אוכל מהמדינה - תראו את המלחמה .. ולא יחס חם .. לא מיטה טובה.. ולפעמים גם לא מקלחות ..
ועדיין, הכוח הפנימי הבלתי נשלט הזה של להלחם למען שהמשפחות שלנו יוכלו להשאר כאן-
זה מבחינתי ראוי להערצה ..
כולם יודעים שאני בכיינית ורגשנית ..
וחבר שלי כל הסרט היה עסוק בי, לראות אם אני צריכה פינוי של אמבולנס ..
כל הסרט בכיתי ..
בקטע שאושרי נפצע, ולירז היה בהלם ולא תפקד..
ובקטע שהאנשים לא הפסיקו להרג להם מול העיניים ..
בקטע ששפיץ התחיל לנגן ולשיר ..
בדיאלוגים שלהם..
כשהראו את העיניים הפוחדות שלהם לעלות לעשות שמירות בירוק - המוצב שכל מי שעלה אליו כמעט נהרג
ובסוף,
כשפוצצו את הבופור..
כשלירז בכה..
וכשקוריס, התקשר הביתה ..
"אמא"
"אני בבית "
אני רוצה להגיד לכם שהצבא נותן את הנשמה שלנו למעננו ..
למרות שאין לו קשר כמעט ולאף אחד מאיתנו ..
ואני רוצה להגיד לכם..
שאולי זה שיימע לכם מטומטם,, אבל אחרי הסרט הזה ..
אני מרגישה שכל צה"ל.. וכל החיילים..
מהקרבי ביותר ועד הג'ובניק ..
הם כמו האחים הגדולים שלי - שחוזרים הביתה יום שישי ,
ומרימים אותי על הכתפיים ..
אני גאה בכם ואוהבת אותכם ..
ורק רוצה להגיד מילה קטנה אחת, שאולי אתם לא שומעים הרבה לצערי ..
והיא תודה
תודה על שאתם פשוט אתם ..
חייל שלי , אני אוהבת אותך ומודה לך ..
איזה מקסימה את!
גם אני מאוד התרגשתי מהסרט, במיוחד כשגם חבר שלי בקרבי.
פשוט לחבק אותם.
את לא מבינה כמה אני חושבת כמוך באמת...
ובתור אחת ששמעה סיפור של הורים של חייל שנהרג בבופור והופיע גם בסרט.
את לא מבינה כמה כאב לי. בהתחלה לא ידעתי על זה כלום
ועכשיו אני פשוט לא יודעת קשה לי עם הכל כי כשהסתכלתי בסרט פשוט ראיתי כל מה שהם אמרו לי.. וראיתי גם סרט של החיילים האמיתיים שהיו שם. וזה פשוט קשה. וכואב
ואאי..
איתך מילה במילה.
הם כל - כך ראויים להערכה , ולפעמים הם בכלל לא מקבלים את זה. 😢
דניאלי את אוהבת אותך.
מזדהה עם כל מילה שלך
גם התחושות שלי בסרט היו מאוד קשות
במיוחד כי אחי גם בקרבי
והוא פלח"ן ביחידת הנדסה
תדעי שיש עוד אנשים כמוך שגאים בכל הקרביים
מה שאני מאחלת לכל החיילים ובמיוחד וקרביים
שיחזרו הביתה בשלום בריאים ושלמים
וממליצה לך בחום להמשיך לעודד את חבר שלך הוא זקוק לזה בכל רגע בכל שלב
וכמו שאחי תמיד אומר הם אוהבות אותנו הקרביים אבל לא מוכנות לחכות 21 עד שנחזור הביתה
אז אם את גם מאוד אוהבת ולמרות שקשה
תחכי לו.. הרצון כבר להגיע הביתה יהיה לו גדול יותר
שיהיה לכם המון בהצלחה ביחד
ושישמור על עצמו
אוהבת
לבבית
מסכימה איתך בכל מילה
זה נערים שלוקחים כמה שנים מהחיים שלהם
בשביל לשמור אלינו והרבה פעמיים לא אומרים להם תודה[אני מקווה שכל החיליים
יחזרו בשלום בראים ושלמיים
ואומרת תודה
אוהבת-> מירב
איזו מקסימה את!!
באמת מזדהה איתך..גם אחי בקרבי, גולני..
(למרות שעכשיו זה רק במילואים..הוא כבר השתחרר)
ובאמת הקטע שכתבת, שקוריס התקשר הביתה..
פשוט לא הפסקתי לבכות בו..
זה הזכיר לי את המלחמה האחרונה..
שאח שלי התקשר כשהוא יצא מלבנון ואמר לי "מאמי אין לי הרבה זמן לדבר, רק תגידי לאמא שאני בבית, אני בארץ" וניתק...
ולכל החיילים..תשמרו על עצמכם
מהממת שלי מסכימה איתך בהחלט😊..
שה' ישמור אותם..
אוהבת אותך ושמחה שנהנת
דניאלוש. .את כזאת מדהימה!
כל הכבוד לך, ואת צודקת..זה באמת עצוב ומרגש.
ואני לא יודעת איך הייתי מצליחה לישון אם הייתי יודעת שחבר שלי בקרבי..זה כל כך מפחיד. .בעיקר במלחמות האלה.
את מדהימה!
וחבר שלך? גם הוא מושלם, דאג לך בלי סוף..שמחה בשבילך (:
בקיצור?
אין עליכם !
מסכימה איתך!
אוהבת אותך..
ריגשת אותי...
אנשים לוקחים את הצבא ואת המדינה ככללי כמובן מאליו
בקושי רוצים להיות בצבא... כולם אומרים "בשביל מה צבא? מה המדינה נתנה לי""
הם לא מבינים שהיא נתנה כל כך הרבה!!!
אני מצדיעה לחיילים במיוחד אחרי המלחמה
הם ישנים בחוץ בקור , לא אוכלים אוכל חם, חיים בפחד
והם עושים את זה באהבה, בתשוקה שהלוואי שלכולם יהיה את התשוקה לחזור לבסיס
מה נעשה בלעדיהם?!?!
אוהבתתת 😛
כ"כ נכון...
שמח שראית את הסרט, סרט מ ד ה י ם!!@
ובאמת.. אין מילים שיכולים להביע את ההערכה שמגיעה להם!!
QUOTE (limaori @ 20/04/2007) ריגשת אותי...
אנשים לוקחים את הצבא ואת המדינה ככללי כמובן מאליו
בקושי רוצים להיות בצבא... כולם אומרים "בשביל מה צבא? מה המדינה נתנה לי""
הם לא מבינים שהיא נתנה כל כך הרבה!!!
אני מצדיעה לחיילים במיוחד אחרי המלחמה
הם ישנים בחוץ בקור , לא אוכלים אוכל חם, חיים בפחד
והם עושים את זה באהבה, בתשוקה שהלוואי שלכולם יהיה את התשוקה לחזור לבסיס
מה נעשה בלעדיהם?!?!
אוהבתתת 😛
גם אני חושבת כמוך דניאל
אני כל כך גאה בהם
שה' ישמור על כל החיילים
QUOTE (karin_only @ 20/04/2007) איזה מקסימה את!
גם אני מאוד התרגשתי מהסרט, במיוחד כשגם חבר שלי בקרבי.
פשוט לחבק אותם.
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
