|
|
|
בנות תקשיבו אני צריכה עזרה קטנה..אני מחפשת קטעים יפים ומרגשים לטקס....
אז למי שיש אני אשמח אם היא תעלה אותם פה לאתר
תודה לאאבבב אותכם מלא
תיראי אני לא יודעת עם זה טוב אבל יש לי כמה שירים של זמרים שמתאימים וכתבתי בספר
של דוד שלי ז"ל
שיר 1 :
כשהלב בוכה
שרית חדד
מילים: יוסי גיספן
לחן: שמואל אלבז
כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.
שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
שיר 2:
הייתי בגן עדן
שרית חדד
מילים: אהוד מנור
לחן: שמעון בוסקילה
ולי קראת פרח
ועיניים
אני זוכרת
הייתי נשמה
רק איתך
מעל ריחפתי
בשמיים
פתאום נפלתי
לבד לאדמה
לא נותר דבר
מלבד הגעגוע
הזמן עובר לאט לאט
שעה, שבוע
כבר שנה כמעט
והעולם רגוע
ורק קולי זועק עכשיו
תגיד מדוע
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע.
ולי קראת פרח
ועיניים
אני זוכרת
הייתי נשמה
רק איתך
מעל ריחפתי
בשמיים
פתאום נפלתי
לבד לאדמה
החיים זרמו
הכל היה קבוע
איך שרנו אז,
בשני קולות
בלי זעזוע
והיו לילות
של צחוק ושעשוע
אבל עכשיו יש בקולי
מיתר קרוע
הייתי בגן עדן
ועכשיו הלב פצוע
וזה סיפור כל כך ישן
וידוע.
ולי קראת פרח
ועיניים
אני זוכרת
הייתי נשמה
רק איתך
מעל ריחפתי
בשמיים
פתאום נפלתי
לבד לאדמה
שיר 3:
שלום חבר
שרית חדד
שלום חבר, קשה לי לדבר.
כל יום שעובר, קשה יותר.
רוצה לומר לך הרבה דברים,
מגודל הכאב אין לי מילים, אין לי מילים. (X2)
כמו עץ נטוע, זקוף, ידוע.
רוח מוזרה שורשיו עקרה.
גדל העץ במשך השנים,
טיפס, טיפס, נגע בעננים,
הניב פירות וצל לעייפים,
כדרך הטבע.
וכמו העץ גדל גם האדם,
נחלתו רוצה כמו כולם.
האל נתן ורק האל ייקח,
אתה לי חבר ואח.
שלום חבר, קשה לי לדבר.
כל יום שעובר, קשה יותר.
רוצה לומר לך הרבה דברים,
מגודל הכאב אין לי מילים.
גדל העץ....
שלום חבר.....
זהו אני יחפש עוד אני זוכרת שיש לי אתר שמתאימים לימי הזיכרון
מקווה שעזרתי לך
מאמי תודה בכל מקרה אבל אני לא מחפשת שיירם שירים יש מלא אני מחפשת קטעי הקראה מרגשים...
קינת דוד
:הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים
אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן
פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים
:פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים
הֲרֵי בָגִּלְבּוֹעַ אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְּרוּמוֹת
כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים
:מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן
מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים
קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר
.וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָּשׁוּב רֵיקָם
שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם
וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ
:מִנְשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ
בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל-שָׁאוּל בְּכֶינָה
הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם-עֲדָנִים
הַמַּעֲלֶה עֲדִי זָהָב עַל לְבוּשְׁכֶן
אֵיךְ נָפְלוּ גִבֹּרִים בְּתוֹךְ הַמִּלְחָמָה
:יְהוֹנָתָן עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל
צַר-לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִי מְאֹד
נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים
:אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה
שמואל ב', א': יט-כז
יש לי עוד אני רק אמצא ואעלה
תתחברי אלי אני אשלח לך אני פשוט לא מצליחה להעלות את זה
levavit_r@hotmail.com
לצחי שלי
ב - 15/ 3/ 1999 אתה מתגייס לצה "ל ואנו מאד נרגשים ואפילו אני רועד מבפנים , לא
אשכח איך כל כך רציתי לבוא לבקרך בבסיס קליטה ומיון ואמא אסרה עליי , "הוא
כבר חייל , תן לו להסתדר ואם יבקש ממך , עזור לו " אמרה . לא שמעתי תלונה ממך
מיום שהתגייסת וידעתי מה עובר עלייך , לא התלוננת על עלבון , מחסור או כל קושי
אחר .
