ליידע כללי: הסיפור הוא לא אמיתי, ואני כותבת אותו בגוף ראשון (אני מספרת כאילו על עצמי)
רק כי ככה יותר קל לי.
תהנו. ותגיבו אני אמשיך לפי התגובות- תהנו.
פרק 1:
לפעמים, כשאני חושבת איך הכל התחיל,
מהסוף להתחלה, הכל ניראה לי חסר משמעות ,
פשוט הכל...
כמו שאהבתי אותו,אף אחת לא תאהב, ועל שהייתי מוכנה לוותר בשבילו אף אחת לא תוותר.
יש גברים שלא יודעים להעריך. ויש בנות שלא יודעות את גבול האהבה- עד שלא קורה הגרוע מכל.
אהבתי אותו שנתיים ארוכות,
שנתיים של אין סוף דמעות, ואכזבות.
אבל הכי כאב לי איך איכזבתי בגללו את החברות הכי טובות שלי.
אוקיי אז היינו 4 חברות הכי טובות , אני (מור), ליאן, גל, וליאת.
לאחר חברות ארוכה מאז שאנחנו קטנות ,
התברר לנו שאנחנו מאוהבות.
סיפרנו אחת לשניה הכלללל, אבל לא הכל.
אני מתכוונת לזה שהיינו גלויות וסיפרנו על הרגשות שלנו, על הפרפרים בבטן.
אבל לעולם לא הזכרתי בפניהם את השם שלו, הן ידעו שהוא מהמקיף, הן ידעו שהוא בשכבה שלנו, אבל את העיקר לא העזתי לומר- את השם שלו.
אולי כי הוא לא היה הילד הכי יפה בשכבה והייתה לי נורא חשובה הביקורת שלהן, והדעה שלהן.
העדפתי שלא ידעו, וזה היה כך גם איתן, כל אחת הייתה בעננים אבל אף אחת לא הייתה מדברת על השם.
וככה זה התחיל,
בקיץ של סוף שנה, כולם כבר מפסיקים להכנס לשיעור,
מזלזלים, וכל מה שמעניין אותנו זה לשבת עם ארטיק בחוץ ולעשן סיגריה.
אני:"את באה לשבת בחוץ?"
ליאן:"כן, בואי."
אני:"גל"צעקתי.
גל:"אהה מאמי?"
אני:"את באה?"
גל:"כן תתקדמו אני כבר באה, אני אקרא לליאת ואני יבוא".
אני וליאן התקדמנו לכיוון הבנים...
והרגשתי כאילו משהו עומד לליאן על קצה הלשון, אז שאלתי אותה
אני:"מה יש?"
ליאן:"את יודעת שאני הכי פתוחה איתך, אז אני רוצה לשאול אותך שאלה ותגידי לי אם הוא ניראה טוב."
אני:"מה את דפוקה דברי אני תמיד אומרת לך את האמת."
ליאן:"יניב"
אני:"מה יניב?"
ליאן:"מה מה? איך הוא ניראה לדעתך!?"
שתקתי לרגע, למה היא שואלת על יניב? יכול להיות שהיא רוצה אותו? לא , זה לא יכול לקרות לי,
יניב הוא הרי הילד שאני מאוהבת בו מזה זמן רב,,
ובכל זאת מה פשר ההתענינות הפתאומית הזאת? אולי היא שמה לב שאני דלוקה עליו?
מה אבל לא הייתי עד כדי כך שקופה ולאף אחד לא אמרתי שאני אוהבת אותו, אולי זאת הטעות שלי!?
ליאן:"היייייי, תתעוררי שאלתי אותך משהו, מה הוא עד כדי כך ניראה רע שלוקח לך שעתיים לענות?!"
אני"אה? לא לא מה הקשר, יניב הוא, יניב הוא... נורא .. נורא נחמד! הוא ניראה די טוב לדעתי, למה את שואלת?"
ליאן"סתם, טוב בעצם לא סתם, את מבטיחה לא לספר?"
אני:"ברור, דברי"
איך שאמרתי "דברי" קלטתי את גל וליאת לידיינו, אוף איזה הגעה לא בזמן כולי במתח מה עכשיו?,
ליאן שתקה, וזה הסימן לזה שהיא לא רוצה לדבר ליד גל וליאת. שתקתי גם אני.
השעה 1:30, סוף היום,
אמרתי שלום והלכתי הביתה, עם יורי.
יורי הוא הידיד הטוב ביותר שלי, אני והוא יודעים הכל אחד על השני,
יורי הוא ילד יפה, שכל הבנות אוהבות אבל משום מה אני לא רואה אותו בתור חבר אלא רק בתור אח.
כמובן, אני תקועה על היניב הזה, והוא לא יודע אפילו...
בדרך לא דיברנו הרבה, לעומת ימים אחרים שהדרך לבית עם יורי היא הדרך הכי כייפית בעולם,
ותמיד יוצא לנו לדבר על הכל,
יורי שם לב לשתיקה הארוכה שלי, ושאל...
יורי:"מור? מה יש לך? למה את ניראת מוטרדת?!"
אני:"סתם לא בגלל משהו מיוחד, ליאן קצת בילבלה אותי"
יורי:"ליאן? מה זה זאת אומרת בילבלה אותך"
אני:"היא שאלה אותי על יניב, מה דעתי על איך שהוא ניראה וכל דה"
יורי:"מור? מה קורה לך ? נו אז מה אם היא שאלה, אסור לחברות שלך לדבר על יניב, וחוץ מזה כמו שאני תמיד אומר לך,
כל עוד את לא מספרת להן מה את מרגישה כלפיו אל תתפלאי אם יום אחד תגלי שחברה שלך יוצאת איתו,
כי לא תיהיה לך שום זכות לכעוס את פתוחה עם חברות שלך במה שאת מרגישה אליו אבל את אף פעם לא אומרת להן את השם שלו"
אני:"אתה צודק אה?, הגיע הזמן לדבר..."
המשך!? לפי התגובות שלכם... מקווה שאהבתם 😊





