את החושך כובשת דמותו
כל מילה בלעדיו כמו אילמת
וגופך מבקש לחוש את גופו
הירח מאיר את האופק
ואת שוב אל החוף מביטה
הגלים מתנפצים כמו דופק
שפועם בגופך כשהוא איתך
ואת נאחזת כ"כ
בגבר "שלך"
הוא לא שב מאז שהלך
את בוכה בלילות לא מפסיקה לקוות
את פותחת דלתות שבמהרה נסגרות
את שבויה בצילו ושוב יוצאת לקראתו
שיבוא...אין לך למה לחכות
והלילה ארוך כמו נצח
הדמעות מכסות את הכר
בליבך הכבול יש רק פתח
שנסגר למשמע קולו המוכר
החדר הופך כ"כ קר
עכשיו זה נגמר
וכבר לא נשאר מה לומר!
את בוכה בלילות לא מפסיקה לקוות
את פותחת דלתות שבמהרה נסגרות
את שבויה בצילו ושוב יוצאת לקראתו
שיבוא...
אין לך למה לחכות !!!!!!"
