מה אהבה כל כך חזקה יכולה לעשות...

>היא תמיד אהבה אותו.
>ותמיד ידעה-
>שהוא לא יהיה שלה.
>למה?
>כי הם היו הפכים.
>כי הוא – היה מקובל.
>הוא היה נראה טוב.
>כל הזמן היה זוהר,לא היה חסר לו כלום
>היא – תמיד הייתה בשוליים, דחויה.
>היא – הייתה מכוערת.
>לה – היו חסרים 2 הורים אמיתיים, אחים, משפחה, חברים , כסף...
>היא תמיד ידעה שהיא לא תוכל להשיג אותו, כמו שלא תוכל להשיג עוד דברים רבים בחיים שלה.
>תמיד היא בקשה משאלה,
>שיהיה לה טוב,
>שהוא יהיה מאושר.
>אפילו שהוא רחוק ממנה,
>אפילו שכל יום הוא מחליף באחרת,
>אפילו שהוא לא זורק אליה מבט.
>היא אהבה אותו,
>היא אהבה אותו באמת...
>>יום אחד,
>היא הגיעה הביתה מבית הספר,
>והתחילה שוב את ההצגה של החיוכים-
>כדי שהוריה המאמצים לא ירגישו רע.
>אבל מבפנים – היא הייתה שבורה.
>מבפנים – היא בכתה.
>אחיה המאמץ בן ה-21 תמיד התאכזר אליה,
>לא היו לה חברות,
>רק ידיד אחד – אחד שבאמת היה איתה,
>שראה את העצב שלה,
>את המצוקה.
>היא תמיד האמינה שהוא מסתובב איתה מתוך רחמים ,
>ולא פעם ניסתה להתחמק ממנו.
>>יום אחד,
>כשהבנות והבנים בבית-ספר ירדו על הופעתה ,
>שאחיה המאמץ החליט להשאיר אותה נעולה מחוץ לבית,
>ושההורים המאמצים שלה עשו את עצמם חרשים-עיורים,
>היא ישבה על המדרגה בחוץ, חשבה על היום הנורא כמו כל השאר שהיה לה.
>חשבה שאולי זה הסוף.
>ראתה אותו שוב פעם מחליף את הזאת בשניה.
>היא קמה והתחילה לרוץ לבית של הידיד היחידי שלה.
>הדלת הייתה פרוצה,
>אף אחד לא היה בבית.
>היא נכנסה בבהלה לחדר שלו
>וראתה פתק :
>"אור ,
>אני מצטער.
>רציתי מזמן לומר לך את זה,
>שאני אוהב אותך.
>אבל את תמיד אהבת את רן.
>תמיד אהבת אותו.
>ותמיד רציתי לחבק אותך כל-כך חזק ולקחת אותך למקום שיהיה לך רק טוב.
>רציתי שאני ואת ניהיה ביחד לנצח,
>רציתי להגן עלייך,
>לעזור לך ,
>לעשות כל מה שאפשר שתחייכי.
>אפילו חשבתי לעבור איתך לאן שהוא,
>להתחיל חיים חדשים,
>ששם יאהבו אותך איך שאת ,
>כי את בן אדם נפלא ויש הרבה מה לאהוב.
>אני מצטער ,
>ראיתי שאת לא תסכימי לזה ,
>שתחשבי שאני צוחק לך.
>אבל בלעדייך החיים שלי לא שווים כלום.
>בלעדייך אני לא חי.
>הבנתי שהגיע הסוף.
>אני אוהב אותך."
>היא ראתה את הוורידים,
>את הדם שלו.
>הוא אהב אותה.
>היא רצה.
>איך יכול להיות שהכל כל-כך רע?
>אין אלוקים בשמיים?
>אחרי כמה שבועות ,
>כשהיא החליטה לחזור לבית הספר,
>לעגו לה.
>דנה, מלכת הכיתה יירקה לעברה הערות מרושעות.
>"חחחח עכשיו את לבד , הא?!
>הוא התאבד מרוב שאת מצחינה ,
>הוא לא ידע איך להגיד לך שהוא לא סובל אותך ,
>שתרדי לו מהחיים...
>פייי עלייייייךך..."
>וככה זה המשיך כל ההפסקה,
>עד שהיא ראתה אותו,
>את זה שהיא אהבה בסתר,
>היא ראתה אותו מתקדם,
>ראתה אותו מסתכל על דנה
>ושומע מה שהיא אומרת לה.
>שומע אותה שותקת לירידות של כל הבנות האלה.
>"דיי מי את בכלל, תסתמי את הפה שלך !" הוא פתאום התפ>רץ.
>"מה אתה רוצה ? תחזור לחור שבאת ממנו". צחקה לו דנה, מרחרחת ריב חדש.
>רן התעצבן עוד יותר –
>"תעזבי אותה מה היא עשתה לך ,
>נמאס לי מהשתחצנויות שלך
>אפשר לחשוב מי את,
>יאללה יאללה תחזרי לכיתה."
>דנה עזבה את המקום.
>רן חייך אליה.
>רן חייך אל אור.
>ואז הוא פשוט קם והלך,
>ומצא את החברה החדשה שלו.
>היא ראתה אותם מתנשקים,
>"אני אוהב אותך" היא שמעה אותו אומר לה.
>היא רצתה למות.
>היא רצה לאולם ספורט,
>כתבה לו פתק קצר.

