טוב אז אני די חדשה פה,
אני קוראת פה המון סיפורים של ילדים.
יש פה כאלה שממש מתאימים למה שאני עברתי :\
אני גם בחודשים האלה עברתי המון דברים שבחיים לא חשבתי שיקרו לי,
אני וחברה שלי החלטנו להפוך את זה לסיפור וממש לספר מה עברתי.
כמובן שינינו שמות,מקומות,וגילאים.
אבל הכל פה בערך אמיתי|:
יש הרבה דברים שעדיין יהיה לי קשה לכתוב כי אני ישר מתחילה לבכות שאני נזכרת 😢
אממ תגידו לי אם בא לכם שאני אפרסם😊.
קודם כל ברוכה הבאה ,
אני שרין (:
ואני מאוד ישמח אים תפרסמי פה !!
ברוכה הבאה מאמי
אני בררר 😊
ברוכה הבאה לאתר(:
וברור שאנחנו רוצות שתפרסמי..!!
מהררר
ברוכה הבאה מאמי..
תהנייי
אני טניה
ברור שתפרסמי..נשמח לקרוא😊
ברוככככככככה הבאה מאמיי..
אני מור..
עונה לכינוי מור'צי
חעחעחעחחע
ובטח שתפרסמי
מור'צי 😊
תודה (:
אני נוי,
אני כבר מפרסמת... :]
ברוכה הבאה לאתר מאמי תהני
כותרות עם "כנסו" "דחוף" "פליז" וכדומה אסורות!
ערכתי😊 תקראי את חוקי הפורום
תפרסמי מאמי וטוב שהוצאתן את זה בסיפור
זה עוזר לפרוק רגשות
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
QUOTE (נאפי @ 12/04/2007) ברוכה הבאה לאתר מאמי תהני
כותרות עם "כנסו" "דחוף" "פליז" וכדומה אסורות!
ערכתי😊 תקראי את חוקי הפורום
תפרסמי מאמי וטוב שהוצאתן את זה בסיפור
זה עוזר לפרוק רגשות
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אוקי סליחה לא ידעתי,
😁
ברוכה הבאה (:
וכן ... תפרסמי (((:
אני באמת באמת מקווה שזה יעזור 😢
"בררר קר"
חשבתי לעצמי כשנכנסתי לאוטובוס מתוך הגשם החזק שירד ברחוב.
התיישבתי על אחד מהכיסאות שהיו בקצה האוטובוס והבטתי בתוך התיק שלי.
היו שם כל מיני דברים, אחד מהם היה הדובי הקטן והורוד שקיבלתי ממנו.
"איזה חמוד" חשבתי לעצמי.
מצאתי גם פתק ישן שהוא שלח לי בדואר.
"אני אוהב אותך,לעד"
הוא היה אחד הבנים היותר מתוקים שהכרתי.
כל התדמית הזו של הערס המצוי לא עבדה עליי בכלל.
לא האמנתי שזה יתפתח לכזה דבר, ועוד להגיע אליו הביתה,
לחור בדרום הארץ.
הגעתי למסקנה שאני באמת אוהבת אותו.
הסתכלתי על החלון חושבת לעצמי אם מה שקרה היה צריך לקרות.
ראיתי איך הטיפות לאט לאט נופלות על החלון,וקר וגשם.
הכנסתי את הדובי חזרה לתיק וניזכרתי מה שהיה יום קודם.
חייכתי שמחתי שהוא שלי,שאני באמת אוהבת אותו.
===
הגעתי לתחנתת הרכבת.
חשבתי לעצמי,
'פוי עכשיו שעה נסיעה עד שאני מגיעה הביתה.'
נכנסתי לרכבת והיא יצאה לדרך,חזרה לת''א.
נכנסתי לאחד הקרונות וישבתי.
כל הדרך במבט בחולמני של הילדה התמימה,
לא ידעתי כמה המבט הזה עוד יפגע בי.
הגענו לרכבת בת''א לאחר שעה.
החלטתי ללכת ברגל הביתה,גם ככה אני גרה 10 דקות הליכה.
===
הגעתי הביתה בתחושת חמימות.
בחיים שלי אני חושבת לא הרגשתי כל כך נהדר עם עצמי.
לא חשבתי שמישהו אהב אותי כל כך.
רצתי לחדר וישר לקחתי ת'טלפון,לא יודעת מה גרם לי לחייג את המספר שלו.
שאני כבר מכירה בעל פה.
"טווו טווו..."
למה אף פעם לא עונים שם?חשבתי לעצמי...
"הלו.." ענה לי אחיו הקטן.
"שלום,אפשר את רן?."ביקשתי.
"ררןןןן..."שמעתי את אחיו צועק,"יש לך טלפווווןןןן..."הוא שוב צעק.
"הלווו"הוא ענה לי עצבני.
"רן?"שאלתי בתמימות...
"אה יפה שלי זאת את.. " הוא אמר ונרגעתי.
"תודה על יום מושלם" רק רציתי לומר לך. צחקתי
"חיים שלי אני אוהב אותך הכי שיש את יודעת את זה נכון?!"
הוא שאל מודאג,אח כמה שאני אוהבת שהוא עושה את הקול הזה.
"ברור שאני יודעת את זה בובי,"אמרתי לו.
"מאמי אני חייב ללכת ): "הוא אמר בעצב...
"הייתי בדיוק בדרך החוצה יפה שלי וצלצלת." הוא אמר.
"טוב מאמי שלי תהנה" אמרתי גם קצת בעצב, לא רציתי לסיים את השיחה.
"ביי,ונוני אני אוהב אותך הכי הכי בעולם הזה מואה מואה מואה" הוא אמר.
"ביי יפה שלי מואה" אמרתי וניתקתי את שיחה,
'אחח כמה שהוא מושלם' חשבתי,ולא הבנתי כמה אני טועה.
וואי ממש יפה..
מזכיר לי משהו=\
תמשיכי שתוכלי
-לירון-
ברוכה הבאה לאתתר [:
התחלה יפפה ! מחכה להמששך
אוהבבת
ליאני 😊
