ידיך שוב בי נוגעות רק הפעם הרגשתי שהן קצת כבדות
חשתי לפתע שינאה עמוקה
לא מבינה מה קרה
לאן אבדה כל האהבה?
אולי היא לא הייתה?
למה אנשים רעים וקנאים הורסים לי שוב את החיים בשקרים מלוכלכים
לא אשכח את עיניך היפות שהיו כל-כך מרוחקות
לא אשכח את מבטך הקר שהתמזג בין הלילות החשכה
את המילים ששחטו את נישמתי
כמו סכין הן חדרו לליבי
שונאת אותך על המון דברים
במיוחד על זה שאתה גורם לי להזדיל דמעות...
הכל אבוד, אין דרך חזרה
לא אסלח ולא אשכח
אף פעם.
כעת השינאה גברה על האהבתי
מתהלכת לי ברחוב זקופה
ומנגבת עוד הפעם את הדימעה
נהנת מהשקט, מהשלווה
מחייכת לעצמי
ושוב העיניים מבריקות
והנה עוד כמה דמעות
מנגבת אותן שוב
ממשיכה קדימה
מפחדת להביט לאחור
כי אין שם אנשים טובים
כולם שדים
לא אשכח את עיניך היפות שהיו כל-כך מרוחקות
לא אשכח את מבטך הקר שהתמזג בין הלילות החשכה
את המילים ששחטו את נישמתי
כמו סכין הן חדרו לליבי





