פרידה..
פרידה כל כך כואבת, כל כך קשה
פרידה,
הפרידה שלי ממך.. ומהכל
הפרידה.. הפרידה שלנו.. ועכשיו אני כבר מבינה שלא רק אתה יכול..
זה לא רק אתה שמעמיד אותי על רגליי
ואני יכולה גם בלי המבט שלך בעיניי..
הפרידה, היא כל כך קשה לי,
אך נחוצה לי.. נחוצה יותר מכל דבר אחר
ואני? כבר מזמן החלטתי לוותר..
פרידה, ממך ומהרגש.. מהאהבה
אהבה כל כך גדולה.. שבמקומה נותרה רק אכזבה..
אכזבה וכאב.. כאב עצום שממלא לי את הלב..
מתיישב שם ולא עוזב,
שבר לי את הלב, ניפץ לרסיסים כל מה שרציתי
שבר לי את הלב, גרם לי להבין שסתם חלמתי..
שבר לי את הלב, ואותך סתם אהבתי..
אם היית יכול לתאר לעצמך כמה כואב לי עכשיו,
אבל אתה לא תוכל לתאר לעולם
זה כאב שלא נגמר, כבר עצום,
זו אכזבה, אכזבה כל כך גדולה, ממך וממנה
אכזבה מ2 אנשים שהיו לי כל כך חשובים
2 אנשים שכל כך אהבתי
מוזר לחשוב עליך בזמן של עבר,
ולהגיד שאיתך הכל נגמר
מוזר לחשוב שכלום יותר לחזור,
ושכל מה שהיה בינינו עכשיו יעבור..
מוזר אבל זה כך.
ואם זה כך למה כל כך הרבה פעמים אמרת לי "אני אוהב אותך"?
למה סתם שיקרת? למה הרסת פגעת והלכת?
כל כך הרבה שאלות,,
ללא מענה ללא תשובות..
ובינתיים.. אני צריכה להתרגל, להבין ולהפנים..
שזהו.. זה נגמר וכאן בעצם נקבעת.. הפרידה,
מכל החלמות, התקוות, האהבות,
ונשארות רק האכזבות...





