היא הלכה לבדה ברחוב החשוך היא הלכה והלכה ולא עצרה להביט
היא ברחה,ברחה מעברה ומההווה העצוב שאותה פוקד
היא לא הביטה אחורה מפחד,פחד שימשכו אותה חזרה אל חיה חיה האומללים
מהם היא בורחת כמו מאש,אש לוהטת
היא רוצה, היא רוצה להתחיל בחיים חדשים
בלי כל הצעקות,צעקות שהיא שומעת כל יום
היא מתחילה לרוץ,לרוץ לפני שמישהו יעלה על העובדה שהיא כבר איננה
שאין אל מי להתנהג כמו אל שק חבטות
כאב לה וצרם לה על כך שהשאירה,השאירה את חבריה ואת אוהביה האמיתיים
מאחור,מאחור..
אבל אולי זה עדיף?אולי כך צריך להיות להיות
היא?לא צריכה אותו בכדי שיאמר לה עד כמה עלובה היא
ואותה היא לא צריכה כדי שתשפיל אותה עוד יותר
היא התבגרה,התבגרה סוף סוף למזלה לפני שקרה משהו נורא!
יצצא חמוד..:]
סתם התחשק לי לכתוב..
והחזרות על מילים בקטע הן כאילו הד..זה מוסיף לקטע כמו הרגשה של מחשבה.
מקווה שתאהבוו..:]
אווווווווווווווווהבת
-רעות-