>"רן,
>אני אהבתי אותך.
>תמיד אהבתי אותך.
>אבל איך לך מקום בשבילי בלב שלך.
>רציתי להגיד לך תודה על היום שהגנת עליי.
>אבל כבר מזמן ראיתי את הסוף,
>ומזמן הבנתי שהחיים שלי נגמרו.
>תמיד פחדתי לומר לך
>שאני אוהבת אותך
>תמיד פחדתי לדעת מה תגיד,
>כי ידעתי שאתה לא תאהב אותי.
>אני מצטערת.
>אני אוהבת אותך."
>ודקרה את עצמה.
>אף אחד לא היה באולם ספורט כשהיא עשתה את זה.
>היא ראתה את הדם שלה,
>ראתה את הורידים נקרעים אחד אחד ..
>לרגע היא התחרטה,
>אבל היה מאוחר מדי.
>היא כבר איבדה כמות גדולה של דם.
>היא ידעה שלא יוכלו להציל אותה,
>וידעה גם שהיא לא רוצה שיצילו אותה.
>היא רק ידעה שהיא רוצה לשים קץ לכל הייסורים האלה.
>ושהקץ הזה הגיע עכשיו.
>שעה אחר כך,
>כשהגופה שלה כבר התקררה,
>רן נכנס לאולם.
>הוא ראתה אותה, מוטלת על הרצפה.
>גופה לבנה, ודם אדום – שחור.
>לידה היה פתק.
>הוא פתח את הפתק וקרא את הכתוב.
>הדמעות עלו בעיניו.
>הוא התחיל לשאול את עצמו למה
>איך יכול להיות שבגלל גאווה ,
>בגלל פחד ,
>הוא נתן לאהבת חייו ללכת.
>הוא הלך משם.
>רץ.
>אנשים אחרים מצאו אחר כך את אור.
>אנשים לקחו אותה למקום שבו היא שוכבת עכשיו.
>מלאך, שמשגיח על אדם אבוד.
>אור תמיד תשגיח על רן מהשמיים,
>היא תמיד תאהב אותו.
>היא תמיד תסתכל עליו משם.
>והוא תמיד יאהב אותה מפה,
>מהאדמה.
>כבן אנוש הוא יאהב אותה,
>הוא יזכור אותה תמיד.
>והוא תמיד יידע,
>שכשאתה אוהב מישהו,
>לא משנה באיזה מעמד הוא,
>איך הוא ניראה...
>פשוט תגיד לו את זה !
>כי אתה יכול לאבד אותו בקלות.......
>ולאבד את העולם שלך יחד איתו. :|



>תעביר הלאה, שאנשים יידעו כמה אהבה יכולה להפוך את החיים שלך בשנייה, לטוב או לרע.