ישבתי בחדרי ואמא נכנסה בלי לדפוק אצלי,
היא שאלה על שלומי וראיתי את הדמעות זולגות מולי!
הבטתי בעיניה וידעתי שמשהו לא טוב עובר עלייה.
רציתי שתדבר, שתגיד מילה,
רציתי שלא תבכה ותגלה לי מה "הסוד שלה"!
היא אחזה בשתי ידיי,
הביטה עמוק לתוך עיניי!
הסתכלה היטב לתוכי
ואמרה "הוא לא ישוב ילדתי"!
זעקתי מבלי לדעת מה הסיבה,
"אמא מי זה?" צעקתי את השאלה!
הזזתי את ראשה,
רק רציתי לשמוע את התשובה בקול שלה!
היא לא השיבה ואז הבנתי,
ידעתי והפנמתי...! את אבא מאז לא פגשתי!
כעת, למעלה במרומים הוא יושב,
מביט עלי ושומר בכל רגע שמתאפשר!
אבא, לך מקדישה את אהבתי,
יש רגעים שאני כל כך זקוקה לך לצידי!
אילו היית כאן הכל היה שונה,
יכולתי להיות מאושרת, בלי כל הכאב והסבל שאני עוברת!
מבחוץ נראית חזקה ושמחה,
אך בפנים!? אני פוחדת וזקוקה לך!
רציתי לתת לך חיבוק אחרון לפני שהלכת,
אבל מהחיים במהרה "ברחת"!
רציתי שתדע שאותך אני אוהבת,
אבא, תודה על כל מה שאיתך עברתי ואני עוברת!
אומנם אתה לא לצידי בחיים,
אך לעד תלווה אותי ממרומים, כי אתה אי שם בגבהים,
עמוק, עמוק ליד כל המלאכים,
כל אלה שרק טוב עשו בחיים!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*





