אז נכנסתי לזה קצת חזק מדי וכתבתי עוד שיר ליום השואה:
איש בלי שם,
איש שהוא רק מספר
עוד אחד מבין אלפי ומליוני אחרים.
איש בלי כבוד,
איש שהוא רק חפץ,
עוד אחד מבין מליוני גופות אחרות.
איש בלי תקווה,
איש שהוא רק אובייקט,
עוד חלום שנמוג, מבין מליוני חלומות אחרים.
מבין מליוני נעליים נעלה בודדה,
ובובה אחת קטנה ויפה לבדה.
וכל אחד מהם גולל סיפור של שנים,
סיפור של אדם, הורים אחים ובנים.
שכך נעלמו בים.
בים של שלג לבן טהור וצח,
שהפך אדום, עוד אדם נרצח.
וכבר מזמן הפסיקו לספור, עוד אחד
והכאב לא נפסק, גם הוא כבר אבד.
בתוך ים של דמעות, סיפורים מדהימים
אך כולם נשכחים, אט אט נעלמים.
כי לכל איש יש שם, שמוסתר מאחורי מספר
וכל מספר מזכיר לכל איש את שעליו עבר.
איש בלי שם,
איש שהוא כבר לא רק מספר,
איש שהוא אחד שונה ומיוחד
לא עוד אחד מבין כולם, כבעבר
אלא אדם בפני עצמו, לבד.
ואווווווווווווווווו
אמרתי לך ולא פעם את
פשוט כשירוניתתת
שזה אי אפשר לתארר
צימררת אותי ברמותתתתת!!
אל תפסיקי לרשוםם
מור'צי 😊
כמה שזה עצוב
ככה זה מרגש
וכמה שזה כואב
ככה זה נוגע
ריגשת אותיי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אני בוכהה
את ריגשת אותי והצלחחת להכנס לתוך הלב😢
עצוב כלכךךך .
את כותבת פשוטט מדהים
תמשיכיי
אוהבת אותך מלאאאא
וואווו מדהים!!!
אהבתי נורא את צורת הכתיבה שלך... ממש מוכשרת...
נורא עצוב...
תודה רבה..
חבל שלא כתבתי את זה קודם..
=\
