סתם כי זה שיר שכל - כך נגע בי.
למרות כל מה שהוא עשה,
אני עוד מוכנה לסלוח,
פתאום הוא צץ במחשבות,
אני לא מצליחה לשכוח,
אמרתי לו שאני לא רוצה,
אבל בתוכי אני עדיין מרגישה,
עוד מחכה שהוא ישוב,
כי בלעדיו כל כך עצוב...
שוב עוד לילה, לא נרדמת בלעדיך,
רוצה את שפתותך, לנשק, לחבק,
זה שוב עוד לילה, החלום אותי מעיר,
בו אתה אומר, אהובתי אני כבר לא שלך...
את אוהבת, ולא יודעת למה, מחכה שהוא יחזור,
מאז הוא הלך פתאום הכל נראה שחור,
-[מתגעגעת]-, אל הימים הטובים,
מהיום שהוא חלף גם חלפו החיוכים,
את כמו אש, אבל צריכה את הגפרור,
לא שורדת לרגע, כי את צריכה את הבחור,
ובכלל, כל הסיפור, לא כל כך ברור,
מלחתחילה אמרו לך שהסיפור הזה אסור,
עוד נאחזת - בכוח, מחכה שהוא ישוב,
לא משתמשת - במוח, רק ברגש הכאוב,
וכל יום שעובר את רוצה אותו איתך,
את עוד זוכרת, אבל הוא מזמן שכח,
מתוסכלת, נמצאת באותו מבויי סתום,
מאושרת כשניזכרת בלילה גשום,
אבל איפה הוא עכשיו? לאן הוא הלך?
איפה הוא עכשיו כשאת זקוקה לו כל כך?!
שוב עוד לילה, לא נרדמת בלעדיך,
רוצה את שפתותך, לנשק, לחבק,
זה שוב עוד לילה, החלום אותי מעיר,
בו אתה אומר, אהובתי אני כבר לא שלך...
שיר השירים נכתב בהשראה שלך ילדה,
עיניים כמו שלך אפילו אין באגדה,
שפתותיך ענוגות כשושונים אדומות,
איך שאת שולחת מבטים דרך עיניים מבריקות,
את כה מושלמת, את פשוט, שיא השלמות,
לכל דבר ביופיך יש משמעות,
ניסית לתת עוד צ'אנס, ושוב נפגעת,
שאליו לא תחזרי, את אמרת לי ונשבעת,
שייקח הכל, אבל יחזיר ת'לב שלקח,
ומה עם חצי העולם שהוא הבטיח רק לך?
אם הזמן הכל עובר - אצלך בלב הוא נשאר,
דברים חולפים ומשתנים, אך את שקועה בעבר,
תביני מתוקה, שבסופו של כל דבר,
יש סוף מתוק, אך לעיתים הופך לסוף מר,
תפסיקי לחשוב עליו, תביני זה נגמר,
תקומי ותפני את הפנים אל המחר,
כי הפעם, הטעם לא יהיה אותו הטעם,
הפעם, כלום כבר לא יהיה כמו פעם...
שוב עוד לילה, לא נרדמת בלעדיך,
רוצה את שפתותך, לנשק, לחבק,
זה שוב עוד לילה, החלום אותי מעיר,
בו אתה אומר, אהובתי אני כבר לא שלך...
שוב עוד לילה, לא נרדמת בלעדיך,
רוצה את שיפתותך, לנשק, לחבק,
זה שוב עוד לילה, החלום אותי מעיר,
בו אתה אומר, אהובתי אני כבר לא שלך...