ואתה שהיית מפונק ורגיש כל כך גרמת לי לדאוג לחיבור הזה בינך לבין הצבא ,
תמיד דאגתי מהעובדה שיש לך זמן ואתה אוכל לאט ולפעמים גם שוכח משהו , לא
ידעתי איך תעבור את כל תלאות הטירונות והעמידה בלוחות הזמנים , אתה צחי
הפתעת אותי והודעת לנו כעבור 3 ימים שלא שמענו ממך כי סגרת מעגל ואתה
בפלחה "ן גבעתי . אני מודה , לא היה גאה ומאושר ממני בעולם כולו , ראיתי בעיני
רוחי איך אני משוויץ בך לעיני חבריי מהצבא .
חיוך תמיד על פנייך , מצטיין בלימודיך , מוסיקאי מחונך כך חשבתי יהיה גם
באימונך . מחפש לעשות הכל הכי טוב שאפשר ומבקש "בזמן איכות " ללמוד יותר
מהשאר.
היית גאה בחבריך ליחידה , בחבריך לאזרחות ובעולם כולו , אותו חיבקת באהבה
והעולם חיבק אותך .
נפרדתי ממך בתחנה המרכזית בתל אביב כשאמרת לי להרגיע "אבא , מה אתה דואג ,
היית שם ועכשיו תורי "
מילותיך האחרונות היו מלאות אופטימיות שנגדעה ואתה נעלמת בשניה ,
וחיינו עמדו מלכת . .ב - 11/ 2/ 2000 יום שישי בשעה 14: 45 כמעט שעתיים אחרי
שנהרגת במוצב הבופור בלבנון .
שלך לעולם אבא .
טלי אחות של קובי
שנה שלמה / שנה שלמה שאתה לא חוזר הביתה ביום שישי / שנה שלמה של כאב אין
סופי . /שנה שלמה שהיא בלתי נסבלת , כל כך בלתי נסבלת . / שנה שלמה של ללכת
לישון ולקוות שהסיוט ייגמר מחר . / שנה שלמה של לקום בבוקר ולא להאמין שזה
קרה לנו וזה אמיתי , וזה הרי כל כך לא הגיוני . / והנה אני מוצאת את עצמי מספידה
את עצמי , את הכאב שלי , את הלבד שלי ואני בעצם רוצה לדבר עליך , על קובי
שאתה , / ואתה זה החלק החי , הצוחק , האוהב , הדואג , העצוב , השמח , המשתולל ,
אתה שנוסע עם החבר 'ה לאילת בכל הזדמנות . / אבל מאותו לילה נורא אתה זה
החלק שלך בתוכי שהוא כאב כל כך בגלל שאתה לא ממשיך למלא אותו בחיים
שלך . וקובי בלי חיים זה לא קובי . / כנראה שההספד שלך , קובי , הוא ההספד של
החלק שלך בכל אחד מאיתנו , / יש את קובי של אבא , קובי של שני , קובי של רן
וגלעד , קובי של סבא וסבתא , והכל ביחד זה אתה כולך , אבל החלק הזה כבר לא
מתמלא בחיים וזה כואב , ושוב אני מספידה אותנו , / כי מה שנותר לי זה החלקים
שלך בכל אחד מאתנו / אז כנראה קובי שלא ניתן להספיד אותך כי אתה לא יכול
להיות החלק המת , כי אתה זה החלק החי .
איזה עצוב אלוהיםםם
תסתכלי כל מקום שתכתבי בחיפוש
יום הזיכרון לחללי צה"ל תמצאי קטעים
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (lamalama_li @ 19/04/2007) לצחי שלי
ב - 15/ 3/ 1999 אתה מתגייס לצה "ל ואנו מאד נרגשים ואפילו אני רועד מבפנים , לא
אשכח איך כל כך רציתי לבוא לבקרך בבסיס קליטה ומיון ואמא אסרה עליי , "הוא
כבר חייל , תן לו להסתדר ואם יבקש ממך , עזור לו " אמרה . לא שמעתי תלונה ממך
מיום שהתגייסת וידעתי מה עובר עלייך , לא התלוננת על עלבון , מחסור או כל קושי
אחר .
ואתה שהיית מפונק ורגיש כל כך גרמת לי לדאוג לחיבור הזה בינך לבין הצבא ,
תמיד דאגתי מהעובדה שיש לך זמן ואתה אוכל לאט ולפעמים גם שוכח משהו , לא
ידעתי איך תעבור את כל תלאות הטירונות והעמידה בלוחות הזמנים , אתה צחי
הפתעת אותי והודעת לנו כעבור 3 ימים שלא שמענו ממך כי סגרת מעגל ואתה
בפלחה "ן גבעתי . אני מודה , לא היה גאה ומאושר ממני בעולם כולו , ראיתי בעיני
רוחי איך אני משוויץ בך לעיני חבריי מהצבא .
