הם היו הזוג הכי רומנטי שיש... אהבו ברמות שמעולם לא נראו... ואף אחד לא היה יכול להישאר אדיש לאהבה שלהם... אולי גם זה מה שהרס להם... הקנאה של האנשים...
"אהבה של ילדים" כביכול... אבל מזמן כבר ברור שאין כזה דבר אהבה של ילדים... כי כולנו ילדים של החיים...
והבעיות שצצות תמיד... וסדר העדיפויות שמשתנה באופן מוצדק או פחות... בעקבות ההתנסויות השונות בחיים... גם להם היו חלק בהרס של משו מיוחד ויפה ביותר...
וזה ספור די נדוש... שחוזר על עצמו כל פעם מחדש... ואין מה לעשות נגד זה...
אבל כנראה שזה שווה הכל... להרגיש שפתאום מצאת את האחד שלך... את זה שתמיד יהיה שם בשבילך... ינגב לך את הדמעות ויחכה לך בסוף יום קשה. יהיה איתך בטוב וגם ברע... כי אחרת למה יש אהבה?
ולדעת שאת תמיד תהיי שם בשבילו...
הרי גם כשכביכול נגמר הקשר... כנראה שהאהבה... לפחות מה שטהור בה... מה שבאמת לא תלוי בדבר... נשאר לתמיד...
ואולי בזמן אחר יחזור מה שהיה פעם... ויהיה אף טוב יותר?
כי נכון שזו לא אהבה של ילדים... אבל עדיין... לכולנו לא יהיה רע להתבגר קצת ולהתגבר... על הכעס, האנוכיות, השנאה, הבוז, הזלזול וכלל ההתנהגויות והרגשות הרעים שנדבקים בנו במשך הזמן... במשך החיים.
אז באמת חבל שמשו כל כך מקסים נהרס... אבל לדעתי תמיד ישנה תקווה.
וווואוו מאמי כ"כ אהבתי את זה
מדהים לדעתי
ושלחתי את זה לידיד שלי (אמרתי שהזכויות שמורות לא לדאוג)
כי זה אשכרה קטע שכאילו נכתב עלייו...
לכי תדעי אולי בזכותך הוא וחברה שלו ישלימו😉
מווואה אוהבת
ואל תפסיקי לכתוב ב=ח=י=י=ם!
*מאיה*
איזהה מרגששששש
אין יש לך כתיבה מהממתתתתתתתתתת
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תודה רבה רבה רבה!!!
זה פשוט מרגש לקרוא את התגובות שלכם.
אוהבת-וכואבת ==> אמן שהם יחזרו... ושיחזרו גם כל זוגות האוהבים האחרים שנפרדו...
(ואני מקווה גם שמתישהו תוכלי להחליף את הכינוי לרק אוהבת... 😉)