חיוך תמיד על פנייך , מצטיין בלימודיך , מוסיקאי מחונך כך חשבתי יהיה גם
באימונך . מחפש לעשות הכל הכי טוב שאפשר ומבקש "בזמן איכות " ללמוד יותר
מהשאר.
היית גאה בחבריך ליחידה , בחבריך לאזרחות ובעולם כולו , אותו חיבקת באהבה
והעולם חיבק אותך .
נפרדתי ממך בתחנה המרכזית בתל אביב כשאמרת לי להרגיע "אבא , מה אתה דואג ,
היית שם ועכשיו תורי "
מילותיך האחרונות היו מלאות אופטימיות שנגדעה ואתה נעלמת בשניה ,
וחיינו עמדו מלכת . .ב - 11/ 2/ 2000 יום שישי בשעה 14: 45 כמעט שעתיים אחרי
שנהרגת במוצב הבופור בלבנון .
שלך לעולם אבא .
טלי אחות של קובי
שנה שלמה / שנה שלמה שאתה לא חוזר הביתה ביום שישי / שנה שלמה של כאב אין
סופי . /שנה שלמה שהיא בלתי נסבלת , כל כך בלתי נסבלת . / שנה שלמה של ללכת
לישון ולקוות שהסיוט ייגמר מחר . / שנה שלמה של לקום בבוקר ולא להאמין שזה
קרה לנו וזה אמיתי , וזה הרי כל כך לא הגיוני . / והנה אני מוצאת את עצמי מספידה
את עצמי , את הכאב שלי , את הלבד שלי ואני בעצם רוצה לדבר עליך , על קובי
שאתה , / ואתה זה החלק החי , הצוחק , האוהב , הדואג , העצוב , השמח , המשתולל ,
אתה שנוסע עם החבר 'ה לאילת בכל הזדמנות . / אבל מאותו לילה נורא אתה זה
החלק שלך בתוכי שהוא כאב כל כך בגלל שאתה לא ממשיך למלא אותו בחיים
שלך . וקובי בלי חיים זה לא קובי . / כנראה שההספד שלך , קובי , הוא ההספד של
החלק שלך בכל אחד מאיתנו , / יש את קובי של אבא , קובי של שני , קובי של רן
וגלעד , קובי של סבא וסבתא , והכל ביחד זה אתה כולך , אבל החלק הזה כבר לא
מתמלא בחיים וזה כואב , ושוב אני מספידה אותנו , / כי מה שנותר לי זה החלקים
שלך בכל אחד מאתנו / אז כנראה קובי שלא ניתן להספיד אותך כי אתה לא יכול
להיות החלק המת , כי אתה זה החלק החי .
תודה מאמי אהבתי את הקטעים יש לך עוד קטעים כאלו????
אין לי מסנג'ר כדי להתחבר אליך....
ההחמצה של יאיר לפיד.
תחפשי את זה.
עריכה:
מצאתי לך...
ההחמצה/ יאיר לפיד
הם לא יגיעו לקונצרט הגדול של האהבה
למרות שהם למדו את כל המילים והצלילים מקסטות שחוקות
שהתגלגלו שוב ושוב בטייפים עייפים.
כשהאורות יידלקו, והלהקה תעלה לבמה
הם לא יהיו שם להדליק נרות לבנים.
הם לא יגידו "אני אוהב אותך"
למרות ששוב ושוב תרגלו את המילים והטון,
בחסיון הלילה, במקלחת הצבאית מול הראי המלוכלך
מבזבזים את הרגעים שנשארו להם לישון.
הם לא יסעו לטיול אל המדבר והרוח
התקליט הבא של פוליקר עבורם לעולם לא יולחן,
"מאה שנות בדידות" יישאר פתוח
הם לא ידחו למועד ב' כבר שום מבחן.
לובשים את מדי האבן
עומדים תמיד בדום
המחלקה תעבור לנוח
היא לא הולכת לשום מקום
כשהם מתים
אנחנו זוכרים את מי שהם היו
אבל הכאב האמיתי
הוא בגלל מי שכבר לא יהיו,
לא ייוולד להם אף פעם שום ילד
ולא ילמד ללכת ובעיקר לא ליפול
הם לא יודיעו שיגיעו ולא יודיעו שלא
ואל תשאירו להם שום דבר לאכול.
הם כבר לא ישקרו שהכל בסדר,
הכסף מספיק, ולא צריך כלום.
מכל הגדוד רק הם לא יחזירו ציוד
ואל תדאגי אמא, הם לא ילכו לאיבוד...
הם לא ילמדו. לא באוניברסיטה, לא בישיבה
ולא בפקולטה של החיים
למרות שכל-כך הרבה דברים עוד יש להם לדעת,
בעיקר על עצמם...
אנחנו זוכרים את מי שהם היו
אבל הכאב האמיתי
הוא בגלל מי שכבר לא יהיו.
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי